לא די בתחקירים המבצעיים של הצבא הישראלי
13 אוגוסט, 2009
הצבא נוקט אמצעים כדי להימנע מהתמודדות עם ראיות המצביעות על כך שחייליו הרגו אזרחים שנופפו בדגלים לבנים באזורים שהוא שלט בהם ושלא נמצאו בהם לוחמים פלשתינאים. בנוגע למקרים אלה צריך לקיים חקירות יסודיות ועצמאיות.
ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch

 

(ירושלים) - בדו"ח חדש המתפרסם היום קובע ארגון Human Rights Watch כי  במהלך המתקפה הישראלית האחרונה ברצועת עזה, חיילים ישראלים ירו למוות בניגוד לחוק ב-11 אזרחים פלשתינאים, כולל חמש נשים וארבעה ילדים, שהיו בקבוצות אנשים שהניפו דגלים לבנים כדי לסמן כי הנם אזרחים. לדברי ארגון Human Rights Watch, על הצבא הישראלי לחקור מקרי הרג אלה באורח יסודי ומהימן כדי להתמודד עם האקלים של פטור מעונש בשורותיו.

הדו"ח, שאורכו 55 עמודים, ושכותרתו "נהרגו עם דגל לבן: מקרי הרג של אזרחים פלשתינאים במבצע 'עופרת יצוקה'", מבוסס על חקירות שנערכו בשטח לגבי שבע תקריות ברצועת עזה, שכללו בחינה של ראיות בליסטיות שנמצאו בזירה, מסמכים רפואיים של הקורבנות וראיונות מפורטים עם עדי ראייה רבים - לפחות שלושה אנשים שרואיינו כל אחד בנפרד בנוגע לכל תקרית. צה"ל דחה בקשות חוזרות ונשנות של ארגון Human Rights Watch להיפגש עם נציגיו ולדון במקרים אלה, ואף לא השיב לשאלות שהוגשו לו בכתב.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הצבא נוקט אמצעים כדי להימנע מהתמודדות עם ראיות המצביעות על כך שחייליו הרגו אזרחים שנופפו בדגלים לבנים באזורים שהוא שלט בהם ושלא נמצאו בהם לוחמים פלשתינאים. בנוגע למקרים אלה צריך לקיים חקירות יסודיות ועצמאיות".

ארגון Human Rights Watch הדגיש כי 11 האזרחים שנהרגו, כמו-גם הפצועים, שמונה במספר לפחות, הם חלק קטן מסך כל האזרחים והלוחמים שנהרגו במבצע שישראל כינתה "עופרת יצוקה" בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009, שמניינם עומד על למעלה מ-1,100. עם זאת, מקרים אלה בולטים במיוחד משום שהאזרחים שנפגעו היו חלק מקבוצות שנופפו בבד לבן, חולצה לבנה או צעיף לבן, ומשום שלא נמצאו בסביבתם בזמן ההתקפה לוחמים פלשתינאים.

ישראל האשימה שוב ושוב את חמאס במותם של אזרחים פלשתינאים במבצע ברצועת עזה, משום שלדבריה אנשי חמאס לחמו מתוך אזורים מיושבים והשתמשו באזרחים כ"מגנים אנושיים" - כלומר השתמשו באזרחים בכוונה תחילה כדי להרתיע מפני ביצוע התקפות נגד כוחות פלשתיניים. שני מפקדים ישראלים טענו כי לוחמים פלשתינאים השתמשו בדגלים לבנים כדי למגן את עצמם מפני התקפה, אך אף אחד מהם לא סיפק פרטים שיאפשרו חקירה של הטענות. הצבא הישראלי דחה בקשות של ארגון Human Rights Watch לדון בהאשמות אלה.

במקרי ההרג של 11 האזרחים המתועדים בדו"ח זה לא מצא ארגון Human Rights Watch כל ראיות לכך שלוחמים פלשתינאים השתמשו בקורבנות האזרחיים כמגנים אנושיים או כי אזרחים אלה נורו כשנקלעו לאש צולבת בן כוחות של שני הצדדים. הקורבנות האזרחיים היו גלויים לעין ולא ניכר היה כי נשקפת מהם כל סכנה ביטחונית.

הראיות בכל אחת מן התקריות מצביעות ברמת ודאות גבוהה לכל הפחות על כך שחיילים ישראלים לא נקטו את כל האמצעים האפשריים כדי להבחין בין אזרחים לבין לוחמים לפני שפתחו באש, כנדרש בדיני המלחמה; או חמור עוד יותר - ירו במכוון באנשים שהיה ידוע כי הנם אזרחים.

על-פי דיני המלחמה, אנשים המבצעים התקפות מכוונות על אזרחים או מורים על ביצוע התקפות כאלה אחראים לביצוע פשעי מלחמה.

באחד המקרים שתועדו בדו"ח עמדו ב-7 בינואר במזרח ג'באליא שתי נשים ושלוש ילדות ממשפחתו של ח'אלד עבד רבו מול ביתן לאחר שחייל ישראלי הורה לבני המשפחה לצאת. לפחות שלוש מהן החזיקו פיסות של בד לבן. חייל שניצב ליד טנק פתח באש והרג שתי ילדות, בת שנתיים ובת שבע, ופצע את הילדה השלישית ואת סבתן.

לדברי הסבתא, שנפגעה משתי יריות, "הנפנו דגלים במשך שבע עד תשע דקות כשאנחנו פונות אליהם [החיילים]. פתאום הם התחילו לירות והילדות נפלו על הארץ".

דיווחים שמסרו עדי ראייה, עקבות טנקים שנצפו בשטח ומארז תחמושת שנמצא במקום, וכן בדיקת פצעיה של הסבתא בידי מומחים לרפואה משפטית, כל אלה מצביעים על כך שחייל ישראלי ירה על הנשים והילדות, שלא היו חמושות והיה ניתן לזהותן.

בחמש משבע התקריות המפורטות בדו"ח זה ירו חיילים ישראלים על אזרחים שהלכו ברחוב עם דגלים לבנים, בניסיון לעזוב את אזורי הלחימה.

ב-12 בינואר, בכפר ח'וזאעה, ירה חייל ישראלי בראוויה א-נג'אר, בת 47, הרג אותה ופצע את בת משפחתה, יאסמין א-נג'אר, בת 23. הנשים הלכו לאור יום בקבוצה קטנה ברחוב שאינו מתפתל, כשראוויה א-נג'אר מחזיקה דגל לבן. נשים אלה צייתו להוראות הצבא הישראלי לעזוב את שכונת מגוריהן לאחר שהצבא השתלט עליה. חיילים השתלטו על בית במורד הרחוב, במרחק של 230 מטר מנקודה שבה נורתה ראוויה, וככל הנראה לא ירו יריות אזהרה כדי להרתיע את הקבוצה בעת שהתקרבה.

ב-9 ביולי הודיע הצבא הישראלי כי הוא חוקר חמש תקריות שבהן נטען כי חיילים ישראלים הרגו אזרחים שהחזיקו דגלים לבנים, כולל לפחות שתיים מן התקריות המתוארות בדו"ח - המקרים של עבד רבו וא-נג'אר. ארגון Human Rights Watch הביע תקווה כי ישראל תקיים חקירה מלאה ונטולת פניות בנוגע לתקריות אלה, אך אמר כי נוכח תפקודה המאכזב של ישראל בעבר בכל הנוגע לחקירות, הסיכויים לתחקירים אובייקטיביים אינם רבים.

הצבא אמר כי הוא עורך "תחקירים מבצעיים" לגבי כמאה תקריות בסה"כ, שבהן נטען כי הפר את דיני המלחמה במהלך המבצע בעזה. תחקירים מבצעיים מבוצעים בדרך כלל על-ידי חיילים המתבקשים לתשאל חיילים אחרים, מבלי לנסות לגבות עדויות מחוץ לצבא, ומבלי להתחשב בעדויות כאלה. בתחקירים ממין זה הצבא נוהג להסתפק בשמיעת גרסאותיהם של החיילים ולאמץ את הצדקותיהם.

כך למשל, נכון ל-10 באוגוסט, אף נציג של הצבא לא יצר קשר עם בני המשפחות עבד רבו או א-נג'אר כדי לשאול אותן על מות בני המשפחה.

לדברי סטורק, "במשך שנים צה"ל הרשו את התפשטותו של אקלים של פטור מעונש בנוגע להרג בלתי חוקי של פלשתינאים. תחקירים מבצעיים עשויים לשרת היטב מטרות צבאיות, אך אינם כלי הולם כדי לקבוע האם חייל הפר את דיני המלחמה, ואינם אלא מראית עין של חקירה רצינית".

נוכח הימנעותם של ישראל ושל חמאס מחקירת כוחותיהם שלהם, קורא ארגון Human Rights Watch לקיומה של חקירה בינלאומית בנוגע לכל הטענות בדבר הפרות של דיני המלחמה שבוצעו בידי שני הצדדים. מועצת האו"ם לזכויות האדם הקימה ועדה לבדיקת העובדות, בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון, ובחודש ספטמבר היא צפויה להגיש למועצה את הדו"ח שלה בעניין הפרות שבוצעו בידי כל הצדדים.

לדברי סטורק, "תחום הפעילות של חקירת האו"ם מקיף והצוות שלה מקצועי. על ישראל וחמאס, וכן על כל המדינות החברות באו"ם, לבחון בכובד ראש את המלצותיה ואת הדרך שבה ראוי ליישמן".

ארגון Human Rights Watch קרא למדינות החברות באו"ם להקים מנגנון ייעודי שיפקח וידווח על מאמצים הננקטים בידי ישראל וחמאס לחקור ללא משוא פנים ובשקיפות טענות בדבר הפרות חמורות של דיני המלחמה שבוצעו במהלך מעשי האיבה ברצועת עזה בחודשים דצמבר-ינואר ולהעמיד את האחראים להן לדין. אם יתברר שרשויות ישראל וחמאס אינן יכולות או אינן מעוניינות לחקור ולהעמיד לדין לפי כללי המשפט ההוגן את מי שנמצא אחראי לביצוע פשעי מלחמה, יהיה על המדינות החברות באו"ם להפעיל לחץ כדי לקדם את השימוש בהעמדה לדין בחו"ל.

הדו"ח "נהרגו עם דגל לבן" הנו השישי בסדרה של דוחות שפרסם ארגון Human Rights Watch בנוגע להפרות שביצעו ישראל וארגונים פלשתיניים חמושים מאז החל מבצע "עופרת יצוקה" ב-27 בדצמבר 2008. דו"ח שפרסם הארגון ב-6 באוגוסט תעד את התקפות הרקטות הבלתי חוקיות של חמאס וארגונים חמושים אחרים על אזורים מיושבים ישראל.