איך עלה הרעיון לפרויקט?

 

שנים של מחקר שניהלנו הוכיחו שעסקים שפועלים בהתנחלויות בגדה המערבית הכבושה מפיקים תועלת מהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ושל זכויות האדם ותורמים להפרות הללו. בשנת 2016 פרסמנו דו"ח שכותרתו "כיבוש בע"מ", שבו הגענו למסקנה שפעילות בהתנחלויות מנוגדת למחויבויות של חברות מסחריות בתחום זכויות האדם. ההתנחלויות מפרות את דיני הכיבוש והן הוקמו על קרקעות ששייכות כדין לפלסטינים. הצבא הישראלי מונע למעשה ממחזיקי תעודות זהות פלסטיניות לשהות בהתנחלויות; מגביל את התנועה שלהם בחלק ניכר מהגדה המערבית, בעוד מתנחלים יכולים לנוע בחופשיות באזורים אלה; ומעניק למתנחלים היתרים לבנות באזורים של הגדה המערבית הנתונים לשליטה ישראלית מלאה, בעוד שלתושבים פלסטינים הוא מנפיק היתרים כאלה רק לעיתים רחוקות. ישראל מעניקה להתנחלויות יחס מועדף לעומת פלסטינים באספקה של תשתית, מים ומשאבים אחרים. הפעילות העסקית בהתנחלויות מעצימה את המערכת הבלתי חוקית והמפלה הזאת.

 

מה הביא להודעת Airbnb כי תסיר מאתר האינטרנט שלה את כל הנכסים בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית? 

 

התיווך של Airbnb בהשכרת נכסים בהתנחלויות, על קרקעות שנגזלו שלא כדין מפלסטינים, אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות המתקדמת שלה נגד אפליה בארצות הברית ובאירופה – במיוחד בהתחשב בעובדה שפלסטינים מקומיים אינם יכולים אפילו לשהות בנכסים העומדים להשכרה, אם היו רוצים בכך. החלטתה של Airbnb הייתה הדרך היחידה שבה יכלה החברה לעמוד במחויבויותיה בתחום זכויות האדם.

 

כבר שנים שארגונים מסוגים שונים מעלים חששות בנוגע לפרסום נכסי התנחלויות באתר Airbnb. עמדנו בקשר עם צוות המדיניות הבינלאומית של Airbnb במשך שנתיים. בתחילת השנה, כשהסתמן שהסיכויים ש-Airbnb תשנה את מדיניותה נמוכים, התחלנו לחקור את הסוגיות האלה בשטח. שוחחנו עם החברה כמה פעמים בשנת 2018, ובכלל זה מיד לאחר שהחברה הודיעה כי תסיר את נכסי ההתנחלויות מהאתר.

© 2018 Human Rights Watch

מי ערך את המחקר?

 

בעיקר צוות המחקר הקטן שלנו בשטח. הצוות שלנו כולל עמיתה המחזיקה בתעודת זהות פלסטינית, ולכן נאסר עליה למעשה להיכנס להתנחלויות, אולם היא יכולה להגיע לכפרים הפלסטיניים הסמוכים ולשוחח עם בעלי תפקידים מקומיים ובעלי קרקעות. כמו כן יש בצוות עמיתה דוברת עברית המחזיקה בתעודת זהות ישראלית, היכולה להיכנס להתנחלויות ולשוחח עם המארחים.

 

כיצד חקרתם את הנושא?

 

התחלנו  בבדיקה של פרסומים באתרי האינטרנט של Airbnb ו-Booking.com. הצלבנו את רישומי הנכסים המוצעים באתרים שונים, כי בחלק מהם מופיעה כתובת ספציפית יותר מאשר באחרים. ערכנו ביקורים בשטח בהתנחלויות מסוימות, ובמקרים רבים ערכנו בירורים ישירות מול המארחים באמצעות הפלטפורמה של Airbnb. הצעד הראשון היה לזהות בדיוק היכן נמצאים הנכסים האלה. במסגרת המחקר מצאנו 139 נכסים בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית שהוצעו להשכרה באתר Airbnb ו-26 נכסים כאלה שהוצעו להשכרה באתר Booking.com.

 

לאחר מכן בחנו ביחד עם הארגון הישראלי כרם נבות נתונים על מעמד קרקעות, שהוא קיבל מהמנהל האזרחי הישראלי, זרוע של הצבא הישראלי המופקדת על נושאים אזרחיים בגדה המערבית. בדקנו את המידע כדי לברר מה מעמד הקרקעות שעליהן ניצבים רוב הנכסים והאם מבחינת הצבא הישראלי הקרקע נמצאת בבעלות פלסטינית פרטית או שהיא נחשבת "אדמת מדינה".

 

ביקרנו בכמה מהנכסים שהוצעו להשכרה באתר Airbnb, וגם ביקשנו תגובות מהמארחים של Airbnb. הגענו לכפרים הפלסטיניים הסמוכים להתנחלויות כדי לבחון את הרשומות הפלסטיניות לגבי הבעלות על קרקעות. שוחחנו עם בעלי תפקידים ברשויות הפלסטיניות המקומיות, בדקנו את רישומי המקרקעין, וכאשר מצאנו שחלקת הקרקע שעליה נמצא נכס Airbnb היא בבעלות פלסטינית פרטית, ביקשנו את פרטי הקשר של בעל הקרקע. במקרים רבים המידע הזה נמצא בידי הרשויות המקומיות. ראיינו כמה תושבים שאדמתם נגזלה על-ידי התנחלויות.

האם נכון שחלק מבעלי הקרקעות הפלסטינים לא ידעו שהנכסים שלהם מושכרים?

 

בדיוק. במקרים רבים, הצבא הישראלי או קבוצות של מתנחלים השתלטו על האדמות שלהם לפני שנים, ומאז, מתנחלים הקימו עליהן נכסים שאותם הם משכירים באמצעות Airbnb ו-Booking.com. בעלי האדמות הפלסטינים בהחלט לא נתנו את הסכמתם לשימוש הזה ברכוש שלהם, הם אינם שותפים ברווחי השכירות, ואינם יכולים להגיע לאדמה הזאת, אפילו אם ישלמו כדי לשהות בנכס Airbnb שהוקם על אדמתם. ממשלת ישראל אף מכירה בכך שחלק מהאדמות הללו הן בבעלות פרטית של פלסטינים.

 

כיצד הגיבו הפלסטינים כשגילו שרכושם מושכר?

 

אחד מבעלי הקרקעות אמר לנו: "כשמישהו כובש את האדמה שלך, זה בלתי חוקי. אבל כשמישהו בונה עליה בית, משכיר אותו ומפיק ממנה רווח - זו התגלמות אי הצדק". לא רק שהשתלטו על הרכוש שלהם, אלא שעכשיו מפרסמים אותו להשכרה, והמארחים מקדמים בברכה אורחים מרחבי העולם - אלא אם כן אתה מחזיק בתעודת זהות פלסטינית. זה באמת מוסיף חטא על פשע.

 

באילו אמצעים משתמשים כדי למנוע מבעלי קרקעות פלסטינים להגיע לאדמות שלהם?

 

בהתחלה הצבא השתלט על אדמות - כולל קרקעות פרטיות - לכאורה לצרכים צבאיים, ואחר כך הוא העביר אותן לשימוש אזרחים ישראלים. אחרי שבית המשפט אסר על דפוס פעולה זה, בשנת 1979, הצבא התחיל להקצות להתנחלויות קרקעות שהוא מגדיר כאדמות מדינה. אבל ההגדרה הזאת מוחלת על פי חוקים מהתקופה העות'מאנית שמכירים רק בתת-קבוצה של תביעות הבעלות על קרקעות. בנוסף ישנם מקרים שבהם מתנחלים משתלטים על קרקע בבעלות פלסטינים, ובסופו של דבר ממשלת ישראל מספקת להם שירותים ותשתית. לפלסטינים רבים יש גם קרקעות סביב התנחלויות שאליהן הם יכולים להגיע רק כמה פעמים בשנה.

 

ישנן שיטות שונות, אבל התוצאה זהה: קרקעות שהוקפו בגדרות לשימושם של יהודים ישראלים ושעבור פלסטינים הן מחוץ לתחום.

 

תוכל לחלוק עמנו משהו מההתנסויות שבעלי קרקעות פלסטינים חלקו אתכם?

 

אחד מבעלי הקרקע הפלסטינים שפגשנו היה עווני שעיב. הוא בן 70, תושב הכפר הפלסטיני עין יברוד שבמרכז הגדה המערבית, ליד רמאללה. הוא אזרח אמריקאי ושירת לפני שנים בצבא ארה"ב. הוא חי בניו יורק במשך 15 שנה ובפורטו ריקו במשך 17 שנה. עם מות אביו הוא חזר לעין יברוד. שעיב הוא הבעלים של חלקת קרקע שעליה הוקם נכס המוצע להשכרה באתר Airbnb. בשנת 1975 מתנחלים השתלטו על אדמות חקלאיות של הכפר עין יברוד כדי להקים את ההתנחלות עפרה, השוכנת במקום כיום. אנחנו בחנו שטר קניין משנת 1986 שהנפיק המנהל האזרחי, שבו צוינו בני משפחת שעיב כבעלי החלקה הנדונה. לדבריו, הוא איבד את הגישה לאדמה החל משנות התשעים. בשנת 1994 הרשויות סללו כביש מהיר העובר באדמתו, ומאוחר יותר הן הקימו גדר שחוצצת בין בתי הכפר לאדמות החקלאיות. לדברי שעיב חיילים התחילו לדרוש מפלסטינים היתרים לצורך כניסה לאדמות, ולעתים גם הכריזו שהן בגדר "שטח צבאי סגור". פעמים רבות, כשניסה להגיע לאדמותיו, החיילים החזירו אותו כלעומת שבא. זאת משום שצו צבאי אוסר על מחזיקי תעודות זהות פלסטיניות שאין בידיהם היתרים מיוחדים להיכנס לעפרה ולהתנחלויות האחרות בגדה המערבית.

 

יצרנו קשר עם המארחים בנכס שהוקם על אדמתו של עווני באמצעות הפלטפורמה של Airbnb, אך הוא לא הגיב. מתצלומי אוויר שבחנו, שצולמו על פני 18 שנים, עולה שהנכס הנדון הוקם בשנת 2006 או 2007, כחלק מהרחבה של ההתנחלות. בפרסום של הנכס באתר Airbnb נכתב, נכון לחודש ספטמבר 2018, כי הוא נמצא ב"ירושלים, מחוז ירושלים, ישראל" - דבר שפשוט אינו נכון.

 

שוחחתם גם עם מארחים?

 

יצרנו קשר עם כמה מארחים דרך הפלטפורמה של Airbnb, ואיש צוות של ארגון Human Rights Watch התארח באחד הנכסים, והתאפשר לו לראיין את המארח. המארח טען כי ביתו לא הוקם על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, אך מהמחקר שלנו עולה כי אין שום דרך שבה יוכל לדעת זאת בוודאות. זאת, משום שכאשר הצבא קובע כי קרקע מסוימת היא בבעלות המדינה, ואז מתיר למתנחלים לבנות עליה, הוא לא תמיד מכיר בבעלות מסורתית על אדמות. אבל בין אם הקרקע הייתה בבעלות פרטית ובין אם לאו, על פי דיני הכיבוש, המארח אינו רשאי לגור במקום - וודאי שלא להשכיר את ביתו למטרות רווח.

שלטים המכוונים אל "נווה ארז", מאחז שאינו חוקי לא על פי המשפט הבינלאומי ולא על פי החוק הישראלי, ואל "חאן ענבלים", אתר קמפינג הנמצא בתוך המאחז, בגדה המערבית הכבושה, ואשר פורסם באתר

© 2018 Human Rights Watch

המחקר שלכם העלה שגם באתר Booking.com מוצעים להשכרה נכסים בהתנחלויות לא חוקיות בגדה המערבית. מה הייתה תגובת החברה?

 

Booking.com הכחישה שיש לראות בה חברה המנהלת עסקים בהתנחלויות, והסבירה שאינה קונה או מוכרת שום דבר, אלא רק משמשת פלטפורמה לעסקאות. אולם, ברור שסיוע בהשכרת נכסים בהתנחלויות הוא בגדר ניהול עסקים. חברת Booking.com תורמת לקיימותן הכלכלית של התנחלויות, תומכת בתחזוקתן ובקיומן, ותורמת לתפיסה לפיה הן לגיטימיות על אף אי החוקיות שלהן.

 

מה ראוי ש-Booking.com ועסקים אחרים הפועלים בהתנחלויות יעשו?

 

כדי לעמוד במחויבויותיה על פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, על Booking.com להפסיק לפרסם נכסים בהתנחלויות.

 

גורמים ישראלים וחלק מהתומכים בישראל אומרים שבהחלטה זו Airbnb מפלה לרעה את ישראל, ושהחברה מציעה להשכרה גם נכסים בשטחים כבושים אחרים, כמו סהרה המערבית. מה תגובתכם על כך? 

 

בדו"ח שלנו המלצנו ש-Airbnb תגבש מדיניות אוניברסלית לניהול עסקים במצבי כיבוש. Airbnb הצהיר כי הוא מסירה מהאתר שלה נכסים בהתנחלויות כצעד ראשון ביישום מדיניות חדשה בנוגע לשטחים כבושים. המדיניות החדשה תכלול בדיקה האם פרסום הנכסים תורם ל"סבל אנושי קיים".

 

לכל כיבוש יש מאפיינים המיוחדים לו, וכל כיבוש כרוך בבעיות ספציפיות משלו בתחום זכויות האדם. בגדה המערבית, ישראל הקימה התנחלויות בלתי חוקיות על אדמות שנגזלו מפלסטינים שאינם יכולים לשהות בהן בעצמם, והדבר הופך פלטפורמות הזמנות מבוססות "עמית לעמית" כמו Airbnb לשותפות לאפליה לרעה של עם במולדתו שלו. בסהרה המערבית, למשל, יש בעיות רבות בתחום זכויות האדם, אולם שום חוק אינו מונע מסהראווים לשכור נכסים בבעלות מרוקאית באמצעות Airbnb.

 

המקרה של ההתנחלויות הוא דוגמה מובהקת עבור Airbnb וזהו מקום מתאים להתחיל ביישומה של מדיניות אוניברסלית.