(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הפיצוץ שהרג ופצע אזרחים רבים בבית החולים הערבי "אל-אהלי" בעזה ב-17 באוקטובר 2023, נגרם מתחמושת שנורתה באמצעות רקטה, שפגעה בשטח בית החולים, כמו זו שארגונים פלסטיניים חמושים משגרים בדרך כלל. אירועי ירי כושל מתרחשים בתדירות גבוהה, אולם נדרשת חקירה נוספת כדי לקבוע מי ירה את הרקטה לכאורה, ואם דיני המלחמה הופרו.
בשעה 18:59 באותו יום, פגע פריט תחמושת, מסוג שארגון Human Rights Watch לא הצליח לזהות בוודאות, בשטח מרוצף בתוך מתחם בית החולים, בין מגרש חניה לשטח גינון, שהתאספו בו אזרחים רבים שביקשו מחסה מפני תקיפות ישראליות. משרד הבריאות בעזה דיווח כי במקום נהרגו 471 בני אדם ו-342 נפצעו. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת נתונים אלה, שהינם גבוהים באופן משמעותי מהערכות אחרות, מהווים יחס גבוה מן הצפוי של הרוגים מול פצועים ונראה שאינם תואמים את הנזק שנצפה באתר.
לדברי איידה סוייר, מנהלת תחום משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch, "מבדיקה שערך ארגון Human Rights Watch של קטעי וידיאו ותצלומים, עולה כי ב-17 באוקטובר פגעה בשטח בית החולים "אל-אהלי" רקטה. הקורבנות, הפצועים, שנפגעו כשביקשו מחסה בבית החולים, ומשפחותיהם זכאים לחקירה מקיפה שתקבע מה אירע ומי נושא באחריות".
משרד הבריאות בעזה אמר כי ישראל אחראית לפיצוץ. הצבא הישראלי אמר כי הפיצוץ נגרם מירי כושל של רקטה על ידי הג'יהאד האסלאמי. הרשויות הישראליות והפלסטיניות כשלו במשך עשרות שנים לחקור באופן אמין הפרות לכאורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ולכן נדרשת חקירה עצמאית של התקרית, חקירה שוועדת החקירה של האו"ם יכולה לערוך, ועל כל הצדדים לשתף פעולה איתה באורח מלא.
ארגון Human Rights Watch חקר את הפיצוץ באמצעות סקירה של תצלומים וקטעי וידיאו הזמינים לציבור, ניתוח של תצלומי לוויין, ראיונות עם חמישה עדים לאירוע ולתוצאותיו, סקירה של ניתוחים שפרסמו ארגונים אחרים והתייעצות עם מומחים. במסגרת הניתוח, שנערך מרחוק, נבחנו הפיצוץ והנזק שנגרם לזירה, כמו גם כמה נתיבי ירי אפשריים של העצמים הנראים בקטעי הווידיאו שצולמו בעת התקיפה, ושתיעדו גם הרגעים שקדמו לפיצוץ בבית החולים ואלה שאחריו.
עיתונאי שהגיע לבית החולים שעה לאחר הפיצוץ אמר לארגון Human Rights Watch: "לא היה איפה לדרוך, כי בכל מקום היו חלקי גופות ואנשים פצועים ומתים [...] האנשים בזירה היו בעיקר ילדים, מבוגרים, נשים".
תמונות שידוע שנראים בהן שיירי התחמושת, אינן זמינות ברשות הרבים, ולארגון Human Rights Watch לא התאפשר לבקר בזירה, ולכן נמנע ממנו לזהות את סוג התחמושת חד-משמעית. עם זאת, הצליל שקדם לפיצוץ, כדור האש שליווה אותו, גודל המכתש שנוצר, סוג הנתזים שלידו, סוג הרסיסים הנראים סביב המכתש ותבנית הפיזור שלהם – כולם תואמים לפגיעה של רקטה.
הראיות הזמינות לארגון Human Rights Watch מלמדות כי לא סביר בעליל שהפיצוץ נגרם מפצצה גדולה שהוטלה מהאוויר, כמו אלה שישראל משתמשת בהן באופן נרחב ברצועה מאז 7 באוקטובר.
נראה כי הרשויות בעזה מחזיקות בידיהן שיירים העשויים לסייע לקבוע חד-משמעית איזו תחמושת התפוצצה בבית החולים "אל-אהלי". בתצלום מערב הפיצוץ נראים עובדים מהמחלקה לטיפול בנפלי תחמושת, יחידה מתמחה במשטרת עזה, עובדים במכתש. עֵד ששהה בבית החולים בערב הפיצוץ, אמר לארגון Human Rights Watch כי עובדי "משרד הפנים לקחו את כל הרסיסים שהיו בזירה".
נושא משרה בחמאס אמר כי השיירים "יוצגו בקרוב לעולם". אולם מאז האירוע חלף למעלה מחודש, והשיירים לא הוצגו. ר'אזי חמד, מבכירי הנהגת חמאס וסגן שר ברשות השלטונית בעזה המונהגת על ידי חמאס, אמר לכלי התקשורת ב-22 באוקטובר כי "הטיל התמוסס כמו מלח במים [...] הוא התאדה [...] לא נשאר כלום". אולם ארגון Human Rights Watch מוצא לנכון לציין כי על פי רוב, חלק ניכר מהתחמושת שורד את הפיצוץ, גם אם חלקי התחמושת נועדו להתפרק והנזק התרמי עלול להפוך את זיהוים למשימה בלתי-אפשרית.
ביום 25 בנובמבר, באסם נעים, ראש המחלקה המדינית וליחסי חוץ של חמאס, השיב לאחדים מן השאלות על הפיצוץ של ה-17 באוקטובר שארגון Human Rights Watch הפנה למשרד הפנים בעזה. הוא אמר שחקירתו של המשרד בעניין ההתקפה הואטה בשל הלחימה הנמשכת אך ציין ש"הראיות הראשוניות שבידנו מצביעות באופן וודאי לאחריותה של ישראל." הוא אמר שהרשויות הישראליות הזהירו את יושבי בית החולים להתפנות "שעות" לפני הפיצוץ וטען כי "אין פלג פלסטיני אשר – לידיעתנו – מחזיק בארסנל שלו טיל או סוג תחמושת אחר שמסוגל להרוג מספר כה רב של אנשים, כפי שנהרגו במקרה הזה של ההתקפה המכוונת" על בית החולים.
ארגון Human Rights Watch מצא כי רקטה מן הסוג של הרקטות הגדולות יותר שארגונים פלסטינים חמושים יורים, מסוגלת לגרום למספר רק של הרוגים אם היתה פוגעת בחצר עמוסה בבני אדם ובחומרים דליקים ואם הדלק הרקטי שלה טרם אזל. כל בתי החולים בצפון עזה, לרבות אל-אהלי, קיבלו צווי פינוי כללים ב-13 באוקטובר ובימים שלאחר מכן.
נעים נמנע מלהשיב למספר שאלות, לרבות שאלות על שיירי התחמושת וכן על הפעילות הצבאית של ארגונים פלסטיניים חמושים בערב בו אירע הפיצוץ. אולם הוא מסר שחמאס, בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות, יספק את כל הראיות "בהקדם האפשרי" ושחמאס מקבל בברכה חקירות עצמאיות של האירוע.
על הרשויות בעזה ובישראל לפרסם את כל המידע שבידיהן בנוגע לאירוע, ובפרט ראיות הנוגעות לשיירי התחמושת. תיעוד רפואי המציג את סוגי הפציעות שנגרמו לקורבנות, בכפוף להגנה על הפרטיות והסודיות, וראיות מסוגים אחרים כגון תיעוד וידיאו שטרם פורסם מהפיצוץ, יכולים גם הם לשפוך אור על נסיבותיו.
במהלך מעשי האיבה הנוכחיים, כוחות ישראליים תקפו שוב ושוב בהתקפות בלתי-חוקיות לכאורה על מתקנים רפואיים, צוותי רפואה ותחבורה רפואית, וארגון Human Rights Watch תיעד אותן. נכון ל-24 בנובמבר ארגון הבריאות העולמי (WHO) תיעד 187 התקפות על שירותי הבריאות ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר שגרמו נזק ל-24 בתי חולים, לפי נתונים שנמסרו לארגון Human Rights Watch. ארגון הבריאות העולמי אמר כי עקב פעולות האיבה, רוב בתי החולים בעזה חדלו מלתפקד.
מאז 7 באוקטובר, ארגונים פלסטיניים חמושים ירו אלפי רקטות באופן בלתי-חוקי על יישובים ישראליים, וגרמו להרג ופציעה של אנשים ולנזק לרכוש.
ועדת החקירה העצמאית הבינלאומית בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים וגם בישראל גופא, שהוקמה על ידי מועצת האו"ם לזכויות האדם בשנת 2021, הוסמכה "לחקור, בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים, ובישראל, את כל ההפרות לכאורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי עד ל-13 באפריל 2021 ולאחר מועד זה". ב-10 באוקטובר הודיעה ועדת החקירה כי היא "אוספת ומשמרת ראיות לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי כל הצדדים מאז 7 באוקטובר 2023".
המשפט ההומניטרי הבינלאומי – דיני המלחמה – מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולמתקנים רפואיים אחרים, לפצועים ולחולים, כמו גם לצוותים רפואיים ולתחבורה רפואית: יש להגן עליהם ולכבדם בכל מצב.
על מדינות להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לארגונים פלסטיניים חמושים, לרבות חמאס, כל עוד הם ממשיכים להתקיף בשיטתיות בהתקפות העולות כדי פשעי מלחמה נגד אזרחים ישראלים. על ממשלות להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל כל עוד כוחותיה ממשיכים להפר הפרות נרחבות ושיטתיות את דיני המלחמה העולות כדי פשעי מלחמה נגד פלסטינים, ואף לא נותנים על כך את הדין.
לדברי סוייר, "הפיצוץ בבית החולים "אל-אהלי" הוא אחת מעשרות תקיפות שפגעו במתקנים רפואיים ברחבי הרצועה והרגו אזרחים וצוותים רפואיים ומנעו מפלסטינים רבים גישה לטיפול רפואי שהם זקוקים לו נואשות". על הרשויות ברצועה ובישראל לפרסם ראיות הנוגעות לשיירי התחמושת ומידע אחר שברשותן על אודות הפיצוץ בבית החולים "אל-אהלי", ובייחוד ראיות הנוגעות לשיירי התחמושת, כדי לאפשר חקירה מלאה".
האירועים בסמוך לפיצוץ
ניתוח של קטעי וידיאו מלמד כי 43 שניות לפני הפיצוץ בבית החולים, מטח רקטות פלסטיניות נורה מנקודה הנמצאת במרחק של כחמישה קילומטרים מדרום מערב לבית החולים "אל-אהלי" לכיוון צפון מערב. ארגון Human Rights Watch אינו יכול לקבוע אם מטח הרקטות שירה ארגון פלסטיני חמוש שלא זוהה ואשר נראה בסרטונים, עבר מעל בית החולים. הרקטות נראות רק בשניות הראשונות לאחר שיגורן ומופיעות כנקודות אור מבלי שאפשר לקבוע במדויק את נתיב מעופן באוויר לאחר מכן.
לדברי שני עדים, האזור סביב בית החולים – ובייחוד א-שוג'עייה וא-זייתון, בעיקרן שכונות מגורים – היה נתון למתקפה אינטנסיבית של הצבא הישראלי שעה שאירע הפיצוץ בבית החולים. בשידור חי של רשת אל-ג'זירה נראים פיצוצים סמוך לבית החולים בדקות שלפני הפיצוץ בבית החולים ואחריו. בסרטון נראים שני פיצוצים בקרבת בית החולים לפני הפיצוץ בבית החולים (שניהם בשעה 18:55), וארבעה בדקות הבאות (בשעה 19:03, בשעה 19:04, ושניים בשעה 19:05). עקב החשיכה והיעדר נקודת תצפית חלופית, אי אפשר להעריך בדיוק היכן התרחשו פיצוצים אלו. בתחילת השידור החי בשעה 18:53, כבר נראה עשן מצפון מזרח לבית החולים, כך שייתכן שהיו פיצוצים נוספים בדקות שלפני הפיצוץ בבית החולים.
בסרטונים נראה פריט תחמושת מתרומם ואז מתפוצץ באוויר שניות לאחר מטח הרקטות הפלסטיני ולפני הפיצוץ בבית החולים. הניתוח שלנו מעלה כי סביר שזהו טיל יירוט ישראלי, שנראה כי פגע ברקטה באוויר מעל שטח ישראל במרחק רב מכדי ששייריו יגרמו לפיצוץ בבית החולים.
בסרטונים שבחן ארגון Human Rights Watch ושניות לפני הפיצוץ, נראה מה שנדמה ככלי טיס ישראלי מעל הים ממערב לבית החולים, המטיל ככל הנראה כמה עצמים זוהרים התואמים לאמצעי נגד פירוטכניים, המכונים גם פצצות תאורה או פתילים. אמצעי הנגד הללו נועדו להגן על כלי הטיס מפני תחמושת המתבייתת על חום על ידי בלבול ראש הקרב המתביית על חום. שלוש קבוצות של אמצעי נגד נראות לעין: שתיים בערך 32 שניות לפני הפיצוץ, ועוד אחת בשניות הספורות שלפני הפיצוץ ואחריו. אף שעולה מכך כי מטוסי קרב ישראליים אכן היו בקרבת מקום בזמן הפיצוץ, ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן המלמדות כי הם אלה האחראים לשיגור התחמושת שפגעה בשטח בית החולים.
© Private 2023
הפיצוץ בבית החולים
בסרטון אחד שאומת ומוקם גיאוגרפית על ידי ארגון Human Rights Watch וצולם במרחק של 160 מטר מבית החולים מייד לפני הפיצוץ העיקרי ובמהלכו, נשמע צליל האופייני לתחמושת שנעה באמצעות מנוע כגון רקטה או טיל. צליל זה אינו תואם פגזי ארטילריה או פצצות אוויריות. בסרטון נראה כדור אש גדול המלווה את הפיצוץ האופייני להתלקחות דלק רקטי או דלק אחר.
ניתוח הנזקים
בתמונות ובסרטונים שצולמו באתר ושותפו ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות נראה מכתש. ארגון Human Rights Watch השתמש בטכניקות פוטוגרמטריה כדי למדוד את המכתש וקבע שאורכו כ-90 ס"מ, רוחבו כ-60 ס"מ ועומקו המרבי 30–40 ס"מ. גודלו של המכתש אינו אופייני לפצצה גדולה בעלת מטען נפץ גבוה המוטלת מן האוויר ומתפוצצת בעת פגיעה במטרה (point detonation).
למכתש אין מאפיינים – כגון רסס צידי ותלם פתיל – האופייניים לפגזי ארטילריה מיוצבי סחרור הנורים בזווית חדה (פחות מ-45°). הנזק המוגבל שנגרם מהפיצוץ סביב המכתש, אינו אופייני לפיצוצים רבי עוצמה כמו אלו הנלווים לפגיעת פצצות גדולות המוטלות מהאוויר או לתוצאות הצפויות של התחמושת הנוֹרֵית על ידי מערכות הנשק שהצבא הישראלי אימת שהוא משתמש בהן בעזה בסבב הלחימה הנוכחי
נזקי השריפה הנרחבים שנגרמו למכוניות בחניון בית החולים אינם מתיישבים עם פיצוץ של ראש קרב רב עוצמה לבדו. נראה כי השריפות נגרמו מדלק רקטי בוער שסביר כי התפשט והצית דלק או חומר דליק אחר שנמצא במקום. בסרטון שצולם במגרש החניה למוחרת הפיצוץ נראה בלון גז מן הסוג המשמש לבישול, באחד מכלי הרכב בחניון. אחות בבית החולים "א-שיפאא", שפצועי הפיצוץ טופלו בו, אמרה כי רובם סבלו מכוויות מדרגה שנייה או שלישית.
דפוס פיזור הרסיסים סביב המכתש, כלומר הנזק לסביבה מחלקים מעופפים ושיירים במהלך הפיצוץ, נראה כשל רסיסים מגוף התחמושת עצמו. הוא אינו תואם את הדפוס האחיד שנגרם על ידי טילי הגנה אווירית ותחמושת אחרת בעלת ראשי קרב המכילים מטעני רסס שיוצרו מראש, דוגמת סוגים מסוימים של טילים מונחים מסוג הלפייר או ספייק שהצבא הישראלי משתמש בהם תדיר
נפגעים
חמישה עדים לתוצאות הפיצוץ תיארו פציעות מחרידות, כולל כריתת איברים, שנגרמו מרסיסים. משרד הבריאות בעזה מסר כי 471 בני אדם נהרגו, ואילו מוחמד אבו סלמיה, מנהל בית החולים "א-שיפאא", שהקורבנות פונו אליו, אמר כי מספר המתים קרוב יותר ל-250. ארגון Human Rights Watch בחן שתי תמונות שפורסמו על ידי סוכנות הידיעות AP, ובהן נראים לכאורה פצועי הפיצוץ ב"אל-אהלי" שפונו לבית החולים "א-שיפאא" בעיר עזה. אחת מן התמונות צולמה במסיבת עיתונאים שערכו נציג משרד הבריאות בעזה וצוות רפואי מבית החולים לגבי הפיצוץ. התמונות מציגות 65–75 שקי גופות, שטיחים מגולגלים וגופות. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת באופן עצמאי אם כל הקורבנות הללו היו מהפיצוץ ב"אל-אהלי".
14 באוקטובר – שלושה ימים לפני הפיצוץ
לדברי כומר בשירות ארכיבישוף הכנסייה האפיסקופלית בירושלים ובמזרח התיכון, המפעילה את בית החולים, ב-14 באוקטובר, שלושה ימים לפני הפיצוץ העיקרי, פגע שריד של פגז ארטילרי במרכז לאבחון סרטן בבית החולים, גרם נזק לשתי קומות ופצע ארבעה אנשי צוות רפואי. אותו כומר פרסם סרטון וידיאו ברשתות החברתיות ובו נראה הנזק במרכז האבחון, שהיה ככל הנראה נזק קינטי ולא מחומר נפיץ. כמו כן, על רצפת אחד החדרים נראה שריד של פצצת תאורה מכוסה בהריסות. השריד שנראה בתמונה הוא רכיב התחמושת שנופל ברגע שפצצת תאורה שאינה מכילה חומר נפץ נפלטת מעל אזור המטרה. ישראל היא הצד היחיד לסכסוך שידוע שהוא מחזיק ומשתמש בכלי ארטילריה שיורים תחמושת מסוג זה.
ארכיבישוף הכנסייה האפיסקופלית בירושלים ובמזרח התיכון אמר במסיבת עיתונאים כי ב-14, 15 ו-16 באוקטובר קיבל בית החולים "אל-אהלי" לפחות שלוש שיחות טלפון ובהן הוזהר להתפנות, אם כי לא ציין מי מסר את האזהרות או מה היה תוכנן. יוסף אבו ריש, דובר משרד הבריאות בעזה, אמר בערב ה-17 באוקטובר כי האזהרות ניתנו על ידי הצבא הישראלי למנהל בית החולים. הצבא הישראלי הצהיר בעבר שהוא מוסר לאזרחים התרעות פינוי באמצעות הטלפון.
ירי רקטות כושל
הרקטות הנמצאות בשימוש נרחב של ארגונים פלסטיניים חמושים כגון חמאס והג'יהאד האסלאמי מצוידות במערכות הכוונה בסיסיות בלבד והן מועדות לירי כושל. זו הסיבה שהן בלתי-מדויקות בעליל ולכן גם חסרות הבחנה מטבען כשהן מכוונות לעבר אזורים שיש בהם אזרחים. שיגורן של רקטות מסוג זה לעבר אזורים מיושבים מפר את האיסור שמטילים דיני המלחמה על התקפות מכוונות או חסרות הבחנה על אזרחים. מי שמורה על ביצוע התקפות כאלה או מבצע אותן מתוך כוונה פלילית – במכוון או בפזיזות – נושא באחריות לפשעי מלחמה.
ארגון Human Rights Watch דיווח בעבר על ירי כושל של רקטות שפגע באזורים שונים בתוך הרצועה. מדוח, הכולל מידע שפרסם הצבא הישראלי, עולה כי 10%–20% מהרקטות ששוגרו מרצועת עזה כשלו. נתונים על כלל סוגי התחמושת (למשל, רקטות ופגזים) שנורו ועל שיעורי ההצלחה והכישלון בשיגורם הם בגדר הערכות, ואין לראות בהם נתונים מדויקים.
ארגון Human Rights Watch תיעד את מותם של אזרחים בישראל בהתקפות רקטות של ארגונים חמושים פלסטיניים, וכן את מותם של שבעה אזרחים בג'באליא שברצועת עזה ב-10 במאי 2021, עקב ירי כושל של רקטה. ארגון Human Rights Watch קבע כי התקרית ב-2021 הייתה ירי כושל של רקטה ולא תקיפה ישראלית, בהתבסס על ביקורים באתר, כמו גם על ניתוח סרטוני וידיאו של התקרית ושל שרידי התחמושת.
קשה לתעד נזקים מירי כושל של רקטות שכן הרשויות ברצועת עזה מטרפדות חקירות של אירועים מסוג זה, ולראיה, שני עיתונאים פלסטינים שחקרו ירי רקטות כושל במהלך ההסלמה באוגוסט 2022, נעצרו בידי הרשויות ברצועה.
מעשי איבה ומצור
הפעולות הצבאיות הנוכחיות של הצבא הישראלי ברצועת עזה החלו בעקבות המתקפה בדרום ישראל בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, שנהרגו בה כ-1,200 בני אדם, לרבות ילדים ואזרחים אחרים ויותר מ-200 בני אדם נתפסו על ידי חמאס והג'יהאד האסלאמי כבני ערובה, לפי נתוני הרשויות הישראליות. לפי הרשויות המקומיות בעזה, נכון ל-23 בנובמבר נהרגו מאז החלו ההפצצות הישראליות על הרצועה ב-7 באוקטובר 14,800 בני אדם בעזה, בהם כ-6,000 ילדים. ישראל הפסיקה את אספקתם של שירותים חיוניים לרצועה, והיא מאפשרת להכניס אליה משלוחי סיוע ספורים בלבד. ב-22 בנובמבר, הרשויות הישראליות וחמאס הסכימו על הפסקת אש בת כמה ימים, על הגדלת כמות הדלק והסיוע הנכנסים לרצועה ועל שחרורם של עשרות אזרחים שחמאס מחזיק כבני ערובה תמורת שחרורם של מאות אסירים פלסטינים.
