(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי נשיא ארה"ב ברק אובמה צריך להפעיל לחץ על מנהיגי ישראל ופלסטין במהלך ביקורו באזור כדי שאלה יטפלו בהפרות הבלתי פוסקות של זכויות האדם. אובמה מבקר במזרח התיכון מ-20 ועד 22 במארס 2013.
על אובמה להתייחס בפומבי לסוגיות חשובות כמו ההרחבה הלא חוקית של ההתנחלויות בידי ישראל ואפליית פלסטינים לרעה בגדה המערבית; אי-מתן דין וחשבון בגין הפרת דיני המלחמה ברצועת עזה; ויחס פוגעני לעצירים פלסטינים ולמבקשי מקלט מאפריקה. על הנשיא לקרוא לרשויות הפלסטיניות למצות את הדין עם אנשי מנגנוני הביטחון שלהן בגין הפרות, כולל מעצרים שרירותיים, עינוי עצירים ונקיטת אמצעי דיכוי נגד כלי התקשורת.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "אסור שפתרון הבעיות בתחום זכויות האדם יחכה ליישוב מלא של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הנשיא אובמה צריך לנצל את ביקורו כדי להראות שממשלו רציני בכוונתו לקדם את זכויות האדם וכי הוא יפעיל לחץ למען נשיאה באחריות ומיצוי הדין עם מבצעי ההפרות".
ישראל
ארגון Human Rights Watchאמר כי על אובמה לקרוא לישראל להפסיק את ההריסה הבלתי חוקית של בתי פלסטינים ואת הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות הגדה המערבית. עליו להודיע כי ממשלו יעכב את הסיוע הכספי לישראל בהיקף שווה ערך להוצאות הישראליות על התנחלויות. כמו כן, עליו לשקול מחדש את התנגדות ממשלו לפנייה פלסטינית לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
לפי נתוני האו"ם, הרשויות הישראליות עקרו בכפייה 3,390 פלסטינים מאזורים הנתונים לשליטתן המלאה של רשויות הצבא הישראלי מאז תחילת תקופת הכהונה הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מ-31 במארס 2009 ועד ל-4 במארס 2013, התאריך האחרון שיש לגביו נתונים זמינים. עקירתם של פלסטינים באזורים אלה, כלומר מזרח ירושלים ו"אזור סי" שבגדה המערבית, בידי הרשויות הישראליות נעשתה באמצעות הריסת בתיהם ותשתית יסוד המשמשת אותם.
הצבא הישראלי אף מנע את גישתם של יישובים פלסטיניים רבים לחשמל, למים ולרשת הכבישים. הצבא החרים פעם אחר פעם אוהלים שנתרמו בידי גופים הומניטאריים לפלסטינים שבתיהם נהרסו.
הצבא הישראלי מנסה להצדיק את פעולות ההרס בטענה שלפלסטינים אלה לא היו רישיונות בנייה או שהמבנים היו באזורים שאינם מיועדים לבנייה לצורך מגורים. אולם, מדיני הכיבוש שבמשפט ההומניטארי הבינלאומי עולה כי לישראל מותר להרוס רכוש פרטי, כמו בתי מגורים, רק כאשר הדבר נחוץ לחלוטין במהלך מבצעים צבאיים. לפי נתוני ארגון זכויות האדם הישראלי "במקום", רשויות התכנון של הצבא מסרבות לאשר כ-94% מהבקשות לרישיונות בנייה שפלסטינים מגישים.
רשויות התכנון של הצבא מדירות פלסטינים מהליכי התכנון באזור סי, ומנגד משלבות בהם מתנחלים ישראלים, שממשלת ישראל אישרה עבורם בשנים האחרונות תכניות לאלפי יחידות דיור, רשתות כבישים מיוחדות ומתקני תשתית אחרים. במהלך תקופת כהונתו הראשונה הצהיר ממשל אובמה פעם אחר פעם על התנגדותו להתנחלויות הישראליות, ובשנת 2010 הדבר הוביל את ישראל להקפיא באופן חלקי התחלות בנייה חדשות בהתנחלויות.
עם זאת, ממשלת ישראל הפשירה את הבנייה בחלוף עשרה חודשים, ועל-פי נתוני ארגון "שלום עכשיו" הישראלי, מספר יחידות הדיור החדשות שנכללו במכרזים לבנייה בהתנחלויות זינק מ-170 בשנת 2009 ל-3,148 בשנת 2012.
ארגון Human Rights Watchאמר כי ממשל אובמה צריך להימנע מפיצוי ישראל בגין הוצאותיה על התנחלויות באמצעות קיזוז המימון האמריקני לממשלת ישראל בסכום השווה לזה שישראל מוציאה על התנחלויות ועל תשתית הקשורה בהן בגדה המערבית. התקציבים המיוחדים של ישראל להתנחלויות עלו מ-760.7 מיליון ש"ח בשנת 2009 ל-1.1 מיליארד ש"ח בשנת 2012. מימון זה כולל פרויקטים בתחום התשתית, פיצוי למתנחלים שנפגעו מהקפאת התחלות הבנייה, "תוספת בגין הסכם אוסלו" ותמיכות כספיות אחרות. הסיוע של ארה"ב לישראל גדל מ-2.6 מיליארד דולר בשנת 2009 ל-3.1 מיליארד בשנת 2012.
מקרים שבהם ישראל עקרה פלסטינים שלא כחוק מקהילותיהם וכל מדיניות המעודדת התנחלות ומשמרת את ההתנחלויות הם הפרה של חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי. ארגון Human Rights Watchאמר כי היות שסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי היא דרך אפשרית למיצוי הדין עם גורמים האחראים להפרת הוראות המשפט הבינלאומי בכל הנוגע למפעל ההתנחלויות הישראלי – וכן למיצוי הדין עם גורמים בארגונים פלסטיניים חמושים שביצעו פשעים בינלאומיים נגד אזרחים ישראלים – על אובמה לשקול מחדש את התנגדות ממשלו לפנייה פלסטינית לבית דין זה.
לדברי ויטסון, "הנשיא אובמה צריך להזכיר לישראל כי חובותיה המשפטיות הבינלאומיות ככוח כובש אינן פתוחות למשא ומתן, כי ארה"ב לא תישא בעלויות ההפרות של חובות אלה, וכי הפרות כאלה עלולות להוביל להטלת אחריות פלילית".
ארגון Human Rights Watchהאיץ באובמה להפעיל על ישראל לחץ להפסיק להחזיק פלסטינים במעצר ללא כתב אישום או משפט מכוח צווי "מעצר מנהלי". על ישראל להפסיק גם להחזיק במעצר מבקשי מקלט בלי לאפשר להם גישה לעורכי דין. כמו כן, על ישראל להפסיק להפעיל לחץ על אזרחים אריתריאים וסודאנים המוחזקים במעצר כדי שיעזבו את המדינה ויחזרו לארצות מוצאם, שבהן נשקפת להם סכנה אמתית של פגיעה, באמצעות איום במעצר ארוך טווח אם יישארו. על ישראל לאפשר למהגרים המוחזקים במעצר להגיש בקשות למקלט מדיני.
בנוסף לכך, ארגון Human Rights Watchאמר כי על אובמה להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את ההימנעות המוחלטת ממיצוי הדין בגין הפרות של דיני המלחמה ברצועת עזה שבוצעו במהלך "מבצע עופרת יצוקה" בשנים 2009-2008 ובמהלך "מבצע עמוד ענן" בשנת 2012. על ישראל ליישם את המלצות הוועדה הציבורית הישראלית בראשות שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל לערוך רפורמה במנגנוניה המשמשים לחקירת הפרות שבוצעו בידי כוחות הביטחון הישראליים.
הרשות הפלסטינית
ארגון Human Rights Watchאמר כי במהלך ביקורו המתוכנן בגדה המערבית, על אובמה להצהיר פומבית כי ממשלו יתנה את העברת הסיוע האמריקני לרשות הפלסטינית בכך שמנגנוני הביטחון שלה יידרשו לתת את הדין על הפרות חמורות של זכויות האדם.
בשנת 2012 ביצעו מנגנוני הביטחון מעצרים שרירותיים, הטרידו עיתונאים ובלוגרים, והכו ותקפו מפגינים לא אלימים. שר הפנים של הרשות הפלסטינית, סעיד אבו עלי, העביר לארגון Human Rights Watchדו"ח פנימי שבו נקבע כי משרדו נקט אמצעים משמעתיים נגד 12 אנשי משטרה, שהוזכרו בשמם, ואשר נושאים באחריות להפרות שבוצעו נגד מפגינים במהלך שתי הפגנות שהתקיימו ברמאללה בסוף חודש יוני ובתחילת חודש יולי 2012.
אולם, הרשות הפלסטינית לא מסרה מידע המצביע על כך שהיא נקטה צעדים משמעתיים נגד אנשי ביטחון אחרים האחראים להפרות אחרות שבוצעו על-פי הטענה, או לכך שבתי משפט פלסטיניים העמידו לדין אנשי ביטחון בגין הפרות חמורות של זכויות האדם. ב-163 מקרים שתועדו על-ידי הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם במהלך שנת 2012 נטען כי מנגנוני הביטחון עינו עצירים או התעללו בהם. על אף קיומן של ראיות מוצקות לעינויים בחלק מהמקרים, איש מאנשי מנגנוני הביטחון לא הורשע.
בחודשים ינואר ופברואר 2013 קיבלה הנציבות העצמאית לזכויות האדם 27 תלונות נוספות על עינויים והתעללות בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, לרבות הכאת עצירים, בין היתר במכות אגרוף, תליית עצירים מהתקרה ואילוצם לעמוד בתנוחות מכאיבות למשך פרקי זמן ממושכים.
על הממשל בארה"ב להתנות את תמיכתו ברשות הפלסטינית, את ההכשרה שהוא מספק לאנשיה, וכן את התמיכה התקציבית העקיפה שלו ברשות, המועברת למנגנוני הביטחון שלה, בחקירות מהימנות ובהעמדה לדין בגין הפרות. עליו לדרוש מהרשות הפלסטינית לפרסם באורח סדיר מידע שקוף ומפורט בנוגע לכל אמצעי למיצוי הדין שננקט נגד אנשי כוחות ביטחון הנושאים באחריות להפרה חמורה של זכויות האדם.
לדברי ויטסון, "בגדה המערבית, על הנשיא אובמה לאותת בבירור ובפומבי כי ארה"ב לא תעצום עיניים מול הפרות מצד הרשות הפלסטינית".
אובמה לא יבקר ברצועת עזה, אך עליו לנצל את ההזדמנות שמעניק ביקורו בישראל ובגדה המערבית כדי לצאת בפומבי נגד הסגר העונשי שישראל מטילה על הרצועה, ובייחוד נגד האיסור המוחלט כמעט על ייצוא מהרצועה, ועל כך שמצרים חוסמת גם היא כל תנועה סדירה של סחורות במעברים שבשליטתה.
ארגון Human Rights Watchאמר בנוסף כי על אובמה גם להעלות סוגיות הנוגעות להפרת זכויות האדם ודיני המלחמה בידי חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים. ארגון Human Rights Watchתיעד ברצועת עזה מעצר ללא קשר עם החוץ ועינויים בידי אנשי כוחות הביטחון של חמאס, הרשעות המבוססות על ראיות שהושגו בכפייה במערכת המשפט של הרצועה והוצאות להורג של אסירים מורשעים לאחר משפטים לא הוגנים. רשויות חמאס נמנעו מחקירת חברים בארגונים פלסטיניים חמושים האחראים להוצאתם להורג של שבעה גברים שלא במסגרת הליך שיפוטי או כאלה האחרים להתקפות הרקטות חסרות ההבחנה שבהן נהרגו שלושה אזרחים ישראלים בחודש נובמבר 2012.
