בהתקפה הקטלנית ביותר בלחימה ברצועת עזה נהרגו 12 בני אדם
7 דצמבר, 2012
הטענה הישראלית כי ההתקפה על בית א-דלו הייתה מוצדקת אינה נתמכת בעובדות. נטל ההוכחה רובץ על כתפי ישראל, ועליה להסביר מדוע הפציצה בית מלא באזרחים והרגה 12 בני אדם.
לדברי פרד אברהמס, יועץ מיוחד לארגון

 

(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watchאמר היום, לאחר שקיים תחקיר שטח מקיף על מקרה שבו נהרגו 12 אזרחים בהתקפה אווירית שישראל ביצעה, כי ההתקפה הפרה בבירור את דיני המלחמה. זהו המספר הרב ביותר של אזרחים שנהרגו בהתקפה אחת במהלך הלחימה ברצועה בחודש נובמבר.

ב-18 בנובמבר 2012 הטילו כוחות ישראליים מה שנראה כפצצה אווירית גדולה על ביתה בן שלוש הקומות של משפחת א-דלו בעיר עזה. בהתקפה נהרגו עשרה מבני הבית: גבר אחד, חמש נשים וארבעה ילדים. צעיר ואישה מבוגרת ממשפחת אל-מוּזַנָּר השכנה נהרגו גם הם.

תחילה אמר צה"ל כי תקף לוחם חמאס בשם יחיא עבאיה. שמונה ימים לאחר מכן אמר הצבא כי המטרה הייתה הגבר שנהרג בבית, מוחמד ג'מאל א-דלו, וכינה אותו "פעיל טרור" של חמאס, אם כי לא סיפק מידע שיבסס זאת. לדברי ארגון Human Rights Watch, א-דלו היה שוטר זוטר, וגם אם היווה מטרה צבאית לגיטימית על-פי דיני המלחמה, הרי שהסבירות שבהתקפה על בית אזרחי ייהרגו אזרחים רבים הופכת אותה לבלתי מידתית ומכאן שגם לבלתי חוקית. התקפות שבהן האבדן המשוער של חיי אזרחים עולה על התועלת הצבאית הצפויה הן הפרה חמורה של דיני המלחמה.

לדברי פרד אברהמס, יועץ מיוחד לארגון Human Rights Watch, שערך תחקיר ברצועה, "הטענה הישראלית כי ההתקפה על בית א-דלו הייתה מוצדקת אינה נתמכת בעובדות. נטל ההוכחה רובץ על כתפי ישראל, ועליה להסביר מדוע הפציצה בית מלא באזרחים והרגה 12 בני אדם".

ההתקפה הישראלית בוצעה בסביבות השעה 14:30 בשכונת המגורים נאסר הצפופה בעיר עזה. ראש המשפחה, ג'מאל א-דלו, מפיץ מזון בן 50, אמר לארגון Human Rights Watchכי יצא לשוק עם בנו עבדאללה כדי לקנות אוכל למשפחה, ואז הלך למסגד לתפילת אחר-הצהריים. בעת שג'מאל א-דלו התפלל, בנו קיבל שיחת טלפון שבה נאמר לו כי ביתם נהרס ובני המשפחה נהרגו.

קרוב משפחה בשם איימן א-דלו שמע את הפיצוץ והגיע לבית עשר דקות לאחר ההתקפה. לדבריו, "כל הבניין התמוטט. בחזית לא היה כלום, רק חול צהוב. כשהגענו ראינו שתי גופות בין ההריסות". לדברי העד, היו אלה גופותיהן של סוהיילה בת ה-73 וסמאח בת ה-25.

הניצול היחיד מההתקפה, נאסר סאלוחה בן ה-16, אחיה של אחת הקרבנות, סמאח א-דלו, אמר לארגון Human Rights Watchכי הוא הלך לבית זה כדי לשחק עם יתר הילדים וכי הבית הותקף ללא כל אזהרה מוקדמת בשעה שהם עמדו לאכול ארוחת צהריים בחדר שנמצא באחת הקומות העליונות.

אחותי הלכה להביא את האוכל לארוחת הצהריים ועמדנו להתחיל לאכול. חשבתי שמשהו פגע בבית פגיעה חזקה. לא שמעתי כלום. הרגשתי הלם ולחץ, ומשהו משך אותי לתוך הרצפה. מצאתי את עצמי שוכב על הגב עם אבק וחול על כל הגוף. הצלחתי לצאת מתוך ההריסות ולרוץ לרחוב. הרגל כאבה לי. כל הגוף שלי היה מלא בחתכים ונזקקתי לתפרים.

לדברי נאסר, הפצצה פגעה בבית בזמן שהיה באחת הקומות העליונות עם אחותו וארבעת הילדים. הנשים היו בקומה תחתונה יותר, ואילו מוחמד א-דלו, הגבר היחיד בבית, היה בחדר השינה.

עוד באותו יום אחר הצהריים חילצו קרובי משפחה ואנשי ההגנה האזרחית מבין ההריסות את גופותיהם של שמונה מבני המשפחה. גופותיהם של שניים מההרוגים, יארא בת ה-17 ומוחמד בן ה-29, לא נמצאו עד ל-22 בנובמבר.

בהתקפה על ביתו של ג'מאל א-דלו נהרגו גם צעיר וסבתו ממשפחת אל-מוזנר השכנה. הפיצוץ מוטט את הקירות האחוריים, הפונים אל בית משפחת א-דלו, והסב נזק חמור בתוך הבית.

ראש המשפחה השכנה, מוחמד אל-מוזנר, הבעלים של בית החרושת לממתקים "רמדאן מוזנר", אמר לארגון Human Rights Watchכי בזמן ההתקפה שהה בחדר שבחזית הבית, שאינה פונה אל בית משפחת א-דלו. בהתקפה נהרגו בנו של מוחמד, עבדאללה בן ה-18, סטודנט למדעים באוניברסיטת אל-אזהר, ואמו של מוחמד, אמינה בת ה-83. אשתו, נהא בת ה-37, נפצעה בשתי רגליה.

אמג'ד, סטודנט לחשבונאות בן 20 ואחד מבניו של מוחמד אל-מוזנר, אמר כי בעת ההתקפה היה על מדרגות בית הקומתיים. לדבריו, "היה שקט. חצי שעה לפני כן בדיוק שמענו התקפה על בניין דאנה [במרחק של כ-700 מטר]. פתאום נפלו עליי אריחי החרסינה, אז ידעתי שזה היה באזור הזה. רצתי למטה כדי לקרוא להורים שלי ופתאום לא יכולתי לראות, הכול היה מלא עשן ואבק. ניסיתי לקרוא [למשפחה שלי] אבל יש לי אסתמה [אז לא יכולתי] ורצתי לרחוב".

בן אחר, היית'ם בן ה-17, אמר כי בעת ההתקפה נמצא במרפסת האחורית, הפונה לבית משפחת א-דלו. לדבריו, "היה אבק ועפתי לתוך הקיר. לא יכולתי לראות. שמעתי מישהו צועק 'אח שלך מת! אח שלך מת!'". היית'ם סבל מחתכים בזרועו, בחזהו, באוזנו השמאלית ובחלקו האחורי של ראשו, ורובם הצריכו תפרים.

על גרם המדרגות בבית אל-מוזנר ראה ארגון Human Rights Watchנתזי דם, שלדברי אמג'ד והיית'ם ניגר מפצעיהם בעת שפילסו את דרכם החוצה מבעד לאבק ולעשן.

בנוסף ל-12 ההרוגים ממשפחות א-דלו ואל-מוזנר, נפצעו בהתקפה האווירית לפחות תשעה אזרחים באזור זה, ושלושה בתים אחרים נהרסו או ניזוקו קשה.

שבוע לאחר ההתקפה, בעת שארגון Human Rights Watchביקר במקום, החוקרים לא מצאו שיירים כלשהם של תחמושת ישראלית. בני המשפחה אמרו כי אנשי ההגנה האזרחית סילקו את השיירים בעת פינוי הגופות. מההרס המוחלט של הבית בן שלוש הקומות והנזק הנרחב לבתים הסמוכים עולה כי הכוחות הישראליים הטילו פצצה אווירית גדולה.

ישראל סיפקה הסברים שונים למה שהתרחש. מיד לאחר ההתקפה תיארה אותה סא"ל אביטל ליבוביץ מחטיבת דובר צה"ל, כתאונה שישראל "עדיין בודקת". סא"ל ליבוביץ אמרה כי המטרה הייתה אדם "האחראי לשיגור רקטות".

דובר צה"ל, תא"ל יואב מרדכי, אמר בטלוויזיה ביום ההתקפה כי הצבא הישראלי ניסע לפגוע באדם בשם יחיא עבאיה, שלדבריו הנו פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. דווח כי דובר צה"ל אמר "אף שאני לא יודע מה הייתה התוצאה, היו אזרחים שנפגעו מכך".

בני משפחת א-דלו ושכני המשפחה אמרו לארגון Human Rights Watchכי לא שמעו על אף אחד בשם יחיא עבאיה. שמו אינו מופיע ברשימות הלוחמים שנהרגו באתר הרשמי של גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס ואף לא ברשימה שבאתר גדודי סראיא אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי.

ב-27 בנובמבר, חמישה ימים לאחר שנמצאה גופתו של מוחמד א-דלו, אמרה סא"ל ליבוביץ כי הצבא כיוון את ההתקפה אל מוחמד א-דלו כיוון שהיה "פעיל טרור ידוע הקשור לזרוע הצבאית של חמאס". ליבוביץ לא מסרה מידע כלשהו לאישוש טענה זו.

צה"ל לא הגיב על בקשת ארגון Human Rights Watchלקבל מידע נוסף בנושא.

בני משפחת א-דלו ושכני המשפחה, שרואיינו כל אחד בנפרד, אמרו כי מוחמד א-דלו לא היה חבר בשום ארגון פלסטיני חמוש. לדבריהם, הוא היה שוטר בדרגת מפקח במשטרה האזרחית, הכפופה למשרד הפנים, והתמחה בהגנה על אח"מים.

באתר האינטרנט של גדודי עז א-דין אל-קסאם מתפרסמים באורח סדיר שמותיהם ותולדות חייהם של לוחמי הארגון שנהרגו. במסגרת זו התפרסמו באתר פרטיהם של עשרים גברים שנהרגו בשמונת ימי הלחימה בחודש נובמבר. אולם, נכון ל-6 בדצמבר, לא פורסם באתר שום אזכור למוחמד א-דלו. במקום שבו עמד בית משפחת א-דלו ראה ארגון Human Rights Watchשתי כרזות, אחת של חמאס והשנייה של מסגד אל-איסראא, שבהן כונה מוחמד א-דלו "שהיד" ו"לוחם" בגדודי עז א-דין אל-קסאם, ובהתאם לכך הוא הוצג כשהוא חמוש ברובה סער ובאקדח. המשפחה ועיתונאים פלסטינים ברצועת עזה אמרו כי זהו נוהג מקובל עבור שוטרים או עובדי ממשלה שנהרגו, בעיקר כאשר חמאס מכסה את הוצאות ההלוויה.

מפקדו של מוחמד א-דלו במשטרה, רב-סרן רפעאת אל-ואלי, העומד בראש כוח הביטחון וההגנה במשרד הפנים, אמר לארגון Human Rights Watchכי מוחמד א-דלו שירת מאז שנת 2006 ביחידה האחראית להגנה על בכירים בממשלת עזה ועל נכבדים המבקרים ברצועה. לדברי אל-ואלי, א-דלו עבד בכל יום במהלך הלחימה האחרונה ולא היה חבר בשום ארגון חמוש.

דובר המשטרה, איימן אל-בטניג'י אמר גם הוא לארגון Human Rights Watchכי א-דלו היה חבר בכוח הביטחון וההגנה, שהוא הגדיר כ"מחלקה אזרחית" לחלוטין. במשרד הפנים ראה ארגון Human Rights Watchכרזה שבה צוינו 25 שוטרים שנהרגו בלחימה בחודש נובמבר, ובהם גם מוחמד א-דלו. נסיבות מותו של כל אחד מהשוטרים אינן ידועות. שמונה מהשוטרים שנהרגו מופיעים גם ברשימת הלוחמים שנהרגו באתר גדודי עז א-דין אל-קסאם, אך מוחמד א-דלו אינו נמנה עמם. איש מהם אינו מופיע ברשימות הלוחמים שנהרגו באתרי הג'יהאד האסלאמי או ועדות ההתנגדות העממית.

על הלחימה שהתחוללה בחודש נובמבר ברצועת עזה חלו כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המכונים גם דיני המלחמה. על-פי כללים אלה, אסור לתקוף במכוון אזרחים ואובייקטים אזרחיים. שוטרים נחשבים על-פי ההנחה לאזרחים, ולפיכך הם חסינים מפני התקפה, אלא אם כן שולבו באופן רשמי בכוחות המזוינים של אחד הצדדים לסכסוך או השתתפו בלחימה במישרין.

לדברי ארגון Human Rights Watch, ישראל לא סיפקה מידע כלשהו התומך בטענה כי מוחמד א-דלו השתתף במישרין במעשי האיבה.

לדברי אברהמס, "כדי להגן על ההתקפה, ישראל נקבה בשם של שוטר אזרחי שנמנה עם ההרוגים רק אחרי שהתאפשר לה לבחון את רשימת הקרבנות. זה נראה כמו ניסיון להצדיק לאחר מעשה את מה שלא ניתן להצדיקו".

לדברי ארגון Human Rights Watch, אפילו היה מוחמד א-דלו מטרה צבאית לגיטימית, ספק רב אם התקפה על ביתו הצפוף הייתה עומדת במבחן המידתיות. על-פי דיני המלחמה, התועלת הצבאית הצפויה מהתקפה חייבת לגבור על הפגיעה המשוערת באזרחים.

התקפות לא מידתיות הן הפרות חמורות שישראל מחויבת לחקור. יש לפצות באורח מידי והולם נפגעים של הפרת דיני המלחמה ובני משפחותיהם. כל אדם האחראי לביצוע הפרה חמורה של דיני המלחמה, בין במתכוון ובין מתוך פזיזות, צריך לעמוד לדין על פשעי מלחמה.

לדברי אברהמס, "על ישראל להסביר מדוע הפציצה בית זה, שהיה מלא באזרחים. כל אדם המפר את החוק צריך להיענש באורח הולם".

סבב הלחימה האחרון בין ישראל לבין חמאס וארגונים חמושים ברצועת עזה נמשך מ-14 ועד 21 בנובמבר. במסגרת הלחימה ביצעו שני הצדדים התקפות בלתי חוקיות על אזרחים. לפחות 103 אזרחים פלסטינים וארבעה אזרחים ישראלים נהרגו במהלך הלחימה.

הרוגים

  1. סמאח עבד אל-חמיד א-דלו, בת 27
  2. ג'מאל מוחמד א-דלו, בן 6
  3. יוסף מוחמד א-דלו, בן 4
  4. סארה מוחמד א-דלו, בת 7
  5. אבראהים מוחמד א-דלו, בן שנה
  6. תהאני חסן א-דלו, בת 52
  7. סוהיילה מחמוד א-דלו, בת 73
  8. רנין ג'מאל א-דלו, בת 22
  9. יארא ג'מאל א-דלו, בת 17
  10. מוחמד ג'מאל א-דלו, בן 29
  11. עבדאללה מוחמד אל-מוזנר, בן 18
  12. אמינה מטר אל-מוזנר, בת 83