שתי תקיפות ישראליות על קבוצה של עיתונאים לבנונים, אמריקאים ועיראקים בדרום לבנון ב-13 באוקטובר 2023, היו ככל הנראה התקפות מכוונות על אזרחים, שהן פשע מלחמה;
- הראיות מלמדות שהצבא הישראלי ידע או היה עליו לדעת שהוא יורה על קבוצת אזרחים;
- על בעלות בריתה המרכזיות של ישראל – ארה"ב, בריטניה, קנדה וגרמניה – להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל נוכח הסכנה שהם ישמשו להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי שתי תקיפות ישראליות בלבנון ב-13 באוקטובר 2023, שנהרג בהן עיסאם עבדאללה, עיתונאי של סוכנות רויטרס ונפצעו שישה עיתונאים נוספים, היו ככל הנראה התקפה מכוונת על אזרחים ולפיכך פשע מלחמה.
מדיווחי עדים ומתיעוד וידיאו ותצלומים שאימת ארגון Human Rights Watch, עולה כי העיתונאים היו במרחק ניכר ממעשי האיבה המתמשכים, כי היה אפשר לזהותם בבירור כאנשי תקשורת וכי הם עמדו באותו מקום במשך לפחות 75 דקות לפני שנפגעו משתי תקיפות רציפות. התחקיר של ארגון Human Rights Watch לא חשף שום ראייה למטרה צבאית באתר שהותקף או בקרבתו.
לדברי רמזי קייס, חוקר לענייני לבנון בארגון Human Rights Watch, "אין זו הפעם הראשונה שכוחות ישראליים תוקפים עיתונאים, ככל הנראה במכוון, עם תוצאות קטלניות ומחרידות [...] על האחראים למעשה לתת את הדין, ויש להבהיר כי עיתונאים ואזרחים אחרים אינם מטרות חוקיות".
ארגון Human Rights Watch ראיין שבעה עדים, לרבות שלושה מהעיתונאים שנפצעו, וניתח 49 סרטונים ועשרות תצלומים וכן תצלומי לוויין. הארגון גם ראיין נציג של יוניפי"ל ונועץ במומחי צבא, וידיאו ואודיו. ב-17 וב-26 באוקטובר שלח ארגון Human Rights Watch מכתבים עם ממצאיו ועם שאלות לכוחות המזוינים של לבנון וישראל, בהתאמה, אך לא קיבל משני הצדדים מענה.
הראיות שבחן ארגון Human Rights Watch מלמדות שהצבא הישראלי ידע או שהיה עליו לדעת שהוא יורה על אזרחים.
ב-14 באוקטובר אמר ריצ'ארד הכט, דובר מטעם הצבא הישראלי, כי הצבא "מצטער מאוד על מותו של העיתונאי". ב-17 באוקטובר אמר הכט לרויטרס כי בצבא "בוחנים את התיעוד ונפרסם את תשובתנו כשנהיה מוכנים", אולם זה לא קרה.
תיעוד וידיאו, ניתוח אודיו בידי מומחים ודיווחים של עדים מלמדים שאפשר היה לראות את הקבוצה במצלמות של כלי טיס בלתי-מאויש (מל"ט) סמוך, שהיה ככל הנראה ישראלי, ושהקבוצה הייתה גם בשדה הראייה של חמישה מגדלי תצפית ישראליים. כמו כן עולה מהם שהקבוצה הותקפה ככל הנראה באמצעות אמצעי לחימה אחד לפחות, שנורה מתותח ראשי של טנק מעמדה צבאית ישראלית במרחק של כקילומטר וחצי מדרום מזרח לה. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לזהות חד-משמעית את פריט התחמושת השני שפגע בעיתונאים.
התקיפות בוצעו ב-13 באוקטובר בסביבות השעה 18:00. לדברי מרואיינים, קבוצת העיתונאים התכנסה כבר בשעה 16:45 בקרחת יער על ראש גבעה בעלמא א-שעב, כדי לצלם לחימה מתמשכת בגבולה הדרומי של לבנון עם ישראל. כשעה לפני התקיפות, התנהלו חילופי אש בין כוחות ישראליים לארגונים חמושים, בעקבות חשד לניסיון חדירה של חמושים מלבנון לקיבוץ חניתה, במרחק של כ-2.2 קילומטרים מהמקום.
בעלי תפקידים בצבא הישראלי אמרו לרויטרס כי חזבאללה ירה על כמה אתרים לאורך הגבול, לרבות ירי "טיל נ"ט שפגע בגדר הביטחון של ישראל". בהצהרה שפרסם באותו יום אמר יוניפי"ל כי בסביבות השעה 17:20 "פרצו חילופי אש כבדים בין לבנון לישראל בסביבת עלמא א-שעב, עייתא א-שעב, א-ד'הירה, אל-עדיסה וחולא". ארבעים דקות לאחר מכן, פגעו שני אמצעי לחימה במקום הימצאם של העיתונאים. חמש ממצלמותיהם קלטו בעקיפין את התקיפה ותוצאותיה, והתיעוד שופך אור על אופן ביצועה ועל מקור הירי.
העיתונאים שרואיינו אמרו כי אמצעי הלחימה הראשון פגע בכתב רויטרס עיסאם עבדאללה ובחומת בטון נמוכה, הרג אותו במקום ופצע קשות את כריסטינה אסי, צלמת עיתונות של סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP). תקיפה נוספת, 37 שניות לאחר מכן, השחיתה מכונית של אל-ג'זירה, גרמה להתלקחותה ופצעה שישה עיתונאים, בהם כרמן ג'וח'דאר ואלי בראחיא מאל-ג'זירה, דילן קולינס וכריסטינה אסי מ-AFP, ות'אאיר א-סודאני ומאהר נזיה מרויטרס.
קולינס, ג'וח'דאר ובראחיא אמרו לארגון Human Rights Watch כי כל שבעת העיתונאים חבשו קסדות ולבשו אפודים בליסטיים כחולים שעליהם הכיתוב "PRESS", והיה אפשר לזהותם בבירור כעיתונאים. טענה זו אומתה באמצעות הסרטונים שבחן ארגון Human Rights Watch. בסרטון אחד, שהועלה לחשבון האינסטגרם של אסי לפחות שעה לפני התקיפה, נראים בבירור חמישה עיתונאים, לרבות עבדאללה, לובשים אפודים בליסטיים כחולים וחובשים קסדות עם כיתוב ברור. גם בסרטונים אחרים הקבוצה נראית באותו אזור, כשלגופם של חבריה אפודים וקסדות המסומנים בבירור, ולידם מכונית שעל מכסה המנוע שלה נכתב באותיות גדולות "TV".
לפי הצהרות העיתונאים ותיעוד הווידיאו, הם נותרו למשך לפחות שעה ורבע באתר חשוף זה, בטווח הראייה של הצבא הישראלי, שהיה ממוקם בצפון ישראל, במרחק של 2.2 קילומטרים משם. עיתונאים מאל-ג'זירה שידרו ממקום זה שני דיווחים חיים בטלוויזיה, הראשון בשעה 16:55 והשני בשעה 17:24. במהלך אותו פרק זמן, שודרו גם שידורים חיים של רויטרס ו-AFP בכמה תחנות טלוויזיה.
ארגון Human Rights Watch בחן ואימת באמצעות סרטונים את נוכחותו של מסוק מדרום למיקומם של העיתונאים, שעה לפני התקיפה, 30 דקות לפניה ו-5 דקות לפניה. מהצהרות של עדים ומדברי כתבים בשידור חי עולה כי לפני התקיפה הראשונה חג מדי פעם מעל העיתונאים מסוק, לרבות ב-15 הדקות האחרונות ודקה לפניה.
בהצהרות של עדים ובניתוח אודיו של סרטונים שערכו שני צוותי מומחים שבהם נועץ ארגון Human Rights Watch, לרבות הארגון הלא ממשלתי Earshot ומומחה שממוקם בארה"ב, זוה לפני התקיפה הראשונה כלי טיס בלתי-מאויש בעל מדחף. לפי ניתוח אודיו שערכו שני מומחים, כלי הטיס חג ליד מיקומם של העיתונאים 11 פעמים ב-25 הדקות שקדמו לתקיפות. ניתוח שלישי שערכה קבוצה מומחי אודיו בבריטניה מצא כי הצליל תואם לקולו של המנוע החשמלי שהקיף לפני התקיפה הראשונה את מקום שהותם של העיתונאים, ועשוי להיות ראייה לנוכחות כלי טיס בלתי-מאויש בעל מדחף.
כל הראיות שנבדקו מלמדות שהעיתונאים לא היו בסמיכות לאזורים שהתנהלו בהם מעשי איבה מתמשכים. חוקרים גילו, בהסתמך על 49 סרטונים שארגון Human Rights Watch ניתח ואיכן, כי העיתונאים היו במרחק של בין קילומטר לשניים מהאזורים שדווח בהם על מעשי איבה. כל העדים אמרו כי התקיפות האוויריות והעימותים המזוינים בין הכוחות הישראליים לחזבאללה ולארגונים פלסטיניים חמושים התרכזו באזור הסמוך לגדר הגבול, במרחק של בין קילומטר לשניים מהעיתונאים.
אף אחת מהראיות לא לימדה על נוכחות מטרה צבאית כלשהי ליד העיתונאים. ההתקפה על מקום הימצאם של העיתונאים כוונה ישירות אליהם וכללה שתי תקיפות רצופות בפער של 37 שניות.
עֵד שהיה בעלמא א-שעב סיפר כי ראה שני פסים אדומים שיצאו מראש גבעה ליד ג'ורדיח שבישראל, במרחק של כקילומטר וחצי ממקום הימצאם של העיתונאים, פוגעים בנקודה שבה היו. תצלומי לוויין מהבקרים של 12, 13 ו-14 באוקטובר של קרחת יער בג'ורדיח, במרחק של כקילומטר וחצי מדרום מזרח למיקומם של העיתונאים, מאמתים פעילות צבאית בנקודה זו.
אחד מעקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי – דיני המלחמה – הוא "חסינות אזרחים". עיקרון זה מתיר לצדדים לסכסוך, בכל עת, לתקוף רק לוחמים ומטרות צבאיות אחרות. אסור בשום מצב לתקוף אזרחים ישירות. עיתונאים נהנים מההגנה הכללית שאזרחים נהנים ממנה, ואסור לכוון אליהם התקפות, אלא אם הם משתתפים באופן ישיר במעשי האיבה.
הצדדים הלוחמים נדרשים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מפגיעה באזרחים. עליהם לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי לוודא שהיעדים לתקיפה הם מטרות צבאיות.
כל אדם המבצע הפרה חמורה של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בפזיזות – עשוי לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה. כמו כן, אפשר להטיל על יחידים אחריות פלילית גם בגין סיוע לביצוע פשע מלחמה, אפשורו או הסתה לביצועו.
על בעלות בריתה המרכזיות של ישראל – ארה"ב, בריטניה, קנדה וגרמניה – להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל נוכח הסכנה האמיתית כי הם ישמשו לביצוע הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. מדיניות ארה"ב אוסרת על העברת נשק למדינות כאשר יש סביר כי הוא ישמש להפרת המשפט הבינלאומי. על ממשלת ארה"ב לחקור את התקיפה נוכח פציעתו של אחד מאזרחיה.
לדברי קייס, "הראיות מלמדות שכוחות ישראליים ידעו או היה עליהם לדעת שחברי הקבוצה שתקפו היו עיתונאים [...] זו הייתה התקפה בלתי-חוקית וככל הנראה מכוונת על קבוצה של ברורה מאוד של עיתונאים".
רקע
התקיפות הישראליות בוצעו על רקע של מתיחות גוברת בגבול לבנון-ישראל. התקפות רקטות וטילים ועימותים מזוינים בין הצבא הישראלי לבין ארגונים פלסטיניים ולבנוניים חמושים שונים, לרבות חזבאללה, נמשכים מאז 8 באוקטובר, יום לאחר המתקפה בראשות חמאס בדרום ישראל, שהובילה להרג של כ-1,200 בני אדם, רובם אזרחים, לפי נתוני ממשלת ישראל. חמאס והג'יהאד האסלאמי תפסו למעלה מ-200 בני ערובה, לרבות ילדים, אנשים עם מוגבלות וקשישים.
במהלך ההפצצות הכבדות והפעולות הצבאיות של כוחות ישראליים ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר, נהרגו נכון ל-5 בדצמבר למעלה מ-16,200 בני אדם, בהם אלפי אזרחים ולמעלה מ-7,100 ילדים ולמעלה מ-1.8 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. הרשויות הישראליות ניתקו את אספקת המים והחשמל והפסיקו את אספקת הדלק והמזון לאוכלוסייה האזרחית ברצועה, צעדים העולים כדי ענישה קולקטיבית. צעדים אלה החריפו את המצב ההומניטרי החמור ממילא ששרר ברצועת עזה עקב הסגר הבלתי-חוקי של ישראל מזה 16 שנה, שמהווה חלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה של הרשויות הישראליות נגד פלסטינים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בין 7 באוקטובר–3 בדצמבר, הרגו כוחות ישראליים ומתנחלים 243 פלסטינים בגדה המערבית.
לפי הוועד הבינלאומי להגנה על עיתונאים (CPJ), מאז 7 באוקטובר נהרגו בהתקפות ישראליות לפחות 56 עיתונאים פלסטינים, רובם ברצועת עזה, ולפחות 4 עיתונאים ישראלים נהרגו בהתקפות בראשות חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר. מהארגון נמסר כי החודש הראשון למעשי האיבה בישראל וברצועת עזה היה "החודש הקטלני ביותר עבור עיתונאים" מאז החל הארגון לתעד הרג עיתונאים בשנת 1992.
ארגון Human Rights Watch אימת שימוש של כוחות ישראליים בפגזי ארטילריה המכילים זרחן לבן בדרום לבנון, וכן מתקפה חסרת הבחנה על אזרחים ב-5 בנובמבר, העשוי להיחשב לפשע מלחמה. כוחות ישראליים השתמשו בזרחן לבן גם בנמל העיר עזה המאוכלסת בצפיפות, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch. לפי דיווח של סוכנות AFP, נכון ל-23 בנובמבר, נהרגו בלבנון לפחות 15 אזרחים בהתקפות ישראליות, ועל פי דיווחים בתקשורת נהרגו בהתקפות ישראליות בלבנון לפחות 85 לוחמי חזבאללה. בהתקפות רקטות וטילים ובהתקפות אחרות של חזבאללה וארגונים פלסטיניים חמושים מלבנון על ישראל נהרגו לפחות שלושה אזרחים ושישה חיילים.
מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, אמר בנאום טלוויזיוני ב-3 בנובמבר כי התקפות ישראליות על אזרחים בלבנון ייענו בפעולות תגמול נגד אזרחים בישראל. לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מעשי תגמול לוחמניים נגד אזרחים – אסורים. הצדדים לסכסוך מחויבים לציית למשפט ההומניטרי הבינלאומי ללא קשר להתנהלות הצדדים הלוחמים האחרים. הפרות של דיני המלחמה על ידי צד אחד אינן מצדיקות הפרות של הצד השני.
לפי הוועד הבינלאומי להגנה על עיתונאים, נכון ל-21 בנובמבר נהרגו, בסך הכול, שלושה עיתונאים לבנונים בתקיפות ישראליות. ב-21 בנובמבר דווח על הריגתם של שני עיתונאים לבנונים, רביע אל-מעמארי ופרח עמר, יחד עם נהגם, חוסיין עקיל, בתקיפה ישראלית בעיירה טיר חרפא שבדרום לבנון, במרחק של 2.3 קילומטרים ממקום הריגתו של עיסאם עבדאללה. העיתונאים שהו במקום כדי לדווח מטעם Al-Mayadeen TV, תחנת טלוויזיה פאן-ערבית הפועלת מלבנון וקשורה פוליטית לחזבאללה ולממשלת סוריה.
ציר הזמן של האירועים המרכזיים ב-13 באוקטובר
ציר הזמן שלהלן מבוסס על 49 סרטונים, עשרות תצלומים, הצהרות עדים ודיווחים בתקשורת מה-13 באוקטובר, יום התקיפה, שנותחו על ידי מעבדת החקר הדיגיטלי של ארגון Human Rights Watch וחוקרים אחרים.
16:45: צוות הצילום של אל-ג'זירה, שכלל את הכתבת כרמן ג'וח'דאר והצלם אלי בראחיא, מגיע לאתר שבראש הגבעה בעלמה א-שעב, לאחר שצילם בא-נאקורה שבדרום לבנון. הצוות מציב את מצלמותיו ומתכונן לשדר בשידור חי.
16:55: צוות אל-ג'זירה משדר את השידור החי הראשון שלו. בסרטון שומעים את ג'וח'דאר אומרת שדווח על ירי טנק ישראלי בעלמא א-שעב. אך לפי מקורות ביטחוניים לבנוניים, לא נורו רקטות מלבנון, על אף דיווחים על ניסיונות חדירה של ארגונים חמושים לישראל. הפגיעות צולמו בכמה נקודות מעבר לגבול לבנון-ישראל. ארגון Human Rights Watch אישר כי האתר שהותקף ושתועד בצילום נמצא במרחק של כקילומטר עד שניים מהעיתונאים. ג'וח'דאר אומרת בסרטון כי אפשר לשמוע מסוקים חגים באוויר, ובראחיא לוכד בעדשת המצלמה מסוק הטס מעל אזור הגבול.
בסביבות השעה 17:00, מצטרפים לצוות אל-ג'זירה בעלמא א-שעב צוותים של רויטרס ו-AFP, הכוללים את עיסאם עבדאללה, מאהר נזיה, ת'אאיר א-סודאני, דילן קולינס וכריסטינה אסי.
בשעה 17:03 הצבא הישראלי משתף בטלגרם פוסט: "לפני זמן קצר אירע פיצוץ בגדר הביטחון הסמוכה לקיבוץ חניתה", שהסב נזק קל בקיבוץ, וכי הצבא מגיב באש ארטילרית לשטח לבנון. הצבא הישראלי הוסיף כי הסתננו לחניתה וכי חיילים ישראלים סורקים את האזור.
17:24: צוות אל-ג'זירה משדר את הסיקור החי השני שלו מהאתר. בשידור ג'וח'דאר אומרת כי לאחר הפסקה של כמה דקות, התחדשו התקיפות הישראליות באזור הסמוך לעלמא א-שעב, עם פגיעות באזורים בדרום מערב לבנון, מֵא-נאקורה ועד לעלמא א-שעב. ג'וח'דאר מציינת כי היה ניסיון הסתננות כושל מלבנון לישראל וכי כוחות ישראליים הגיבו עליו בירי טנקים לשטחים הסמוכים לגדר הגבול. היא מוסיפה כי אפשר לשמוע מסוק ישראלי וכלי טיס בלתי-מאויש הטסים מעל עלמא א-שעב. מצלמת אל-ג'זירה מתעדת כמה תקיפות באזורים שונים בעלמא א-שעב. ארגון Human Rights Watch איכן את האזורים שנפגעו בתקיפות במרחק של קילומטר ושל שני קילומטרים מהאתר.
בסביבות 17:40: נקלטים במצלמת רויטרס קולות של ירי טנקים, ועשן נראה מיתמר מאתר הרחוק כקילומטר וחצי מהעיתונאים.
17:53: הצבא הישראלי משתף בטלגרם פוסט: "לפני זמן קצר זוהה ירי מלבנון לשטח ישראל ליד גבול לבנון" וכן כי חיילים ישראלים משיבים אש טנקים וארטילריה לעבר מקור הירי החי. ה"טיימס אוף ישראל" דיווח כי הירי זוהה כמכוון לסביבתו של קיבוץ משגב עם, השוכן במרחק של 35 קילומטר ממיקומם של העיתונאים.
17:54: צלם אל-ג'זירה אלי בראחיא שולח בצ'אט קבוצתי בוואטסאפ סלפי שלו עם עיסאם עבדאללה. בתמונה, בראחיא ועבדאללה לובשים אפודים בליסטיים כחולים עם הכיתוב "PRESS" וחובשים קסדות. צלמת העיתונות של AFP, כריסטינה אסי, יושבת מאחוריהם על חומת הבטון הנמוכה שנפגעה מאוחר יותר.
בשעה 17:58 מצלמת רויטרס מופנה לעבר עמדת הצבא הישראלי בחניתה. בתיעוד נראה טנק היורה פגז לאזור בדרום מערב לבנון, במרחק של כ-3 קילומטרים מהעיתונאים. לאחר מכן הטנק נע במדרון ויוצא מטווח הראייה.
בשעה 18:02 כתב AFP, דילן קולינס, שולף את הטלפון שלו, אייפון 12 פרו מקס, ומצלם את עמדת הצבא הישראלי בחניתה. מצלמת הטלפון לוכדת הבזקי אור מהירים ורצופים המגיעים מעמדת הצבא. שתי מצלמות טלוויזיה שצילמו מאותו מיקום תיעדו אור זה כסטטי, לא מהבהב. בסרטון ממצלמה רביעית, מצלמה ללא מראה שתיעדה אותה סצנה מאותו מיקום בדיוק, האור אינו נראה. לדברי מומחים, הפער בין התיעוד בארבע המצלמות שצילמו אותה התרחשות בדיוק עשוי להוכיח כי האור הזה הוא מסוג אינפרה-אדום קרוב העשוי להעיד על שימוש בלייזרים לכוונון ההתקפות ולבחינת טווחי ירי מהעמדה הישראלית.
ארבע המצלמות שהוזכרו לעיל הופנו כולן לעבר עמדת הצבא הישראלי בחניתה ופעלו בעת שאמצעי הלחימה פגע במקום הימצאן. בתיעוד נשמעים פיצוץ עז ואחריו צרחות העיתונאים במקום. כעבור 37 שניות פגע בזירה אמצעי לחימה נוסף.
צלילי שתי התקיפות שפגעו בעיתונאים נקלטו גם בשידור חי באינטרנט של צוות הטלוויזיה של תאגיד השידור הלבנוני הבינלאומי (LBCI), שהיה במרחק של כ-120 מטרים מהעיתונאים. שלושים שניות לפני התקיפה, נשמע כתב LBCI אומר כי מסוק אפאצ'י וכלי טיס בלתי-מאויש חגים מעל האזור וכתב אחר אומר כי לראשונה שומעים גם ירי מנשק אוטומטי, אך ירי זה אינו נשמע בשידור החי. לאחר התקיפה השנייה, עברה המצלמה של LBCI למיקום של העיתונאים מ-AFP, רויטרס ואל-ג'זירה. אפשר לראות אש ועשן שחור מיתמר מזירת התקיפה.
צוות הטלוויזיה של LBCI קטע זמנית את הסיקור ולאחר מכן המשיך לצלם בזירת התקיפה. עם חידוש הצילום כמה דקות לאחר מכן, נראים בזירה אמבולנס ומשאית של כוח ההגנה האזרחית. בצילום נראה בבירור גם מכתש ליד מנוע המכונית מצידו של הנהג. גופתו של עיסאם עבדאללה נראית שרועה על הקרקע, מאחורי חומה נמוכה של בטון ואבן.
ניתוח תחמושת
מתצלומים של שיירי התחמושת, שארגון Human Rights Watch בחן ואישר כי נמצאו בזירת התקיפה, עולה כי אחד מאמצעי הלחימה שפגע בעיתונאים היה פגז טנק בקוטר 120 מ"מ המיוצב על ידי סנפירים. שרידי הפגז אותרו במרחק של מטרים ספורים מגופתו של עבדאללה.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לזהות את שיירי התחמושת מהתקיפה השנייה.
ניתוח אודיו
מניתוח אודיו שערכו שתי קבוצות עצמאיות של מומחים עולה כי הנקודה שנורה ממנה אמצעי הלחימה הראשון הייתה במרחק של 1.45–1.8 קילומטרים מהעיתונאים, ושהירי בוצע ככל הנראה מכיוון דרום מזרח. המקום שהעדים הצביעו עליו, ג'ורדיח (בערב אל-עראמשה) שבצפון ישראל, נמצא במרחק של כקילומטר וחצי מדרום מזרח למיקומם של העיתונאים.
שלושים שניות לאחר התקיפה השנייה, תיעדו המצלמות קולות של ירי נשק קל שמקורו לא מזוהה. מניתוח אודיו של מומחים ומהצהרות עדים עולה שהירי לא הגיע מאתר הסמוך לעיתונאים. מניתוח של מומחי אודיו עולה שמקור הירי היה במרחק של מאות מטרים, אך אי אפשר לחשב את המרחק המדויק. בראיונות סיפרו עדים שנכחו בזירה, כי קולות הירי הגיעו ככל הנראה מכיוון עמדת הצבא הישראלי ליד קיבוץ חניתה, מדרום מערב למיקומם של העיתונאים. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת חד-משמעית את מקור הירי.
מומחים לאודיו זיהו גם צליל של כלי טיס בלתי-מאויש שטס מעל העיתונאים. מהניתוח עולה כי כלי טיס זה חג בסמוך למיקומם 11 פעמים ב-25 הדקות שקדמו לתקיפה הראשונה. העדים שנכחו בזירה אמרו כולם כי שמעו את כלי הטיס הבלתי-מאויש חג מעליהם. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע באופן עצמאי את סוגו של כלי הטיס.
מתנועתו של כלי הטיס מעל העיתונאים ומדפוס הטיסה שלו בסמיכות למסוק אפאצ'י ישראלי, כמו גם מדיווחים מתועדים על טיסות של כלי טיס ישראליים בלתי-מאוישים מעל דרום לבנון, עולה שמדובר ככל הנראה בכלי טיס ישראלי. ב-13 באוקטובר בשעה 19:40, שיתף הצבא הישראלי ברשתות החברתיות פוסט: "מל"ט צה"ל פוגע כעת במטרות טרור השייכות לחזבאללה בלבנון". בדו"ח של יוניפי"ל מחודש נובמבר 2023 צוין כי טיסות של כלי טיס ישראליים בלתי-מאוישים מעל דרום לבנון היו יותר מ-80% מ-188 חדירות של הצבא הישראלי למרחב האווירי של לבנון בין יוני לאוקטובר 2023.
מגדלי תצפית
ארגון Human Rights Watch זיהה חמישה מגדלי תצפית על הגבול, בעמדות של הצבא הישראלי הסמוכות לזירה. מנתונים טופוגרפיים, מתצלומים ומתיעוד וידיאו שאימת ארגון Human Rights Watch, עולה כי בכל אחד מהמגדלים, הניצבים בעמדות צבאיות ליד היישובים הישראליים קיבוץ חניתה, ג'ורדיח ושלומי, פועלים מצלמות וחיישנים המספקים קו ראייה ישיר למיקום העיתונאים. ארבעה מהמגדלים היו במרחק של בין 1.8–2.2 קילומטרים מהעיתונאים, והחמישי היה במרחק של 5.5 קילומטרים מהם.
מגדלי תצפית אלו, הניצבים לאורך גבול לבנון ובדרום ישראל, מצוידים בדרך כלל בחיישני מעקב מתקדמים, כגון מערכת "SPEED-ER". לפי היצרן, מערכות אלה יכולות לזהות אנשים ממרחק של 5 קילומטרים וכלי רכב ממרחק של 10 קילומטרים, ביכולתן לספק תיעוד וידיאו, צילומים תרמיים וצילומי אינפרה-אדום, ויש להן גם יכולות טיווח. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאשר אם חמשת המגדלים הסמוכים לעמדת העיתונאים היו מצוידים בפלטפורמה של מצלמת "SPEED-ER".
עם זאת, מיקום המגדלים בטווח הראייה של העיתונאים, לצד ראיות לטיסות כלי טיס בלתי-מאוישים ומסוקים ויכולות מעקב אחרות, מלמדים שככל הנראה הצבא הישראלי היה יכול לראות את העיתונאים ולזהותם בעת שתקף.
