(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי בית המשפט העליון של ישראל דחה דיון שנקבע ל-25 ביולי 2019 ונועד להכריע האם ממשלת ישראל יכולה לגרש עובד בארגון בגין התבטאויותיו בנושא התנחלויות בלתי חוקיות. בצעד נדיר שנקט פחות מ-24 שעות לפני המועד שנקבע, דחה בית המשפט את הדיון בעניינו של עומר שאקר, מנהל תחום ישראל-פלסטין בארגון Human Rights Watch עד לחודש ספטמבר. זאת, כדי שהממשלה תוכל להתייחס לבקשות שהוגשו לבית המשפט לתמיכה בעמדת ארגון Human Rights Watch.

לדברי קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, שנכח בירושלים כדי להגיע לדיון, "הדחייה מעניקה לממשלת ישראל הזדמנות להתייחס לכך שהעולם רואה במאמציה לגרש את חוקר  Human Rights Watch   ניסיון להביא להפסקת הפעילות הציבורית למען זכויות האדם. התמיכה הנרחבת שלה זכינו נובעת מהעובדה שמדובר בהתקפה על התנועה למען זכויות האדם בכללותה. אם הממשלה יכולה לגרש את Human Rights Watch, את מי תשליך החוצה בפעם הבאה?"

בעלי תפקידים רשמיים לשעבר בישראל כמו-גם ארגונים לזכויות האדם הגישו בקשות להצטרף לערעור. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל התייחס בבקשתו להשלכות האפשריות על ארגוני זכויות אדם וקבוצה של דיפלומטים ישראלים בכירים, ובהם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ושגרירי ישראל בעבר לצרפת ולדרום אפריקה הביעו חשש כי הגירוש יפגע בתדמיתה של ישראל. גורמים רבים אחרים מתחו גם הם ביקורת על צו הגירוש, ובהם 27 מדינות אירופאיות שיצאו בהצהרה משותפת, 17 חברים בקונגרס האמריקאי, מזכ"ל האו"ם, שלושה דווחים מיוחדים של האו"ם לזכויות האדם וכן ארגונים עצמאיים ואיגודים אקדמיים רבים.

המקרה מזמן לבית המשפט הזדמנות להטיל את כובד משקלו באשר לדיכוי הפעילות למען זכויות האדם בישראל. לאחרונה אסר משרד הפנים על כניסתם של כמה פעילי זכויות אדם בינלאומיים אחרים, האשים ארגוני סנגור ישראליים בהכפשה, הטיל עליהם דרישות מכבידות של דיווח כספי וכן הטריד ועצר פעילי זכויות אדם פלסטיניים.

ב-7 במאי 2018 החליטה הממשלה לשלול את אשרת העבודה שהנפיקה שנה קודם לכן לשאקר, כשהיא נתלית לשם כך בתיקון משנת 2017 לחוק הכניסה לישראל המורה לממשלה לאסור על כניסת אנשים הקוראים לחרם על המדינה. זוהי הפעם הראשונה שבה ישראל מפעילה חוק זה כדי לגרש אדם השוהה במדינה כחוק.

ארגון Human Rights Watch, כמו גם עומר שאקר כנציגו, לא קראו מעולם לחרם על ישראל, עובדה שבה הכירה ממשלת ישראל עצמה. כחלק מהקמפיין הבינלאומי שלו להבטיח שעסקים עומדים במחוייבויותיהם בתחום זכויות האדם ואינם תורמים להפרתן, ארגון Human Rights Watch קורא לעסקים לחדול מפעילות עסקית עם או בתחומן של התנחלויות בגדה המערבית, שאינן חוקיות על-פי המשפט הבינלאומי. הארגון לא קרא לחרם צרכנים על חברות אלה.

ב-16 באפריל אישר בית המשפט המחוזי את צו הגירוש שהוציא הממשלה כשהוא קובע כי פעילות סנגור כזו, המכוונת אל חברות, היא בגדר פעילות למען חרם על-פי התיקון לחוק משנת 2017. ארגון Human Rights Watch ערער על הפסיקה בפני בית המשפט העליון, שהעניק לשאקר צו ביניים המתיר לו להישאר בישראל עד שיסתיים הדיון בעניינו.

ארגון Human Rights Watch טוען כי התיקון לחוק הכניסה לישראל משנת 2017 מפר חירויות יסוד המוגנות חוקתית ובכלל זה חופש הביטוי והאיסור על אפליה מטעמי תפיסה פוליטית או אידיאולוגית. לדברי הארגון, ליחידים עומדת הזכות להביע את עמדותיהם בדרכים לא אלימות, לרבות תמיכה בחרם או התנגדות לו.

לדברי רות', "קובה, צפון קוריאה, ערב הסעודית, מצרים, איראן וונצואלה נמנות עם קומץ המדינות שחסמו את גישתו של ארגון  Human Rights Watch לשטחן. האם ישראל באמת רוצה להצטרף למועדון זה?"