(בירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום בדו"ח העולמי לשנת 2017 כי האיסור על מתיחת ביקורת על הממשלה נשאר בתוקף במצרים בשנת 2016. במהלך 2016 כוחות הביטחון עינו עצירים כדבר שבשגרה והיו אחראים להיעלמותם הכפויה של מאות אנשי בשנת 2016.

לאחר שכלאה עשרות אלפי מתנגדים פוליטיים מאז הדחתו של הנשיא לשעבר מוחמד מורסי בידי הצבא בשנת 2013, ממשלתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי נקטה בשנת 2016 צעדים חסרי תקדים להוצאת הפעילות בתחום זכויות האדם אל מחוץ לחוק ולפגיעה בארגוני חברה אזרחית עצמאיים.

עיתונאים מפגינים מול משרדי אגודת העיתונאים בקהיר נגד ההגבלות על חופש העיתונות ולמען שחרור עיתונאים עצורים, מאי 2016. 

© 2016 Reuters

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ממשלתו של הנשיא א-סיסי מעצימה ומסלימה את הדיכוי... ללא תגובות תקיפות מהקהילה הבינלאומית, הרשויות ימשיכו לצמצם את מרחב מימושן של חירויות היסוד עד שהוא יעלם לחלוטין".

בדו"ח, המונה 687 עמודים (באנגלית) וזוהי המהדורה ה-27 שלו, סוקר ארגון Human Rights Watch דפוסי פעולה ביותר מתשעים מדינות. בדברי המבוא לדו"ח כתב קנת' רות', מנכ"ל ארגון  Human Rights Watch, כי דור חדש של רודנים פופוליסטים מבקש לבטל את ההגנות שמקנות זכויות האדם, ומתייחס לזכויות כמכשול בפני מימוש רצון הרוב. עבור מי שמרגישים שהכלכלה הגלובלית השאירה אותם מאחור וחוששים יותר ויותר מפשיעה אלימה, לארגוני חברה אזרחית, לכלי התקשורת ולציבור יש תפקיד מרכזי באישור מחודש של הערכים שעליהם מבוססת דמוקרטיה המכבדת זכויות אדם.

בסוף חודש נובמבר אישר הפרלמנט המצרי הצעת חוק מגבילה במיוחד בנושא עמותות. אם יחתום א-סיסי על החוק, יוכפפו עבודתם ומימונם של ארגונים עצמאיים לפיקוחה של ועדה הכוללת נציגים של משרדי הפנים, המשפטים וההגנה וכן של שירות המודיעין הכללי שהוא סוכנות הביון הבכירה במצרים.

בחודש ספטמבר אישר בית משפט בקהיר בקשה של צוות שופטים-חוקרים להקפיא את נכסיהם של שלושה ארגוני זכויות אדם ואת נכסיהם האישיים של חמישה אנשים שייסדו ארגוני זכויות אדם בולטים או עמדו בראשם. הרשויות אסרו על לפחות 15 מנהלים, מייסדים וחברי צוות של הארגונים לצאת מגבולות מצרים, רובם בשנת 2016, מאז פתחו השופטים בחקירת המימון הזר של ארגונים כאלה. ב-7 בדצמבר הורה אחד השופטים החוקרים על מעצרה וחקירתה של עזה סולימאן, מייסדת "מרכז הסיוע המשפטי לנשים מצריות". סולימאן שוחררה לאחר הפקדת ערבות, אולם הייתה זו הפעם הראשונה שבה הורו השופטים על מעצר של פעיל זכויות אדם.

פעילים חוששים כי בסופו של דבר השופטים יגישו נגדם כתבי אישום בגין קבלת מימון זר, עבירה שהעונש עליה מגיע לעד 25 שנות מאסר.

אנשי סוכנות הביטחון הלאומי של משרד הפנים עינו חשודים כדבר שבשגרה, והיו אחראים להיעלמותם הכפויה של חשודים מבלי שנשאו כמעט בתוצאות כלשהן לכך. רבים מהקורבנות הואשמו בתמיכה או בחברות בתנועת האחים המוסלמים.

בין החודשים אוגוסט 2015 ואוגוסט 2016 תיעדה "המועצה המצרית לזכויות ולחירויות", שהיא ארגון עצמאי, 912 קרבנות של היעלמות כפויה בידי המשטרה, ש-52 מהם לא הופיעו מחדש עד למועד פרסומו של דו"ח המועצה.

בין ינואר ואוקטובר 2016 טענו 433 עצורים כי אנשי משטרה או סוהרים התעללו בהם או עינו אותם בעת שהיו במשמורת, כך לפי נתוני מרכז ״נדים לשיקום קרבנות אלימות ועינויים". בחודש נובמבר הקפיאו הרשויות את נכסיו של מרכז ״נדים״ ואסרו על אחת משני מייסדיו, עאידה סיף א-דוולה, פרופסור לפסיכיאטריה ופעילה ותיקה נגד עינויים, לצאת את גבולות המדינה.

ההיעלמויות, העינויים, והרצח של הדוקטורנט האיטלקי ג'וליו רגאני, ששהה במצרים לצורך מחקר על איגודי עובדים, גרמו לקרע דיפלומטי עם איטליה. זאת לאחר שבדיווחים בכלי התקשורת צוטטו אנשי שירותי הביטחון, ששמם לא ננקב, שאמרו כי עצרו את רגאני לפני מותו.

בפגישה עם הנשיא א-סיסי במהלך כינוס העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר, חודשיים לפני שנבחר לנשיא ארה"ב, הביע דולנד טראמפ, כיום הנשיא הנבחר, "תמיכה עזה במלחמה של מצרים נגד הטרור" והתחייב שהממשל שלו "יהיה ידיד נאמן, ולא רק בן ברית".

לדברי סטורק, "על הקהילה הבינלאומית להכיר בכך שמצב זכויות האדם במצרים התדרדר לתהומות העמוקים בהרבה מהדיכוי שקדם להתקוממות במדינה בשנת 2011. דרוש מאמץ ממוקד ומתואם כדי לסייע בשימור מה שנותר מהחברה האזרחית במדינה, לפני שכולה תאולץ לרדת למחתרת".