(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מטען נפץ שהופעל בידי גורמים שזהותם לא ידועה ליד התחנה המרכזית במערב ירושלים ב-23 במארס 2011, אירוע שנהרגה בו אישה אחת ו-38 אנשים נפצעו, הוא התקפה על אזרחים שלא ניתן להצדיקה.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "פיצוץ מטען נפץ בקרב אזרחים היא פשע מתועב שיש לחקור אותו במהירות ולהעמיד את מבצעיו לדין".
הפיצוץ אירע במקביל להסלמת התקפות הארטילריה בין ארגונים פלשתיניים חמושים ברצועת עזה לבין צה"ל. מאז אמצע חודש מארס הגבירו ארגונים פלשתיניים חמושים את הירי הבלתי חוקי של רקטות ופצצות המרגמה על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים. ארגון Human Rights Watch אמר כי התקפות מכוונות על אזרחים הן הפרות קשות של דיני המלחמה.
ב-22 במארס תקפו כוחות ישראליים עמדות ירי מרגמות הסמוכות לאזור מגורים ברצועת עזה באמצעות ירי פגזי מרגמה בעלי טווח פיזור נרחב. בהתקפה הישראלית נהרגו ארבעה אזרחים, ובהם שלושה ילדים. ארגון Human Rights Watch אמר כי בנסיבות ששררו במקום, כפי שיוסבר להלן, נראה כי הירי היה חסר הבחנה, והיווה הפרה של דיני המלחמה.
אף גורם לא קיבל על עצמו את האחריות לפיגוע בירושלים. ועדות ההתנגדות העממיות והג'יהאד האסלאמי, שני ארגונים פלשתיניים המפעילים זרועות צבאיות ברצועת עזה, בירכו על הפיגוע והגדירו אותו "תגובה" ל"פשעים" של ישראל.
על-פי דיווחים בכלי התקשורת הישראליים, מטען הנפץ התפוצץ בסביבות השעה 15:00 בתוך תא טלפון ליד תחנת אוטובוס בירושלים, הרג אישה בת 59 ופצע 38 בני אדם, שניים מהם קשה. על-פי דיווחי החדשות, כמה מהנפגעים היו קטינים שטרם מלאו להם 16 שנים. אתר החדשות הישראלי ynet ציטט גורם ביטחוני ישראלי שאמר כי מטען הנפץ היה במשקל של קילוגרם אחד או שניים וכי הוא הכיל כדוריות פלדה שנועדו לשמש כרסיסים ולגרום לפציעות רבות יותר.
לא ברור האם הפיצוץ קשור לפעולות האיבה המתגברות בין ארגונים פלשתיניים חמושים ברצועת עזה לבין כוחות ישראליים. חמאס קיבל על עצמו את האחריות לירי עשרות פגזי מרגמה ב-19 במארס. חלק מהפגזים הללו הסבו נזק לבתי מגורים בקיבוץ ישראלי הסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. חמאס אמר כי הירי בוצע בתגובה להתקפה ישראלית שבוצעה ב-14 במארס ובה נהרגו שני לוחמי גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס. חמאס טען כי הירי כוון למטרות צבאיות, אך לא הסביר מדוע הוא פגע ככל הנראה רק באזורים אזרחיים.
ב-23 במארס קיבל על עצמו ארגון הג'יהאד האסלאמי את האחריות לירי שתי רקטות "גראד", המיוצרות על-פי דגם סובייטי, שפגעו בעיר באר שבע בשטח ישראל ופצעו אדם אחד, ועל ירי רקטה נוספת שפגעה ליד העיר אשדוד, שמדרום לתל אביב. ארגון Human Rights Watch שוחח עם תושבים בבאר שבע, ואלה תיארו כיצד תפסו מחסה במקלטים במהלך ההתקפה.
מאז ה-19 במארס נהרגו שישה אזרחים פלשתינאים ואזרחים נוספים נפצעו בהתקפות ישראליות על עזה. בנוסף לכך, על-פי דיווחים בכלי התקשורת הפלשתיניים, ב-22 במארס הרגו כוחות ישראליים ארבעה לוחמים בגדודי אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי, וב-19 במארס כוחות ישראליים פצעו שלושה לוחמים בגדודי עז א-דין אל-קסאם ושני אזרחים.
ב-22 במארס, בסביבות השעה 15:00, נהרגו ארבעה אזרחים מירי מרגמות ישראלי אל תוך אזור מגורים צפוף בשכונת שג'אעייה שממזרח לעיר עזה, כ-1.3 ק"מ מגדר המערכת. תושבים סיפרו לעיתון הניו יורק טיימס כי לוחמים פלשתינאים ירו לעבר ישראל ארבעה פגזי מרגמה מתוך פרדס שנמצא מאחורי בתים בשג'אעייה. על-פי דיני המלחמה, החלים בזמן פעולות איבה ברצועת עזה, צד לוחם חייב לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית הנתונה לשליטתו מפגעי ההתקפה ולהימנע מפריסת כוחות באזורים המיושבים בצפיפות או בקרבתם. הלוחמים הפלשתינאים הפרו את הדרישה החוקית הזאת. לא עלה בידי ארגון Human Rights Watch לקבוע מה היה היעד לירי המרגמות הפלשתיני.
תושבים סיפרו לארגון Human Rights Watch כי פגזי המרגמה הישראליים פגעו באזור כמה דקות לאחר ירי המרגמות הפלשתיני. עיתון הניו יורק טיימס והארגון המקומי הלא ממשלתי "המרכז הפלשתיני לזכויות האדם" זיהו ירי של ארבע או חמישה פגזי מרגמה ישראליים: שניים או שלושה פגעו ברחוב או בבתי מגורים, ושניים פגעו במרחק של 40 או 50 מטרים משם, באזור שנמצא מאחורי אחד הבתים. לדברי תושבים, מפגיעת אחד מפגזי המרגמה נהרגו מוחמד ג'לאל אל-חילו בן ה-11 ושכנו בן ה-17 מוחמד סאבר חרארה. התושבים סיפרו כי השניים נהרגו בשעה ששיחקו כדורגל עם ילדים אחרים. לפי דיווחים בכלי התקשורת, שמונה מהילדים האחרים נפצעו. מפגיעת פגז מרגמה נוסף שנפל בקרבת מקום נהרגו יאסר חאמד אל-חילו, בשנות החמישים לחייו, ונכדו בן ה-15 יאסר עאהד אל-חילו.
בתו של יאסר חאמד אל-חילו, עאידה אל-חילו, סיפרה לארגון Human Rights Watch כי הייתה בתוך בית המשפחה בזמן ירי המרגמות. "יצאנו אחרי הפיצוצים וראינו את הפצועים וחלקי גוף של הילדים שנהרגו מול הבית", אמרה. לדבריה, שני ילדים מחמולת אל-חילו שנפצעו הועברו למחרת היום מטיפול נמרץ בבית החולים א-שיפאא שבעזה לבית חולים בירושלים.
ארגון Human Rights Watch צפה בווידאו ובתמונות של הזירה, שצולמו מיד לאחר ירי המרגמות הישראלי, ושל רסיסים שנלקחו מהזירה. לאחר מכן ביקר הארגון באזור, בשכונת שג'אעייה. רבים מבתי השכונה צמודים זה לזה, ויש בה גם חורשות קטנות ושטחים פתוחים ליד הכביש המכונה "הקו המזרחי", אשר עובר פחות או יותר במקביל לגבולה של רצועת עזה עם ישראל.
דיני המלחמה מחייבים צד תוקף לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים, כולל בכל הנוגע לשיטות הלחימה והאמצעים המשמשים בה, כדי למנוע פגיעה באזרחים, ולוודא שיעדיו הם מטרות צבאיות. אסור שהנזק הצפוי לאזרחים יהיה בלתי מידתי ביחס ליתרון הצבאי הישיר הצפוי.
ארגון Human Rights Watch אמר כי על הצבא הישראלי לחדול מירי ארטילריה במקרים שבהם רמת הדיוק בכיוון הירי וטווח הפיזור של הפגזים אינם מאפשרים לבצע התקפות שיש בהן כדי להבחין בין אזרחים לבין לוחמים בנסיבות שההתקפה מתבצעת בהן. התקפות חסרות הבחנה הן הפרה קשה של דיני המלחמה.
עיתון הארץ הישראלי ציטט מפקד ישראלי אמר שכוחותיו ירו מרגמות מדגם "קשת". מדובר בנשק המותקן על גבי כלי רכב ואשר יורה פגזי מרגמה בקוטר 120 מ"מ. אמנם מרגמת "קשת" נחשבת למדויקת לעומת מרגמות רגילות, אך לפי ספר הדרכה של צבא ארה"ב, לפגזי ה-120 מ"מ שנורים בנשק זה יש טווח פיזור של בין 60 ל-75 מטר, בהתאם לסוג ראש הנפץ המשמש בירי.
לפי נתוני ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם, בחודש ינואר 2009 נהרגו ברצועת עזה 32 אזרחים, ובהם 11 בני משפחה אחת במחנה הפליטים ג'באליא, מפגיעת אש מרגמות "קשת". דו"ח שפורסם בחודש יולי 2010 מטעם ממשלת ישראל ציין כי הפרקליט הצבאי הראשי המליץ לנסח "הגדרות מחמירות יותר בפקודות הצבא, שיחולו על שימוש במרגמות בקרבת שטחים מאוכלסים" וכי הרמטכ"ל הורה "על ביצוע עבודת המטה הנדרשת לנסח את הפקודות הנחוצות". כלי תקשורת ישראליים דיווחו כי בחודש ינואר 2011 השעה הצבא הישראלי את השימוש במערכת המרגמות "קשת" לאחר שפגז מרגמה שנורה על חוליית שיגור רקטות פלשתינית החטיא את יעדו והרג חייל ישראלי.
בהצהרה שנתן ב-23 במארס הודה דובר מטעם צה"ל בהתקפת המרגמות והביע צער על הפגיעה בחיי אזרחים. לדבריו, הירי בוצע בתגובה לירי של שלושה פגזי מרגמה שביצעו ארגונים פלשתיניים חמושים באזור. אך הדובר האשים את חמאס בירי המרגמות "מלב האוכלוסייה האזרחית".
לדברי ויטסון, "הארגון הפלשתיני החמוש שביצע את ירי המרגמות הראשון הפר את דיני המלחמה בכך שחשף אזרחים לסכנה גדולה של מתקפת נגד. אבל לישראל אין יד חופשית להשיב אש מבלי להתחשב באזרחים שסביר שייפגעו".
ארגון Human Rights Watch אמר כי הפרות המבוצעות בידי צד אחד לעימות לעולם אינן מצדיקות הפרות בידי צד אחר.
על-פי דיווחים בכלי התקשורת, ב-19 במארס בשעה 21:30 הרגו כוחות ישראליים שני אזרחים פלשתינאים נוספים, עימאד פרג'אללה וקאסם אבו עיטאווי, בני 16, בעת שהשניים היו במרחק של כ-400 מטר מגדר המערכת של רצועת עזה, מדרום מזרח לעיר עזה. ארגון זכויות האדם הפלשתיני אל-מזאן אמר כי שני הנערים לא היו חמושים.
ישראל הכריזה על אזור אסור לכניסה ברוחב של 300 מטר לאורך גדר המערכת, אך האו"ם, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום וארגונים לזכויות האדם תיעדו ירי של כוחות ישראליים באזרחים פלשתינאים גם במרחק של למעלה מקילומטר מהגדר. ארגון Human Rights Watch אמר כי הגדרת האזור האסור לכניסה על-ידי ישראל בצד העזתי של הגבול אינה מכשירה ירי שאינו חוקי על-פי דיני המלחמה או על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי.
ירי באזרחים שאינם משתתפים בפעולות האיבה, בין אם הם נמצאים בתוך האזור שישראל הגדירה כאסור לכניסה ובין אם לאו, הוא למצער בגדר הימנעות של ישראל מנקיטת כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לזהות מטרה צבאית, אך ייחשב גם להתקפה מכוונת על אזרחים אם כוחות ישראליים יכוונו אותו על אנשים שהם יודעים כי הם אזרחים.
