Skip to main content

ארה"ב: בקשי מישראל לשתף פעולה עם חקירת גולדסטון

על אובאמה לתמוך בחקירה המקיפה של האו"ם על העימות ברצועת עזה

 

(וושינגטון הבירה) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על נשיא ארה"ב ברק אובאמה לתמוך בחקירה המקיפה של האו"ם בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון בנוגע להפרות של החוק הבינלאומי במהלך העימות האחרון ברצועת עזה. על אובאמה להפציר בישראל, במסגרת פגישתו היום עם בנימין נתניהו, לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה.

עד כה לא השמיע ממשל אובאמה אף הצהרה פומבית על החקירה בראשותו של השופט גולדסטון, אך בשיחות פרטיות, דוברים רשמיים של ארה"ב ממשיכים לטעון כי החקירה תהייה מוטה נגד ישראל. ארגון Human Rights Watch מתח ביקורת על תחום הסמכות שהוגדר לוועדה במקור, אשר התמקד רק בהפרות מצד ישראל. הארגון אף ביקר בעבר את ההתמקדות הבלתי מידתית של מועצת זכויות האדם של האו"ם, שהורתה על החקירה, בהפרות של זכויות האדם מצד ישראל. עם זאת, תחום הסמכות המתוקן לצד הניסיון המוכח של גולדסטון כמשפטן מבטיחים היטב כי החקירה תתבצע באובייקטיביות.

לדברי קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, "אין אח ורע למוניטין שהשופט גולדסטון קנה לו כאדם הגון ובעל יושרה. החקירה בראשותו היא ההזדמנות הטובה ביותר לטפל בהפרות שבוצעו לכאורה בידי חמאס ובידי ישראל. לא מדובר רק בבירור האמת על מה שקרה ברצועת עזה, אלא גם בעתידם של המאמצים הבינלאומיים לחייב גורמים שהפרו את המשפט הבינלאומי לשאת באחריות למעשיהם".

תחום הסמכות שמועצת זכויות האדם הגדירה לשופט גולדסטון הוא "לחקור את כל ההפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי שייתכן שבוצעו בכל זמן שהוא סביב הפעולות הצבאיות שהתנהלו ברצועת עזה בין ה-27 בדצמבר 2008 ל-18 בינואר 2009, לפניהן, במהלכן או אחריהן". גולדסטון הסכים לעמוד בראש ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם רק לאחר שתחום הסמכות שהוענק לה הורחב, כך שהוועדה תבדוק הפרות שבוצעו בידי כל הצדדים לעימות ברצועת עזה, ולא רק בידי ישראל.

אף כי ישראל לא הצהירה זאת באופן רשמי, מציטוטים של דוברים רשמיים בכלי התקשורת עולה כי היא לא תשתף פעולה עם הוועדה בראשות גולדסטון. ב-14 במאי 2009, כתב לגולדסטון סגן שר החוץ בממשלת חמאס ברצועת עזה, אחמד יוסף, והבטיח לו "שיתוף פעולה מלא ושקוף".

לדברי רות', "אם ישראל מסרבת לשתף פעולה עם החקירה בראשות גולדסטון, ואם וושינגטון תומכת בסירוב הזה, פירושו של דבר שהם חוששים מדברי ביקורת שעשויים לעלות מתוך בחינה נטולת משוא פנים של אופן הלחימה במלחמה הזאת".

דוברים רשמיים מטעם ארה"ב טענו כי אין צורך בחקירה בינלאומית משום שישראל מנהלת בעצמה חקירות בדבר הפרות לכאורה של דיני הלחימה. ב-22 באפריל פרסם צה"ל את ממצאי התחקירים שניהל, שבהם נטען כי צה"ל לא מצא אף ראייה להתנהלות בלתי חוקית של כוחותיו. בתחקירי צה"ל לא נבחנו תקריות שבהן נראה כי נעשה שימוש בלתי חוקי בזרחן לבן, ואשר מידע עליהן הועבר לצה"ל מארגון Human Rights Watch שבועות רבים קודם לכן. מחקר שערך בעבר ארגון Human Rights Watch על תחקירי צה"ל ועל העמדות לדין בצה"ל במקרים של הרג לא מוצדק של אזרחים פלשתינאים העלה כי דפוסי החקירה של ישראל והליכי החקירה הנהוגים בה אינם יסודיים, אינם בלתי מוטים ואינם מתקיימים בזמן סביר.

לדברי רות', "ייתכן שלישראל יש היכולת לנהל חקירה בלתי מוטה, אבל היא הוכיחה שוב ושוב שאין לה המוטיבציה הפוליטית לעשות זאת. לכן, חיוני שאובאמה יעניק את גיבויו המלא למאמצי החקירה של גולדסטון".

מוקדם יותר החודש קבעה ועדת חקירה מטעם האו"ם, בדו"ח שהגישה למזכ"ל האו"ם באן קי-מון, כי החקירה שניהלה בדבר התקפות על מתקני או"ם ברצועת עזה אינה מספיקה, וכי יש להשלימה במחקר בינלאומי מקיף יותר.

השופט גולדסטון היה התובע הראשי בבתי הדין הבינלאומיים לפשעי מלחמה ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה. כמו כן, גולדסטון הנו חבר בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית ובוועד המנהל של ארגון Human Rights Watch. בעבר היה גולדסטון חבר בפאנל הבינלאומי של ועדת החקירה לפעילות הנאציזם בארגנטינה (CEANA), שזיהתה פושעי מלחמה נאצים שהיגרו לארגנטינה וחקרה העברת נכסי קורבנות (זהב שנשדד על-ידי הנאצים) לארגנטינה. גולדסטון היה גם חבר בוועדת וולקר, שהוקמה כדי לחקור הפרות במסגרת פרויקט "נפט תמורת מזון" של האו"ם, ועמד בראש ועדת גולדסטון שבחנה אלימות פוליטית בדרום אפריקה.

להלן הנושאים העיקריים שיש לבדוק, על-פי ארגון Human Rights Watch, בכל הנוגע להפרות מצד ישראל במהלך העימות: הסגר המתמשך על רצועת עזה, המגיעה לכדי ענישה קולקטיבית; השימוש בארטילריה כבדה של פגזים נפיצים כמו-גם בתחמושת זרחן לבן המתפוצצת באוויר מעל אזורים מאוכלסים בצפיפות; ירי באזרחים לא חמושים שהניפו דגלים לבנים; כיוון התקפות על מבנים אזרחיים; אזהרות בלתי הולמות על התקפות מתוכננות; והרס חסר הבחנה של רכוש אזרחי.

להלן הנושאים העיקריים שיש לבדוק, על-פי ארגון Human Rights Watch, בכל הנוגע להפרות מצד חמאס: ירי מכוון וחסר הבחנה של רקטות על אזורים אזרחיים בישראל; ירי רקטות וניהול פעולות צבאיות מתוך אזורים מאוכלסים ברצועת עזה; והכאה והרג של מתנגדים ומבקרים פוליטיים מקרב הפלשתינאים ברצועת עזה.

חוקרי ארגון Human Rights Watch הצליחו להיכנס לרצועת עזה בכמה הזדמנויות דרך מעבר רפיח, הנשלט על-ידי מצרים. המחקר שערכו הניב עד כה דוחות על השימוש הבלתי חוקי שישראל עשתה בתחמושת זרחן לבן ועל הרג ועינויים מצד חמאס של מתנגדים ומבקרים פוליטיים מקרב הפלשתינאים במהלך המבצע הצבאי של ישראל ולאחריו.

ישראל עומדת בסירובה לאפשר לחוקרי ארגון Human Rights Watch להיכנס לרצועת עזה דרך מעברים הנתונים לשליטתה.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.