(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי כוחות הביטחון הלוביים הנשלטים בידי מועמר קדאפי פתחו בגל מעצרים והעלמת אנשים בטריפולי, אשר מטיל אימה על תושבי העיר.
לפי דיווחים מהימנים ועקביים שמסרו תושבים בטריפולי לארגון Human Rights Watch, כוחות הביטחון עצרו עשרות מפגינים נגד הממשלה, אנשים שנחשדו בהשמעת ביקורת על הממשלה ואנשים שנטען כי סיפקו מידע לכלי התקשורת הבינלאומיים ולארגונים לזכויות האדם. ככל הנראה, מקצת העצורים עונו.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "קדאפי וכוחות הביטחון שלו מדכאים באכזריות כל פעילות אופוזיציה בטריפולי, כולל הפגנות לא אלימות. הם מפעילים לשם כך כוח קטלני, עוצרים אנשים באופן שרירותי ומעלימים אנשים בכפייה. נוכח העינויים וההתנקשויות הפוליטיות שתועדו בעבר בלוב, אנחנו דואגים מאוד לגורלם של האנשים שנלקחו".
ארגון Human Rights Watch אמר כי הממשלה שחררה כמה אנשים לאחר תקופות מעצר קצרות, אך טרם נודע מקום הימצאם של רבים אחרים ומה עלה בגורלם. ממשלת לוב לא פרסמה מידע כלשהו על מספר העצורים, על מיקומם או על האישומים נגדם, אם יש כאלה.
צעדי הדיכוי של הממשלה בטריפולי החלו ב-20 בפברואר 2011. באותו יום, מפגינים נגד הממשלה התכנסו ב"כיכר הירוקה" שבמרכז העיר. שלושה אנשים שהיו עדי ראייה להפגנה סיפרו לארגון Human Rights Watch שכוחות ביטחון פתחו באש על הקהל הלא אלים, והרגו ופצעו מספר לא ידוע של מפגינים.
לדברי אחד המפגינים, שביקש להישאר בעילום שם, "ראיתי שני אנשים נפגעים מירי. הם נפלו ממש מולי. ראיתי אותם יורים בבחור שלישי מטווח אפס".
בלילה ההוא נפרשו כוחות ביטחון חמושים היטב ברחבי העיר, ובייחוד בשכונות תאג'וראא ופָשְׁלוּם, שם החלו רבות מההפגנות נגד הממשלה. כמה מתושבי טריפולי סיפרו לארגון Human Rights Watch כי בלילה ההוא החלו מקצת המעצרים, ובכלל זה מעצר של מפגינים שנפצעו ופנו לבתי חולים מקומיים לצורך קבלת טיפול רפואי.
ב-25 בפברואר שבה הממשלה להפעיל כוח קטלני נגד מפגינים בתגובה להפגנות שהתקיימו באותו יום לאחר תפילות יום השישי. ארגון Human Rights Watch שוחח עם מפגין אחד, שסיפר כי נורה אותו יום ברגלו לאחר שיצא ממסגד.
לדברי המפגין, שביקש אף הוא להישאר בעילום שם פן יבולע לו בעקבות הפרסום, "לא היה לי זמן להגיד שום דבר והוא [שוטר] כבר ירה עליי מיד ברובה. מאוחר יותר נודע לי שהבחור לידי נורה בבטן ושנורה בחור נוסף בעורף ההפגנה, אני חושב שברובה".
הפצוע סיפר שהעדיף לקבל טיפול רפואי בביתו ולא באחד מבתי החולים, מפני שחשש להיעצר. לדבריו, "אנחנו לא יכולים ללכת לבתי החולים. אנחנו יודעים בוודאות שהם ייקחו אנשים שילכו לבתי החולים".
מקורות אחרים שביקרו בבתי החולים בטריפולי סיפרו לארגון Human Rights Watch על נוכחות כוחות ביטחון הפנים המחפשים אחר מפגינים שנפצעו.
הגבר שנורה ברגלו בהפגנה סיפר שישן בבתיהם של קרובי משפחה שונים כדי להתחמק מחיפושים ליליים של כוחות הביטחון אחר מפגינים. לדבריו, חמישה מפגינים נוספים שהוא מכיר נעצרו, כולם גברים. הפצוע סבור כי אחד הגברים הללו מוחזק בבית הסוהר ג'דידה שבטריפולי, אך אמר שאינו יודע היכן מוחזקים ארבעת הנותרים.
לטענת תושבים בטריפולי, המעצרים והעלמת האנשים נמשכו לאחר ה-25 בפברואר, וכוחות ביטחון הפנים מחפשים אנשים שהשתתפו בפעולות מחאה או יצרו קשר עם עיתונאים זרים ועם ארגונים לזכויות האדם. אנשים שסיפקו מידע על מעצרים אמרו שהם חוששים מדיי להמשיך ולדווח על הפרות של זכויות האדם שמבצעים הכוחות.
לדברי ויטסון, "הפחד בטריפולי מוחשי. המעצרים וההעלמה של האנשים השתיקו את הציבור, בעוד מפגינים למען קדאפי מנופפים בחופשיות דגלים וקוראים סיסמאות ברחובות".
ארגון Human Rights Watch תיעד מקרה שבו עצרו כוחות ביטחון בסביבות ה-20 בפברואר גבר לובי יחד עם בנו בעיר טריפולי. האיש, שלמען ביטחונו יישאר כאן בעילום שם, סיפק לארגונים למען זכויות האדם בחו"ל מידע על הפגנות נגד הממשלה. לדברי משפחתו, נכון ל-12 במארס, הוא ובנו עדיין נעדרים.
במקרה אחר, שאירע ב-4 במארס, כוחות ביטחון הפנים עצרו את עבד א-רחמן סוויחלי, אקדמאי לובי בגמלאות, ושלושה מבניו; כך לדברי בן רביעי בשם אחמד סוויחלי המתגורר בחו"ל ואשר עמד בקשר עם בני משפחתו ביום המעצר. אחמד סוויחלי סיפר לארגון Human Rights Watch כי אביו מתח ביקורת על הממשלה בתחנות טלוויזיה בשפה הערבית.
לדברי אחמד סוויחלי, ב-6 במארס שחררו כוחות הביטחון את אחיו הצעיר מוחמד, בן 19, ואילו אביו ושני אחיו הנוספים נותרו במשמורת.
לארגון Human Rights Watch נודע על מקרים נוספים שבהם עצירים נשלחו לחופשי. על-פי דיווחים חלקם שוחררו לאחר שהוכו במעצר. אולם, במרבית המקרים, למשפחותיהם של האנשים שנעצרו אין כל מידע רשמי על המקום שבו מוחזקים קרוביהם. חלק מבני המשפחה קיבלו דיווחים לא רשמיים על המקום שקרוביהם מוחזקים בו. מתקני המעצר בטריפולי העשויים לשמש להחזקת העצורים כוללים את כלא אבו סלים, מתקן שנודע לשמצה לאחר שבשנת 1996 נטבחו בו 1,200 אסירים שהתקוממו, וכן כלא ג'דידה וכלא עין זארה.
ארגון Human Rights Watch תיעד בלוב לפני המשבר הנוכחי מעצרים, עינויים והעלמת אנשים בכפייה ממניעים פוליטיים בידי כוחות ביטחון הפנים הלוביים, ובכלל זה גם מעשי ההרג ההמוניים בכלא אבו סלים בשנת 1996.
ככל הידוע, עדויות הראייה היחידות המספקות מידע על גורלם של עצירים מקורן בעיתונאי רשת הבי-בי-סי שהוחזקו בידי הצבא ובידי ביטחון הפנים במשך 21 שעות החל ב-7 במארס, בשלושה בסיסי צבא שונים. שניים מהעיתונאים סיפרו כי הוכו, וכל השלושה נפלו קרבן להוצאה להורג מבוימת בידי כוחות הביטחון, אף כי היה ברשותם היתר רשמי לעבוד בלוב.
אחד העיתונאים, פיראס כילאני, פלשתינאי הנושא דרכון סורי, סיפר כי קצין עם שלושה כוכבים על כותפתו הכה אותו באגרופים, בעט בו במגפיו והנחית עליו מהלומות ברך. כילאני סיפר לעיתון הגרדיאן: "אז הוא מצא צינור פלסטיק על הארץ והרביץ לי אתו. אחר כך, אחד החיילים נתן לו מקל ארוך".
לדברי כְּריס קוֹב-סמית', אזרח בריטי שלא הוכה, שלושת העיתונאים הועמדו בשורה אל מול קיר, לכאורה כדי שיירו בהם. הוא סיפר לרשת הבי-בי-סי: "אני הייתי האחרון בשורה, כשפניי אל הקיר. הסתכלתי וראיתי בחור בבגדים אזרחיים עם תת-מקלע קטן. הוא הצמיד אותו לצוואר של כולנו. ראיתי אותו והוא צרח עליי... אז הוא ניגש אליי, הצמיד את הרובה לצוואר שלי ולחץ על ההדק, פעמיים. הקליעים שרקו לי ליד האוזן. החיילים פשוט צחקו".
עיתונאֵי רשת הבי-בי-סי אמרו שראו עצירים לובים בשני בסיסים שונים, ובהם כמה לובים שסיפרו כי נעצרו לאחר שהתראיינו לכלי תקשורת זרים. אחרים התלוננו על מכות והראו סימנים להתעללות גופנית.
כילאני סיפר לרשת הבי-בי-סי: "מכוניות באו ועזבו. ראיתי אותם מביאים בחור ושלוש בחורות. גם הם היו אסירים. שניים מהם אמרו לי שנשברו להם צלעות. הפנים של הארבעה היו מכוסים. עזרתי להם לנשום בכך שהרמתי את הכיסויים וראיתי שהם הוכו קשה. הארבעה אמרו שהם הוחזקו שלושה ימים בלי אוכל ועם ידיים ורגליים קשורות. הם אמרו שהמקום שהם נמצאים בו עכשיו הוא גן עדן לעומת המקום שהם היו בו קודם. הם אמרו שעינו אותם במשך שלושה ימים, ושהם מא-זאווייה".
קוב-סמית' סיפר כי בבסיסים אחרים שמע זעקות כאב בוקעות מהקומה השנייה וכי ראה כוחות ביטחון מעבירים עצירים כפותי ידיים ומכוסי עיניים.
ארגון Human Rights Watch אמר כי חרף הבטחות ממשלת לוב לחופש תנועה, עיתונאים בינלאומיים נוספים הותקפו גופנית ונעצרו. עלי חסן אל-ג'אבר, צלם של רשת אל-ג'זירה, נורה למוות ב-12 במארס בדרכו חזרה לעיר בנגאזי, הנשלטת בידי המורדים, ככל הנראה ממארב. מנכ"ל אל-ג'זירה ודאח ח'נפר אמר שהצלם נהרג בעקבות "קמפיין חסר תקדים" של קדאפי נגד רשת השידור. שני עובדים נוספים של רשת אל-ג'זירה נפצעו.
כתב עיתון הגרדיאן, הרואה אור בלונדון, ר'יית' עבד אל-אחד, אזרח עיראק שזכה בכמה וכמה פרסי עיתונאות, מוחזק במשמורת מזה שישה ימים.
לדברי הגרדיאן, הדיווח האחרון על עבד אל-אחד הגיע ב-6 במארס מגורם שלישי בפאתי א-זאווייה. כלל הנראה הוא נסע בחברת אנדריי נֶטו מהעיתון הברזילאי "איסטאדו דו סאו פאולו", שנעצר ושוחרר ב-10 במארס. לדברי הגרדיאן, גורמים לוביים אישרו כי הם מחזיקים בעבד אל-אחד.
ארגונים לוביים למען זכויות האדם שבסיסם בחו"ל פרסמו גם מידע על מעצרים במערב המדינה, אך לארגון Human Rights Watch לא התאפשר לאמת את הדיווחים הללו. הארגון "סולידריות זכויות האדם בלוב", המנוהל בידי גולים לובים בשווייץ, ריכז רשימה של שבעה צעירים שלטענתו נעצרו בטריפולי לאחר שהשתתפו בהפגנות. לדברי הארגון "ליביה ווֹטְש", שבסיסו בבריטניה, בטריפולי עצרו כוחות התומכים בממשלה שני עיתונאים, סלמא שאב וסועאד טראבלסי, ואילו בסברתה הסמוכה נעצר פעיל פוליטי בשם מוחמד סאלם דבאשי.
אתר האינטרנט האופוזיציוני של לוב "אל-מוסתקבל" מונה את שמותיהם של 73 אנשים שלטענתו נעצרו במיסראתה.
לדברי ויטסון, "המעצרים והעלמת האנשים בטריפולי הבהילו אנשים רבים שהפגינו נגד הממשלה ללא אלימות. זה מראה כמה הממשל בראשות קדאפי נסמך על הפחדה".
