(ג'נבה) ארגון Human Rights Watch אמר היום כי פעילות ההתנחלות הבלתי חוקית והמתמשכת של ישראל מדגישה את הצורך הדחוף בפרסום מסד הנתונים של האו"ם בנושא עסקים המאפשרים את קיומן של התנחלויות או מפיקים מהן רווח.

מסד הנתונים יזהה בפומבי עסקים התורמים להפרת זכויות באמצעות פעילותם בהתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים או עם התנחלויות כאלה. הדבר יפעיל על עסקים לחץ להפסיק לעשות עסקים בהתנחלויות או עמן, כדי לעמוד בחובותיהם בתחום זכויות האדם. כמו כן יפעיל הדבר לחץ ועל מדינות להיענות לקריאתה של מועצת הביטחון, בהחלטתה מס' 2334, להבחין בהתנהלותן בין שטח ישראל לבין התנחלויות. בשנה שחלפה מאז התקבלה ההחלטה ברוב של 14 מול 0, בהצבעה שבה נמנעה ארה"ב, האיצו רשויות הישראליות את תכניות ההתנחלות שלהן, העבירו חוק המתיר הפקעת קרקע פלסטינית פרטית לצורך התנחלות והצהירו על כוונתן לדאוג לכך שההתנחלויות יתקיימו לנצח.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch "ישראל מזלזלת בעזות מצח בהחלטת מועצת הביטחון משנת 2016, שהתקבלה ללא שום התנגדות, אשר חזרה והדגישה את אי חוקיותן של ההתנחלויות. ההחלטה מגבירה את הדחיפות בכך שתאגידים יימנעו מהסתבכות בהפרת הזכויות, המהווה חלק בלתי נפרד מפעילות ההתנחלות. מסד הנתונים יוכל לתרום לניהול רשימה מוסמכת של תאגידים המעורבים כיום בפעילות כזו".

נציבות זכויות האדם של האו"ם החלה לנהל את מסד הנתונים לאחר שמועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה בחודש מארס 2016 כי יוקם במארס 2017. מועצת זכויות האדם של האו"ם קיבלה את בקשתו של נציב זכויות האדם לדחות את פרסומו של מסד הנתונים "פעם אחת בלבד", עד למועד "שאינו מאוחר מסוף דצמבר 2017".

ההתנחלויות מפרות את דיני הכיבוש. אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על כוח כובש להעביר את אזרחיו לתוך השטח שכבש וכן להעביר אוכלוסיית שטח כבוש בתוך השטח הכבוש או אל מחוצה לו, או לעקור אותה ממקום מושבה. ההתנחלויות גם תורמות למערכת הכפולה והמפלה שמנהלת ישראל בגדה המערבית הכבושה, המגבילה ומעכבת פיתוח פלסטיני בעודה מסבסדת התנחלויות ישראליות שהוקמו על קרקע שנגזלה שלא כחוק מפלסטינים ותומכת בהן.

העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם מטילים על חברות אחריות לבצע בדיקות נאותות בכל הנוגע לזכויות האדם. זאת כדי לזהות ולמתן כל השפעה פוגענית של פעילויותיהן על זכויות האדם. פעילות של עסקים המאפשרת לישראל להקים ולקיים את ההתנחלויות תורמת להפרות חמורות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי. כיוון שההפרות הן חלק בלתי נפרד ממפעל ההתנחלויות, עסקים אינם יכולים להביא להקלה בהפרות אלה או למתנן. עצם ניהולם של עסקים עם ההתנחלויות מהווה שותפות לפשע שבו כרוך עצם קיומן.

לפיכך, לדברי ארגון Human Rights Watch, עסקים נושאים באחריות להפסיק לעשות עסקים בהתנחלויות ישראליות או עמן. התנהלות אסורה תכלול מיקום או ביצוע של פעילויות בתוך התנחלויות, מימון או ניהול של פעילויות או תשתיות השייכות להתנחלויות או קשורות בהן, או כל תמיכה אחרת בפעילויות או תשתיות כאלה; והתקשרות חוזית לרכישת מוצרים או תוצרת חקלאית המיוצרים בהתנחלויות.

מדינות נושאות גם הן באחריות ביחס לעסקים הפועלים בשטחן או תחת סמכותן השיפוטית. אמנת ג'נבה הרביעית מחייבת מדינות שהן צד לה להבטיח את כיבוד האמנה, ואוסרת עליהן לספק עזרה או סיוע לפעילויות לא חוקיות בשטחים כבושים. העקרונות המנחים של האו"ם קוראים למדינות לפתח הנחיות שיבטיחו כי עסקים הפועלים באזורים הנתונים בסכסוך, לרבות במצבים של כיבוש צבאי כמו בשטחים הפלסטיניים הכבושים, יכבדו את זכויות האדם.

בחודש מארס 2016 קיבלה מועצת האו"ם לזכויות האדם את החלטה 31/16, שקראה לנציבות האו"ם לזכויות האדם "לייצר מסד נתונים של כל הגופים העסקיים... אשר באופן ישיר או עקיף, מאפשרים בנייה והרחבה של התנחלויות, מקלים עליהן או מפיקים מהן רווח". כמו כן קראה ההחלטה למדינות לנקוט "צעדים הולמים שיסייעו להבטיח שעסקים שמקום מושבם בשטחן ו/או הנתונים לסמכות שיפוטן, לרבות כאלה שבבעלותן או בשליטתן, יימנעו מביצוע הפרות קשות של זכויות האדם של פלסטינים או מתרומה להפרות כאלה".

ההחלטה קראה לכך שדו"ח מסד הנתונים יוגש במהלך מושב מועצת זכויות האדם של האו"ם בחודש מארס 2017. בחודש פברואר קיבלה מועצת זכויות האדם של האו"ם את המלצת נציב זכויות האדם, זייד אל-חוסיין, לדחות את הגשת הדו"ח "פעם אחת בלבד" כך שהוא יוגש "מוקדם ככל האפשר, אך לא יאוחר מסוף דצמבר 2017".

לדברי ארגון Human Rights Watch, באמצעות בחינת פעילותם של עסקים בהתנחלויות ישראליות, מסד הנתונים שיישא את חותמו של האו"ם יאותת לעסקים על ההפרות הגלומות בפעילויות ההתנחלות. בכך הוא יסייע לחברות להימנע מעשיית עסקים בהתנחלויות או עמן בשוגג, ויפעיל עליהן לחץ לחדול מפעילויות אלה כדי לוודא שהן עומדות בסטנדרטים הבינלאומיים. מסד הנתונים גם יספק למדינות את המידע הנחוץ להן לצורך נקיטת אמצעים למניעת מעורבות תאגידית בהפרות של זכויות האדם ולצורך התמודדות עם מעורבות כזו.

מועצת זכויות האדם של האו"ם ביקשה כי מסד הנתונים יעודכן מדי שנה כך שישקף את התפתחות ההתנהלות העסקית.

בחודש נובמבר 2016 העביר ארגון Human Rights Watch בכתב לנציבות זכויות האדם של האו"ם את המלצותיו לגבי סוגי הפעילויות העסקיות והמוסדות שיש לכלול במסד הנתונים. מוקדם יותר בחודש נובמבר פנו בכתב אל הנציבות "השולחן העגול התאגידי הבינלאומי למתן דין וחשבון" (ICAR) וקואליציה של ארגונים אחרים הפועלים למען אחריות חברתית של תאגידים, וקראו ל"פרסום מיידי של מסד הנתונים".

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch "עסקי התנחלויות תורמים באופן בלתי נמנע למדיניות הישראלית המנשלת פלסטינים ומפלה אותם קשות לרעה, ובה בעת מפיקים רווח משוד הקרקעות והמשאבים הפלסטיניים האחרים שמבצעת ישראל.  מסד הנתונים יפעיל על עסקים לחץ להפסיק לבצע פעילויות כאלה ולמלא את חובותיהם בתחום זכויות האדם".