(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי החקירות שהצבא הישראלי ביצע ב-18 החודשים האחרונים על המלחמה ברצועת עזה הובילו אמנם לתוצאות מסוימות אך חקירות אלה אינן נותנות מענה מספיק למגוון ההאשמות החמורות על התנהלות בלתי חוקית במהלך הלחימה. חמאס לא הודיע על ביצוען של חקירות רציניות כלשהן.
ארגון Human Rights Watch קרא לממשלות העולם ולאומות המאוחדות להגביר את הלחץ על ישראל ועל חמאס כדי שיבצעו חקירות מהימנות ועצמאיות.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הלחץ הבינלאומי לביצוע חקירות דחף את ישראל, גם אם לא את חמאס, לנקוט צעדים מסוימים, אבל אין מקום להרפות. מגיע לקרבנות מכל הצדדים שהצדק בעניינם ייעשה".
בחודש יולי 2010 העבירה ישראל למזכ"ל האו"ם באן קי-מון עדכון על החקירות שהיא מבצעת בעניין המלחמה ברצועת עזה, ובו טענה כי אלה הובילו ל"תוצאות חשובות". גם הרשויות הפלשתיניות בגדה המערבית הגישו למזכ"ל דו"ח, אך טרם ניתן לו פומבי. על-פי דיווחים, גם חמאס הכין דו"ח על חקירות שביצע אך לא פרסם אותו ברבים. בשבועות הקרובים צפוי באן קי-מון להעביר את הדוחות מרשויות ישראל והגדה המערבית לעצרת הכללית.
לדברי ויטסון, "המזכ"ל באן קי-מון צריך לבצע הערכה נטולת פניות של החקירות שביצע כל אחד משני הצדדים, ולא רק להעביר את הדוחות באופן פסיבי לעצרת הכללית".
בחודש פברואר קראה העצרת הכללית בשנית לישראל ולחמאס לבצע ללא משוא פנים חקירות יסודיות של ההפרות הקשות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי שתועדו בידי ועדת האו"ם לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון. בדו"ח הוועדה נמצא כי הן ישראל והן חמאס ביצעו פשעי מלחמה ואולי אף פשעים נגד האנושות.
רשויות חמאס ברצועת עזה לא חקרו ולא הענישו איש על ביצוע ירי מכוון או חסר הבחנה של רקטות על ערים ויישובים ישראליים במהלך הלחימה בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009 או על מתן פקודה לבצע ירי כזה. זאת, על אף שפעולות הירי הללו, שמניינן בתקופה זו עמד על מאות, הן פשעי מלחמה. ב-14 במאי אמרו גורמים רשמיים בחמאס לארגון Human Rights Watch, בפגישה שהתקיימה בעיר עזה, כי הם חוקרים טענות על ביצוע הפרות בזמן המלחמה, אך לא סיפקו כל פרטים על כך.
בפגישה זו, חזר ארגון Human Rights Watch והביע את חששותיו בנוגע לכך שחמאס אינו חוקר כנדרש הפרות של דיני המלחמה ושל זכויות האדם, ובכלל זה את ירי הרקטות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, את מעצרו המתמשך של החייל הישראלי גלעד שליט ללא קשר עם העולם והתעללות בתושבי רצועת עזה המוחזקים במשמורת. חמאס התיר לארגון Human Rights Watch לבקר עצירים פלשתינאים בבית הסוהר המרכזי של עזה אך דחה את בקשת הארגון להיפגש עם גלעד שליט ולבקר במתקן מעצר שבו מתבצעים לכאורה עינויים.
ב-21 ביולי פרסמה ממשלת ישראל את הדו"ח שהגישה למזכ"ל האו"ם על חקירותיה בעניין המלחמה ברצועת עזה. כיוון שהממשלה דחתה את כל הקריאות שנשמעו לביצוע חקירות עצמאיות, כל פעולות החקירה הישראליות בוצעו בידי צה"ל.
ארגון Human Rights Watch אמר גם כי הצבא לא חקר האשמות קשות רבות על הפרות ואף לא את המדיניות שהובילה ככל הנראה להרג אזרחים.
נכון להיום, רק חייל אחד הורשע בבתי הדין הצבאיים על הפרה שבוצעה בזמן המלחמה - בגין גנבת כרטיס אשראי. שני חיילים נוספים עומדים כעת למשפט על כך שהכריחו ילד לפתוח תיק שחשדו כי מולכד בחומר נפץ. חייל שלישי הואשם לאחרונה בכך שירה למוות באזרחית שצעדה כחלק מקבוצת אנשים שנופפו בדגלים לבנים.
ישראל טוענת כי הצבא פתח למעלה מ-150 חקירות צבאיות, אך למעלה ממאה מהן לא היו אלא תחקירים מבצעיים. בשונה מהחקירות הפליליות, התחקירים המבצעיים הם דיווחים הנמסרים לאחר פעילות, ובמסגרת עריכתם קצין בשרשרת הפיקוד מראיין חיילים שהיו מעורבים באירוע המתוחקר ולא נגבות כלל עדויות מקרבנות או מעדי ראייה פלשתינאים.
לדברי ארגון Human Rights Watch, התחקירים המבצעיים עשויים אמנם לשרת ביעילות מטרות צבאיות, אך אין הם בגדר תחליף הולם לחקירות יסודיות המבוצעות ללא משוא פנים בעניינם של חשדות לביצוע מעשים פסולים.
הפרקליט הצבאי הראשי בצה"ל הורה גם על פתיחתן של 47 חקירות פליליות, ובמהלך ביצוען זימנו החוקרים הצבאיים עדים ובחנו ראיות באופן נרחב יותר. לפחות שבעה מתיקי החקירה הללו נסגרו ללא כתבי אישום.
ארגון Human Rights Watch חקר לפחות שניים מהמקרים שתיקי החקירה בעניינם נסגרו, ומצא כי הראיות בהם מצביעות ברמת ודאות גבוהה על כך שדיני המלחמה הופרו. באחד המקרים, שהתרחש ב-7 בינואר, חייל ישראלי פתח ככל הנראה באש על שתי נשים ושלוש ילדות ממשפחת עבד רבו במזרח ג'באליא, שנופפו בדגלים לבנים. שתי ילדות נהרגו וסבתן וילדה שלישית נפצעו. לדברי הצבא, תיק החקירה נסגר כיוון ש"אין בחומר החקירה די על מנת להורות על פתיחת חקירה פלילית".
המקרה השני נוגע להריגתה של רווחייה א-נג'אר, בת 47, בעת שנשאה דגל לבן, בח'וזאעה ב-13 בינואר. הצבא קבע כי א-נג'אר נפגעה בשוגג מנתז של כדור. אולם, חמישה עדים שרואיינו בידי ארגון Human Rights Watch אמרו כי החיילים הישראלים המשיכו לירות לאחר שא-נג'אר נפגעה בראשה, מנעו מקבוצת נשים לפנות את גופתה, ופצעו את יאסמין א-נג'אר, בת 23. אזרח נוסף שנשא דגל לבן, מחמוד א-נג'אר, בן 57, נורה ונהרג מאוחר יותר באותו יום בעת שניסה להגיע אל הגופה.
חקירות אחרות של הצבא הישראלי הסתיימו בנקיטת צעדים משמעתיים שטיבם לא צוין. צעדים אלה, שכמותם ננקטים בדרך כלל בגין עברות פחותות, ננקטו נגד חמישה מפקדים וחיילים ששמותיהם לא צוינו. נגד קצין בדרגת אלוף וקצין נוסף בדרגת אלוף משנה ננקטו צעדים משמעתיים לאחר שהורו לירות פגזים נפיצים באזור עירוני, בניגוד לפקודות המבצעיות. נגד קצין בדרגת סגן אלוף ננקטו צעדים משמעתיים כיוון שחיילים תחת פיקודו השתמשו באזרח לביצוע משימה צבאית.
קצין שדרגתו לא צוינה ננזף ושני קצינים אחרים נענשו בגין שיקול דעת לקוי שהפעילו בנוגע לתקיפה שבוצעה ב-3 בינואר בסמוך למסגד אבראהים אל-מקאדמה במחנה הפליטים ג'באליא שבה נהרגו על-פי דיווחים עשרה אזרחים שהיו בתוך המסגד ושני חברים בזרוע הצבאית של חמאס שעמדו מחוץ לו. בעדכון קודם שפרסמה ישראל בחודש יולי 2009 בנוגע לתחקירים הצבאיים הפנימיים נאמר כי מפקד נקט נגד חייל צעדים משמעתיים בשטח בגין הרס רכוש. חוקרים צבאיים אמרו לארגון Human Rights Watch כי מדובר היה בעקירת צמחייה.
ישראל אמרה כי היא עורכת שינויים מבצעיים כדי לצמצם את מספר הנפגעים בקרב האזרחים ואת הנזק שייגרם לרכוש אזרחי במהלך מבצעים צבאיים עתידיים. על-פי הדו"ח שפורסם בחודש יולי, הצבא שילב קצין לעניינים הומניטאריים בכל הדרגים הלוחמים החל ברמת הגדוד ומעלה. בחודש אוקטובר 2009 פרסם הצבא "פקודת קבע חדשה שמגדירה נהלים חדשים המסדירים פגיעה ברכוש פרטי במקרה של צורך צבאי". פקודה זו מבהירה מתי ובאילו נסיבות רשאי הצבא להרוס מבנים אזרחיים ותשתית חקלאית.
בדו"ח נכתב גם כי הצבא הישראלי מגבש הוראות חדשות בנוגע לשימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן, אשר עלולה לגרום לכוויות קשות ולהצית מבנים אזרחיים, וכי הצבא "נמצא בתהליך של קביעת מגבלות קבועות על השימוש בתחמושת המכילה זרחן באזורים בנויים".
לדברי ויטסון, "ההכרה של ישראל בצורך לשנות את מדיניותה, בייחוד בעניין הרס הרכוש והשימוש בזרחן לבן, היא צעד חיובי, אבל הצבא צריך לתת פומבי למדיניות החדשה כדי להבטיח שהיא עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי".
ישראל הכחישה בתחילה כי השתמשה בזרחן לבן במהלך הלחימה ברצועת עזה, אבל משלא ניתן היה עוד להתכחש לראיות, היא הודתה בכך וחקרה את השימוש בתחמושת מסוג זה. מדו"ח של ארגון Human Rights Watch עולה כי הכוחות הישראליים פוצצו שוב ושוב תחמושת זרחן לבן באוויר מעל אזורים מיושבים, וכך הרגו ופצעו אזרחים והסבו נזק למבנים אזרחיים ובכלל זה לבית ספר, לשוק, למחסן של סיוע הומניטארי ולבית חולים.
מדו"ח נוסף של ארגון Human Rights Watch עולה כי הכוחות הישראליים הרסו במכוון 189 מבנים אזרחיים ללא הצדקה צבאית חוקית, דבר העלול לעלות לכדי הרס מופקר, המוגדר כפשע מלחמה. לצורך הכנתו של דו"ח זה נחקרו כ-5% מהרס הרכוש האזרחי ברצועת עזה באותו פרק זמן.
על החקירות שמנהלים ישראל וחמאס בעקבות המלחמה מפקחים גופים שונים של האו"ם. העצרת הכללית של האו"ם צפויה לקבל לידיה את הטיפול בדו"ח המזכ"ל. ועדת מומחים הפועלת מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם בודקת האם ישראל וחמאס מנהלות חקירות העומדות באמות המידה הבינלאומיות. דו"ח ועדה זו יושלם, על-פי הצפוי, בחודש ספטמבר.
לדברי ויטסון, "מספר גדל והולך של מדינות דורשות משני הצדדים מתן דין וחשבון, והלחץ שהן מפעילות נושא פרי. עכשיו, כל ממשלות אירופה, וכן הממשל בארה"ב וממשלת קנדה, צריכים לדרוש בתוקף מישראל ומחמאס לעמוד באותם כללים שהן דורשות לקיים בכל מקום אחר: שהאחראים לפשעי מלחמה ייתנו עליהם את הדין ושהקרבנות יזכו לצדק ולפיצויים".
