(בירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום בדו"ח העולמי לשנת 2018 כי ממשלתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי שמה לעצמה סייגים מעטים ביותר בעת שדיכאה ללא רסן כל ביטוי של התנגדות. בעוד המדינה מתמודדת עם איומים ביטחוניים כבדים והתקפות על-ידי ארגונים חמושים, הממשלה חוקקה שורת חוקים דכאניים, החזירה לתוקפו את מצב החירום הפוגעני, ושלחה אלפי אזרחים לבתי משפט צבאיים שגזרו, לצד בתי משפט אזרחיים, עונשי מוות רבים במסגרת משפטים לקויים.

לא-סיסי לא צפוי ככל הנראה אתגר משמעותי בהתמודדותו על כהונה שנייה בבחירות הנשיאותיות של שנת 2018, המתוכננות לחודש מרץ או אפריל.  ממשלתו שולטת ביד רמה בכלי התקשורת המקומיים, מעמידה לדין עיתונאים ופעילים המותחים עליה ביקורת ונוקטת מדיניות של אפס-סובלנות כלפי מימוש הזכות לחופש ההתכנסות הלא אלימה. בעשותה כך היא אינה מאפשרת את קיום הדרישות המינימאליות לבחירות הוגנות.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "כאשר בוחנים את התנהלותה של מצרים בשנת 2017, נראה ש"הישגו" העיקרי של א-סיסי הוא שימוש באלימות ובאמצעי דיכוי לחיסול שלטון החוק והאופוזיציה הלא אלימה. אם תימשך המגמה הקיימת, הדיכוי הממשלתי ימשיך להחניק את שאיפותיהם הלגיטימיות של האזרחים ולשלול את זכויותיהם".

בדו"ח העולמי, המונה 643 עמודים (באנגלית) וזוהי המהדורה ה-28 שלו, סוקר ארגון Human Rights Watch דפוסי פעולה ביותר מתשעים מדינות. בדברי המבוא לדו"ח כתב קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, כי מנהיגים פוליטיים המוכנים להגן על עקרונות זכויות האדם הוכיחו כי ניתן להציב גבולות לאג'נדות אוטוריטריות ופופוליסטיות. מנהיגים אלה המחישו כיצד כאשר משלבים כוחות עם ציבור מחויב וגורמים בינלאומיים יעילים, עלייתן של ממשלות הפועלות נגד זכויות האדם אינה בלתי-נמנעת.

סוכנות הביטחון הלאומי של משרד הפנים (NSA), הפועלת בחסות פטור מוחלט כמעט מעונש, הייתה אחראית לכמה מההפרות הבוטות ביותר של זכויות האדם בשנת 2017, ובכלל זה שימוש נרחב ושיטתי בעינויים לסחיטת הודאות, בדרך כלל לאחר שכוחות הביטחון העלימו עצירים בכוח. בנוסף אירעו כמה וכמה תקריות של מה שנראה כהוצאות להורג ללא משפט של אנשים שהוחזקו קודם לכן במעצר, במסגרת "קרבות יריות" מבוימים.

בחודש אפריל הכריז הנשיא א-סיסי על מצב חירום בכל שטח המדינה, בעקבות התפוצצות מטען חבלה בכנסייה בחג הנוצרי "יום ראשון של הדקלים", שבה נהרגו 45 בני אדם. המדינה האיסלאמית, המכונה גם דאעש, קיבלה על עצמה את האחריות למעשה. נכון לחודש ינואר 2018, א-סיסי האריך מאז את תוקף מצב החירום שלוש פעמים. חוק החירום משנת 1958 מעניק לכוחות הביטחון סמכויות בלתי מוגבלות לעצור ולכלוא אנשים ומתיר לממשלה לכפות צנזורה על כלי התקשורת ולהורות על פינויים בכפייה. הרשויות השתמשו בחוקים פוגעניים למאבק בטרור כדי להכין רשימות "טרור" שבהן כללו מאות בני אדם וכדי להחרים את רכושם בגין קשריהם כביכול לטרור, ללא הליך הוגן.

א-סיסי אף אישרר בחודש מאי חוק חדש בדבר התאגדויות אשר, עם יישומו, עלול לשלול את המרחב הצר שנותר לארגונים עצמאיים. החוק מגדיר את פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים כעבירה פלילית וקובע עונשי מאסר ממושכים בגין אי ציות להוראותיו, ובכלל זה פעילות או קבלת מימון ללא אישור ממשלתי.

בחודש אוקטובר החזירה הממשלה לפעולה את בתי המשפט לביטחון המדינה הידועים לשמצה, שעל פסיקתם לא ניתן לערער. הרשויות העמידו עצירים פוליטיים לדין בבתי משפט אלה, אפילו בגין עבירות קלות.

תובעים צבאיים שלחו מאות אזרחים, בהם ילדים, למשפטים צבאיים ומספר האזרחים שהועמדו לדין בהליכים כאלה במשלך שלוש שנים הגיע ליותר מ-15,000. בשנת 2017 אישר בית הדין הגבוה לערעורים עונשי מוות שנגזרו על 22 בני אדם לפחות, בעוד בית הדין הצבאי העליון לערעורים אישר 19 גזרי דין מוות נוספים, שהוצאו לפועל. 

הממשלה כלאה כ-17 עיתונאים וחסמה את הגישה למאות אתרי אינטרנט, לרבות אתרים של ארגונים לזכויות אדם כמו Human Rights Watch ועיתונאים ללא גבולות.

בשנת 2017 הרשויות עצרו והעמידו לדין לפחות 57 עובדים בגין שביתות לא אלימות במקומות עבודה והפגנות לא אלימות. בנוסף, אנשי כוחות הביטחון עצרו לפחות 75 הומוסקאוסאלים, לסביות וטרנסג'נדרים וכן פעילים להט"בים. על יותר מ-40 מהם כבר נגזרו עונשי מאסר.

המערכה שמנהלת הממשלה בצפון סיני הוכתמה בהפרה נרחבת של זכויות האדם, לרבות מעצרים חשאיים, הוצאות להורג ללא משפט והעמדה לדין של אזרחים בבתי משפט צבאיים. בסרטון מחודש אפריל, שמהימנותו אומתה, נראו קציני צבא וחברי מיליציה התומכת בצבא כשהם מוציאים להורג עצירים מכוסי עיניים. ארגון "וילאית סיני," שלוחה של המדינה האיסלאמית, תקף אזרחים שנתפסו בעיניו כמשתפי פעולה וכן נוצרים ואנשי כוחות הביטחון. בחודש נובמבר נהרגו לפחות 300 אזרחים בהתקפה על מסגד בסמוך לאל-עריש, שנראתה כהתקפה של דאעש. התקפות חוזרות ונשנות על נוצרים במחוז זה הובילו לעקירתן בכפייה של מאות משפחות נוצריות.

בנות בריתה של מצרים בזירה הבינלאומית מתחו עליה ביקורת בפומבי רק לעתים נדירות בגין ההפרות החמורות של זכויות האדם שהיא מבצעת. עם זאת, בחודש אוגוסט קיצצה ארה"ב 100 מיליון דולר ארה"ב והשעתה העברה של 195 מיליון דולר ארה"ב נוספים מכספי הסיוע שלה למצרים, כשהיא תולה את הדבר בהפרות של זכויות האדם.