(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watch אמר היום בדו"ח העולמי לשנת 2016 כי במצרים שתחת שלטונו של עבד אל-פתאח א-סיסי נמשך משבר זכויות האדם, יותר משנתיים לאחר שהצבא הדיח את הנשיא הקודם.

בתגובה לאיום המתגבר מצד קיצונים חמושים שבסיסם בחצי האי סיני ומצד ארגונים אחרים המתנגדים לממשלה השתמשו הרשויות בעינויים, העלימו המוני אזרחים, אסרו על רבים אחרים לצאת מהמדינה וייתכן שאף ביצעו הוצאות להורג ללא משפט.

לדברי נדים ח'ורי, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "האיום על ביטחונה של מצרים הוא אמתי, אולם השנתיים האחרונות מלמדות שהכבדת ידן של הרשויות בתגובה רק הגבירה את הפילוג. ממשלת מצרים צריכה ללמוד מהניסיון שצברה ארצה במשך עשרות שנים, לפיו דיכוי כבד עלול לזרוע זרעי פורענות עתידית".

בדו"ח, המונה 659 עמודים (באנגלית) וזוהי המהדורה ה-26 שלו, סוקר ארגון  Human Rights Watch דפוסי פעולה בתחום זכויות האדם ביותר מתשעים מדינות. בדברי המבוא לדו"ח כותב קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, כי התפשטותן של התקפות הטרור אל מעבר לגבולות המזרח התיכון וזרם הפליטים העצום בעקבות הדיכוי והעימותים הובילו ממשלות רבות לפגוע בזכויות, מתוך תפיסה מוטעית לפיה הדבר יביא לשמירה על בטחון מדינותיהן. בה בעת, ממשלות רודניות ברחבי העולם, החוששות מהתנגדות בדרכי שלום אשר לעתים קרובות מוצגת בתקשורת החברתית בהגזמה, פתחו במאמצי הדיכוי הנמרצים ביותר שננקטו נגד ארגונים עצמאיים בעת האחרונה.

במאמץ להיאבק בשלוחה של הארגון הקיצוני והחמוש "המדינה האסלאמית", המכונה גם דעא"ש, פינו כוחותיה המזוינים של מצרים בכפייה יותר מ-3,000 משפחות מעיר הגובלת ברצועת עזה, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. שלוחת דעא"ש, המכונה "מחוז סיני", ביצעה התקפות לכל אורך השנה וקיבלה על עצמה את האחריות לפיצוץ במטוס נוסעים רוסי, שבו נהרגו 224 בני אדם.

מאז הדיח הצבא את הנשיא לשעבר מוחמד מורסי בחודש יולי 2013 ועד לבחירתו של פרלמנט חדש במצרים בחודש דצמבר 2015, שלטו א-סיסי וגם קודמו בתקופת הביניים, הנשיא לשעבר עדלי מנסור, באמצעות צווים, ללא כל אופוזיציה. מורסי נידון למוות, אולם ערעורו טרם הוכרע.

בחודש אוגוסט, בעקבות הריגתו של התובע הכללי הישאם ברכאת בהתפוצצות מכונית תופת, חוקק א-סיסי חוק נגד טרור המגדיר טרור באופן כה רחב עד שהוא עלול לכלול התנגדות אזרחית.

המדינה טרם יישמה את החוק החדש באופן נרחב. תחת זאת, שר הפנים, ובייחוד סוכנות הביטחון הלאומי העצמאית למחצה של משרד הפנים, אשר נודעה קודם לכן בשם "שירות ביטחון המדינה", שב לקיים דפוסי פעולה שרווחו לפני ההתקוממות של שנת 2011, ולמעשה לפעול מחוץ לגדרי החוק המצרי.

אנשי הביטחון הלאומי היו אחראים לעשרות מקרים של היעלמויות כפויות, שקרבנותיהם היו לעתים קרובות פעילים פוליטיים. אנשי הביטחון הלאומי ואנשי משטרה אחרים אף משתמשים בעינויים בחקירותיהם בדרך קבע.

בחודש דצמבר 2015 נקטו הרשויות צעדים נגד עשרות שוטרים שנחשדו במעורבות במקרים רבים של עינויים. בתי המשפט דנו שלושה מהם לחמש שנות מאסר בהליך ראשוני.

בחודש יולי, כוח משטרה מיוחד ירה למוות בתשעה חברים באחים המוסלמים בתוך דירה בפרבר של קהיר. ארגון Human Rights Watch מצא כי ייתכן שההרג מהווה הוצאה להורג ללא משפט.

בחודש אוקטובר הודיע ​​משרד הפנים כי בשנת 2015 הוא עצר כמעט 12 אלף איש בגין חשד למעורבות בטרור. אלה התווספו לבתי הכלא ולתחנות המשטרה שבהם כבר הגיעה הצפיפות לדרגה מסוכנת. ארגונים מקומיים טענו כי יותר מ-250 בני אדם מתו במשמורת בתקופת שלטונו של אל-סיסי, רובם כתוצאה מרשלנות רפואית.

הסוכנות לביטחון לאומי אסרה על עשרות מצרים – כולל אקטיביסטים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה – לטוס והחרימה את דרכוניהם, דבר המפר את זכות היסוד הבינלאומית לחופש תנועה.

איסור שהוטל בחודש נובמבר 2013 על פעולות מחאה הביא לגוויעתן של ההפגנות הציבוריות. חוקרים פקדו ארגונים לא ממשלתיים בחיפוש אחר מסמכים פיננסיים ומסמכי רישום כחלק מחקירת המימון הזר של ארגונים כאלה. בחודש נובמבר 2015 רשויות המודיעין הצבאי עצרו את העיתונאי ופעיל זכויות האדם חוסאם בהג'ת למשך יומיים בעקבות מאמר שפרסם על ניסיון הפיכה צבאית שסוכל.

לדברי ח'ורי "ממשלו של אל-סיסי הבהיר כי דעות מנוגדות ירוסקו, אם באיומים ואם בכוח. הפרלמנט החדש של מצרים צריך לממש את המנדט הדמוקרטי שלו כדי לבדוק את פעולות הדיכוי הקשות האלה".