במאמר מערכת שפורסם ב-21 בינואר תחת הכותרת "החרמת הגדה המערבית? לא. סימון מוצרי התנחלויות? ניחא". יוצאת ג'יין אזיינר נגד קריאתו של ארגון Human Rights Watch לעסקים לצאת מההתנחלויות, בטענה שהדבר "יבלום את הפעילות הכלכלית באופן שייפגע באזרחים מן השורה, ישראלים כמו-גם פלסטינים". לדבריה, התנהלות כזו תגיע לכדי "ענישה קולקטיבית". אך הערכה זו אינה עומדת בבחינת המציאות.  

בגדה המערבית מתנהלות שתי כלכלות נפרדות. הראשונה היא הכלכלה הפלסטינית, ההולכת ומתנוונת תחת מדיניותה המפלה של ישראל, המונעת מפלסטינים לבנות בכל שטח הגדה המערבית שבשליטתה המנהלית, המכונה שטח C, למעט באחוז אחד ממנו. מדיניות זו כוללת גם השתלטות על קרקע פלסטינית, הגבלת גישתם של פלסטינים לאדמות והגבלות חמורות על גישתם למים ולרישיונות להפקת המשאבים הטבעיים שלהם עצמם. הכלכלה השנייה המתנהלת בגדה המערבית היא כלכלתן המשגשגת של ההתנחלויות, שבה תומכת ממשלת ישראל באמצעות תמריצים כלכליים וגישה להיתרי בנייה ולרישיונות להפקת משאבים טבעיים.

טענתה של אייזר כי הפסקת הפעילות העסקית בהתנחלויות תביא לבלימת הפעילות הכלכלית מתעלמת מקיומה של הכלכלה הפלסטינית, שלדברי הבנק העולמי, תצמח בשליש אם רק תסיר ישראל את ההגבלות שהיא מטילה על הפעילות הכלכלית הפלסטינית בשטח C.

זאת ועוד, הגדה המערבית אינה "שטח שנוי במחלוקת" כפי שטוענת אייזנר, אלא שטח הנתון לכיבוש צבאי, שאפילו בג"ץ מחיל עליו את המשפט ההומניטארי הבינלאומי. התנחלויות בשטח כבוש מפרות את האיסור שמטיל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על כוח כובש להעביר את אזרחיו שלו לשטח הכבוש. המערכת המפלה בגדה המערבית הופכת על פיהן את חובותיה של ישראל מכוח המשפט הבינלאומי, אשר מעניק חשיבות עליונה להגנה על חייה האזרחיים והכלכליים של אוכלוסיית השטח הכבוש ואוסר על הכוח הכובש לנצל את השטח הכבוש לתועלתו הכלכלית.

אייזנר, המתעלמת ממעמדם המשפטי השונה של פלסטינים ומתנחלים, טוענת כי נסיגתם של עסקי התנחלויות, משמעותה ענישה קולקטיבית של מתנחלים. אולם עסקים אלה לא היו צריכים לספק שירותים להתנחלויות בלתי חוקיות מלכתחילה. עסקי התנחלויות תורמים באופן בלתי נמנע להפרות שמבצעת ישראל בכך שהם מאפשרים את תפקודן של התנחלויות ותורמים להשתלטות הישראלית על קרקע פלסטינית ומשאבים פלסטיניים אחרים. הם אף מסייעים בביצורה של מדיניות מפלה זו ומפיקים ממנה תועלת.

אין לפטור את עסקי ההתנחלויות מאחריות רק משום שהפסקת פעילותם תקשה, במידה מסוימת, על החיים בהתנחלויות. הפסקת פעילותם בהתנחלויות או בשיתוף עמן תאפשר לעסקים לעמוד במחויבויות זכויות האדם שלהם. כדי להשיג זאת, עליהם להפסיק את תרומתם להפרת זכויותיהם של הפלסטינים בגדה המערבית בידי ישראל, הנמשכת כבר כמעט חמישים שנה.