ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עומד לצד המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ,  במהלך פגישתם בניו יורק ב-25 בספטמבר 2016.

© 2016 Kobi Gideon/Government Press Office (GPO)/Handout via REUTERS/File Photo
(ירושלים) - ארגון Human Rights Watchאמר היום כי החלטה של ממשלת טראמפ להתכחש למציאות הכיבוש הישראליברמת הגולן תפגין זלזול בהגנות המוקנות לאוכלוסייה הסוריתעל-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. נוכח הפרת הזכויות המתמשכת והחמורה שמבצעת ישראל ברמת הגולן, חיוני במיוחד עבור התושבים הסורים בגולן כי ההגנות שמקנים להם דיני הכיבוש תמשכנה לחול, ובכללן האיסור על בניית התנחלויות ועל הפקת משאבים טבעיים לתועלת המדינה הכובשת.

בציוץ בטוויטרשפרסם ב-21 במארס 2019 ציין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי עומדת להתקבל החלטה אמריקאית שתראה ברמת הגולן – אזור בסוריה שנכבש על-ידי ישראל במלחמת יוני 1967 – חלק משטח ישראל על-פיחוק.

לדברי אריק גולדשטיין, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "הנשיא טראמפ נראה כמי שמוכן ומזומןלזרוע הרס במשפט הבינלאומי, המגן על אוכלוסיית רמת הגולן הכבושה". "אם טראמפ יממש את איומו, הדבר עשוי לעודד מדינות כובשות אחרות להגביר את גזל האדמות, את ההתנחלות ואת ביזת המשאבים שהן מבצעות".

ישראל כבשה את רמת הגולן, אזור הררי בדרום-מערב סוריה, כמו-גם את הגדה המערבית, רצועת עזה וחצי האי סיני, במלחמת יוני 1967. העימות הביא לעקירתם של עשרות אלפי סורים שברחו מבתיהם בגולן לחלקים אחרים של סוריה, וישראל מונעת את חזרתם עד היום.

בשנת 1981 החילה ממשלת ישראל באופן חד-צדדי את חוקיה ברמת הגולן, סיפוח דה פקטו שמועצת הביטחון של האו"ם גינתה בהחלטה 497כהחלטה "בטלה ומבוטלת" שאין לה "כל תוקף משפטי בינלאומי". מועצת זכויות האדם של האו"ם קיבלה החלטות רבות המאשרות עמדה זו, האחרונה שבהן ב-22 במארס, ורמת הגולן נותרה "כבושה" על-פי המשפט הבינלאומי. העובדה שישראל הציעה לסורים ברמת הגולן אזרחות ישראלית, הצעה שרובם דחו, אינה משנה את מעמד השטח ככבוש. כיבוש נמשך כל עוד הכוח הכובש שומר על שליטה אפקטיבית בשטח ואין בנמצא הסדר מדיני הזוכה להכרה נרחבת המשנה מעמד זה.

על-פי דיני הכיבוש, הסורים שנותרו ברמת הגולן - המונים כ-27 אלף בני אדם- הם "תושבים מוגנים". המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על ישראל, ככוח כובש, להעביר את אוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש, להרוס רכוש פרטי אלא אם כן הדבר "נחוץ לחלוטין" לצורך פעולות צבאיות, או לנצל את משאבי השטח. כוח כובש אף מחויב לכבד את זכויות האדם של האוכלוסייה הכבושה. בנוסף למשפט ההומניטארי הבינלאומי, משפט זכויות האדם הבינלאומי חל על מצבים של כיבוש, אם כי מותר להגביל לפיו זכויות מסוימות אם הגבלה כזו "נדרשת במדוקדק מפאת חומרת המצב". 

לדברי ארגון Human Rights Watchמדינה, ובכלל זה המדינה הכובשת, אינה יכולה לבטל את ההגנות והחובות הללו בהצהרה חד-צדדית. 

ישראל סיפחה לשטחה באורח חד צדדי את מזרח ירושלים בשנת 1967, אך שום מדינה אחרת, כולל ארה"ב, לא הכירה בסיפוח זה. ישראל לא סיפחה את הגדה המערבית או את רצועת עזה, אך פוליטיקאים ישראלים מסוימים, ובכללם יושב ראשה הנוכחי של הכנסת, תיארו את סיפוח הגולן כצעד ראשון לקראת סיפוח חלק הגדה המערבית או כולה.

לדברי אל-מרסד, ארגון זכויות אדם שמושבו בגולן, הרשויות הישראליות הקימו ברמת הגולן 34 התנחלויות, בהן גרים לפחות 26 אלף מתנחלים, תוך הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. בדו"ח שהוכן עבור מושב מארס של מועצת זכויות האדם ציינה נציבות האו"ם לזכויות האדם: "התושבים הסורים בגולן הסורי הכבוש המשיכו להתמודד עם אתגרים הנובעים ממדיניות תכנון ובנייה המפלה לטובה את ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות.מדיניות זו כמעט שאינה מאפשרת לתושבים הסורים לבנות, לתכנן או להרחיב את בתיהם ואת התשתיות של כפרים".החלטת מועצת זכויות האדם מה-22 במארס אף הביעה "דאגה רבה" מדפוסי הפעולה הישראליים, ובכלל זה "המעצרים השרירותיים של סורים, היעדר ערובות של הליך הוגן עבור סורים והפרקטיקות הבלתי חוקיות של הטמנת מוקשים על-ידי כוחות הכיבוש הישראליים ברמת הגולן הסורית הכבושה", ו"גינתה את התכניות הישראליות להרחבת התנחלויות בגולן הסורי הכבוש".

כדי להצדיק את החלטתם הממשמשת ובאה ככל הנראה, לראות ברמת הגולן חלק חוקי מישראל, גורמים אמריקאים רשמיים בהווה ובעבר נתלו, בין היתר, בהפרות השיטתיות של זכויות האדםשל אוכלוסיית סוריה בידי ממשלתה, שחלקן עולות לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ובהשפעה האיראנית בסוריה. אולם הפרת זכויות מצד מדינה שהיא צד לסכסוך אינה מצדיקה הכרה בטענות הסיפוח של מדינה אחרת. העובדה שתושבי הגולן הסורים לא סבלו ממעשי הזוועה שביצעה ממשלת סוריה במסגרת דיכוי ההתקוממות העממית אינה שוללת מהם, ואסור שתשלול, את הזכויות להן הם זכאים מכוח המשפט ההומניטארי הבינלאומי החל במצבי כיבוש. זאת, לרבות האיסורים שהוזכרו לעיל על העברת אוכלוסיית הכובש לשטח הכבוש, הרס רכושה של האוכלוסייה הכבושה, וביזת משאביה. 

שום מדינה אחרת לא הכירה בטענת ישראל כי סיפחה את רמת הגולן. האיחוד האירופי, מדינות אירופיות כמו גרמניה, צרפתובריטניה, כמו-גם מדינות אחרות, חזרו והצהירו לאחרונה כי הן רואות ברמת הגולן שטח כבוש. 

לדברי גולדשטיין,"אין זה משנה אם מדובר בחצי האי קרים, בגדה המערבית או בגולן, אותם עקרונות להגנה על אזרחים חלים בכולם. טראמפ אינו יכול לבטל אותם במחי צו נשיאותי."