Skip to main content

ישראל: לדברי עדים, הופעל כוח קטלני מיותר לפיזור ההפגנות

על-פי העדויות, החיילים ירו תחילה ורק לאחר מכן השתמשו בגז מדמיע

(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשויות בישראל לקיים חקירה פלילית בנוגע לירי של כוחות ישראליים ב-5 ביוני 2011 במפגינים שניסו לחצות את הגבול לתוך רמת הגולן המוחזקת בכיבוש ישראלי. לדברי הארגון, במסגרת החקירה יש לבחון האם ההוראות מתירות לחיילים לפתוח באש על מפגינים שלא נשקפת מהם שום סכנה מידית לחיילים.

לדברי ארגון Human Rights Watch, זו הייתה הפעם השנייה בתוך שלושה שבועות שבה כוחות ישראליים השתמשו, ככל הנראה, בכוח קטלני בלתי נחוץ נגד מפגינים שלא נשקפה מהם שום סכנה מידית לחיי החיילים או לחיי אנשים אחרים. במהלך פעולות המחאה ב-15 במאי הרגו כוחות ישראליים 15 מפגינים בגולן ובלבנון, בהפגנות לציון יום השנה למה שהפלשתינאים מכנים ה"נכבה", כלומר אסון העקירה שנלווה לייסוד מדינת ישראל. על הצבא הישראלי לפרסם מיד הוראות פתיחה באש האוסרות על שימוש בכוח קטלני אלא כאשר הדבר נחוץ להגנה על חיים, ולהוסיף גם פקודות המחייבות שכל מקרה של הרג מפגינים בידי הצבא ייחקר במסגרת חקירה עצמאית.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ישראל אינה רוצה שמפגינים מסוריה ייכנסו לרמת הגולן, אבל שימוש בכוח קטלני נגד מפגינים שלא נשקפת מהם סכנת חיים מידית הוא פשוט בלתי חוקי. כל גורם שנתן הוראות הסותרות זאת צריך להיחקר לצורך העמדה לדין פלילי".

ארגון Human Rights Watch אמר עוד כי עקב איכותן הירודה של חקירות הצבא הישראלי בעבר, על הקהילה הבינלאומית לפקח על אמצעי מיצוי דין כאלה. על כוחות האו"ם לפיקוח על ההפרדה (UNDOF), שהם הגורם המופקד על הפיקוח על האזור שבו התרחשו התקריות, לשקול ניהול חקירה עצמאית בהתאם לסמכותם.

לדברי עדי ראייה ועל-פי דיווחים בתקשורת, בבוקר ה-5 ביוני התקדמו קבוצות נפרדות של מפגינים מסוריה אל הגדרות הישראליות בשני מקומות: בסמוך לקוניטרה, עיר סורית הנמצאת בתוך אזור מפורז, ובסמוך ליישוב הדרוזי מג'דל שמס שברמת הגולן, המוחזקת בכיבוש ישראלי.  לדברי אחד המשתתפים, עם המפגינים נמנו צאצאיהם של פליטים פלשתינאים וכן סורים שהתאספו לרגל יום השנה למה שהפלשתינאים מכנים ה"נכסה" (התבוסה), כלומר הניצחון הצבאי של ישראל על ירדן, מצרים וסוריה מחודש יוני 1967.

בנוגע למספר הנפגעים נמסרו דיווחים סותרים, ולא עלה בידי ארגון Human Rights Watch לוודא מה היה מספרם של ההרוגים ושל הפצועים. כלי התקשורת בסוריה דיווחו כי במהלך אירועי אותו יום כוחות ישראליים הרגו עשרים מפגינים ופצעו 325, ואילו סוכנות הידיעות איי-פי דיווחה כי גורמים בבתי חולים בסוריה אישרו כי עשרים בני אדם נהרגו. הצבא הישראלי אמר כי הכוחות הזהירו את המפגינים באמצעות מגפונים, ירו יריות אזהרה ואז ירו בפלג גופם התחתון של המפגינים, אך לא התייחס לעניין הנפגעים מהירי.

סא"ל אביטל ליבוביץ, דוברת מטעם הצבא הישראלי, אמרה כי הנתונים הסוריים "מופרזים" וכי "כעשרה" מפגינים "נהרגו בשל העובדה שהם השתמשו באזור קוניטרה בבקבוקי תבערה שפגעו בכמה מוקשים סוריים". הצבא הישראלי לא טען כי אנשים נפגעו ממוקשים בתקרית ליד מג'דל שמס.

ארגון Human Rights Watch שוחח עם מפגין ממחנה פליטים פלשתינאי בסוריה ועם ארבעה עדי ראייה ממג'דל שמס. לדבריהם, לא אירעו שום התפוצצויות של מוקשים במהלך ההפגנות והכוחות הישראליים החלו לירות זמן קצר לאחר שהמפגינים נכנסו לשטח ההפקר; הם ראו כוחות ישראליים יורים בתריסר מפגינים לפחות, ובכלל זה ראו שלושה מפגינים שנורו למוות ואדם אחד שנפגע בחזהו. עדי ראייה סיפרו כי החיילים, שעמדו מאחורי גדר, ירו במפגינים רבים שניסו לחצות תעלה מלאה בתיל, במרחק של כמאה מטר או יותר מחיילים אלה; בנוסף אמרו שני עדי ראייה כי כמה חיילים ישראלים חצו את הגדר לעברה הסורי וירו במפגינים מנקודה אחרת במרחק של כמה מאות מטרים מהמקום. עדויות, דיווחי חדשות, תמונות וצילומי וידיאו של זירת ההתרחשות בסמוך למג'דל שמס מצביעים על כך שהמרחק בן המפגינים, שחלקם נשאו מכשירים לחיתוך תיל, לבין החיילים היה גדול מכדי שתישקף מהם סכנה מידית לחייהם של אלה האחרונים. ישראל לא טענה כי מי מהמפגינים נשא כלי נשק.

בעדויות ובדיווחי חדשות נאמר כי חיילים ישראליים שהיו מאחורי הגדר השנייה כרזו בערבית באמצעות מגפונים כי "כל מי שיתקרב לגדר מסכן את חייו". גורמי צבא ועדת ראייה אחת אמרו כי החיילים ירו תחילה יריות אזהרה. העדים ממג'דל שמס סיפרו כי חיילים ישראליים ירו באורח לא סדיר תחמושת חיה על מפגינים לכל אורך היום, החל מסביבות 12:00 בצהריים ועד לאחר רדת החשכה, והחלו לירות גז מדמיע בסביבות השעה 17:00 או מאוחר יותר. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על טענות או על דיווחים כלשהם שלפיהם חיילים ישראלים ירו כדורי גומי או השתמשו בכל אמצעי לא קטלני או קטלני פחות לפיזור ההפגנות לפני שירו אש חיה.

סוכנות איי-פי ציטטה גבר בן 29 ש"נורה בחזהו" ואמר על-פי הדיווח: "ניסינו לחתוך את התיל ואז החיילים הישראלים התחילו לירות ישר עלינו". איי-פי דיווחה כי סרן ברק רז, דובר מטעם הצבא הישראלי, "אישר כי מפגינים הצליחו לעבור את השכבה הראשונה של גדר הגבול... אבל לא הצליחו להתקרב למרחק של פחות מ-160 מטרים מהגדר האחרונה".

ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבל מידע ממקור ראשון על האירועים בקוניטרה; עיתונאי מישראל שניסה להגיע לאזור אמר כי הצבא הישראלי הכריז עליו שטח סגור והורה לנציגי התקשורת לעזוב את המקום.

לדברי ויטסון, "עדי ראייה אומרים כי כוחות ישראליים מיהרו להשתמש בירי חי נגד מפגינים שנכנסו לאזור המפורז, אך לא השתמשו בגז מדמיע אלא כמה שעות מאוחר יותר, וכי מעולם לא נשקפה לחיילים סכנה מידית מהמפגינים. נראה כי תגובת החיילים הישראלים להפגנות הייתה היפוך מוחלט של הדרישה החוקית להזדקק לכוח קטלני רק כמוצא אחרון".

גורמים צבאיים ופוליטיים בישראל הגדירו את פעולות המחאה "ניסיון של סוריה להסב את תשומת הלב מהדיכוי האלים שהיא מפעילה נגד מפגינים המתנגדים לממשלה". בדו"ח שארגון Human Rights Watch פרסם לאחרונה נקבע כי הפגיעות הקטלניות הנרחבות והמכוונות של ממשלת סוריה במפגינים עלולות לעלות לכדי פשעים נגד האנושות. עד ראייה שהשתתף בהפגנות בסמוך למג'דל שמס אמר לארגון Human Rights Watch כי למחרת היום כוחות הביטחון הסוריים ירו והרגו אבלים במסע ההלוויה של אחד האנשים שנהרג מירי חיילים ישראלים. ההפרות החמורות של זכויות האדם בידי ממשלת סוריה אינן מצדיקות כמובן את השימוש הבלתי חוקי של ישראל בכוח קטלני.

ארגון Human Rights Watch בחן גם הפגנות פלשתיניות שהתקיימו ב-5 ביוני בסמוך למחסום קלנדיה, על כביש רמאללה-ירושלים שבגדה המערבית. בתגובה להפגנות אלה ירו כוחות ישראליים כדורי גומי וגז מדמיע. לא דווח על פגיעות קשות כלשהן. על-פי דיווחים, צבא לבנון אסר לקיים הפגנות לאורך הגבול עם ישראל לאחר שב-15 במאי הרגו הכוחות הישראליים, על-פי דיווחים, עשרה מפגינים בסמוך לעיירה מרון א-ראס.

עדויות מפי עדי ראייה

עדי ראייה סיפרו לארגון Human Rights Watch כי ב-5 ביוני, בסביבות השעה 10:00 בבוקר, החלו מפגינים להתאסף על גבעה בעברו הסורי של האזור המפורז, המשתרע לרוחב של כמה מאות מטרים, בסמוך לכפר מג'דל שמס. להערכת העדים, מספר האנשים שהתאספו על הגבעה הגיע לאלף. אחד המפגינים ציין כי אנשי כוחות הביטחון הסוריים שהיו מוצבים במחסומי דרכים לא ניסו למנוע מההמון להתקרב לאזור; בדרך כלל נדרשים תושבי סוריה להצטייד באישור כדי להיכנס לאזור.

בשעות הבוקר הגיעו לאזור כוחות ביטחון ישראליים רבים, אשר נותרו בו לאורך היום. לדברי עדים, כוחות אלה מנו עשרות חיילים ושוטרים, ובהם שוטרים בלבוש מגן המופקדים על פיזור הפגנות ופרשי משטרה, וכן כעשרה או תריסר משוריינים צבאיים.

מאוחר יותר באותו בוקר החלו מפגינים לצעוד במורד הגבעה אל שטח ההפקר. תושבי מג'דל שמס שמעו את הכוחות הישראליים מכריזים כי יירו במפגינים אם אלה יתקרבו לגדר. מפגין ממחנה הפליטים הפלשתיני אל-ירמוכ, הסמוך לדמשק, שהשתתף ב-15 במאי בניסיון קודם לחצות את הגבול לתוך מג'דל שמס, סיפר כי זמן קצר לאחר שמפגינים נכנסו לשטח ההפקר החלו כוחות ישראליים לירות עליהם.

"הישראלים התחילו לירות מיד כשהתקרבנו לגדרות הראשונות. ראיתי שלושה חיילים ישראלים - אולי היו יותר - שנכנסו לצד הסורי של האזור, בסביבות 400 מטר מימיננו, כשעמדנו מול גדר הגבול. היריות באו משם. מיד כשניגשנו לגדר הם ירו, פגעו בראש של גבר אחד ובחזה של שניים, ושלושתם נהרגו. הירי המשיך שוב ושוב ככל שהצעירים ניסו לחצות את שטח ההפקר, יריות בודדות ואש מקלעים."

בסופו של דבר נכנסו לאזור כמה מאות מפגינים. עדי הראייה סיפרו כי מפגינים התקדמו עד לשפתה של תעלה מלאה תיל שהכוחות הישראליים חפרו כשבועיים קודם לכן, במרחק של כמאה מטר מהגדר השנייה.

סלמאן פח'ר א-דין, תושב מג'דל שמס, סיפר כי הגיע למקום בסביבות 12:00 בצהריים כדי לצפות בהפגנות ממקומו בעברה הישראלי של הגדר.

"הישראלים ירו לכל אורך היום, החל בצהריים או בשעות אחר הצהריים המוקדמות. ראיתי ירי שביצעו שלוש קבוצות שונות של חיילים. הוא היה ספוראדי אבל ככלל די אינטנסיבי. כל הירי כוון אל מפגינים שנמצאו במרחק של 150 מטר בערך, בשטח ההפקר, במקום שיש בו תעלה גדולה ברוחב של ארבעה מטרים בערך ובעומק של שני מטרים בערך. המפגינים ניסו להגיע אליה, והחיילים ירו על אנשים שהצליחו להגיע לתעלה. ראיתי לפחות עשרה אנשים נפגעים מירי, ומפונים משם בידי מפגינים אחרים."

עו"ד שִׁפָאא אבו ג'בל, תושבת מג'דל שמס שרואיינה בנפרד, תיארה את האירועים באופן דומה, אך הוסיפה שככל הנראה החיילים ביצעו תחילה ירי אזהרה. לדבריה, היא ראתה גבר נורה בחזהו לאחר שהגיע לתעלה.

נִזאר איוּבּ, חוקר שצפה בהפגנה מטעם ארגון זכויות האדם הפלשתיני אל-חק, שבסיסו ברמאללה, סיפר כי המפגינים שהגיעו עד לתעלה העלו באש צמיג כדי ליצור מסך עשן ויידו אבנים, "אבל הם היו רחוקים מהגדר הישראלית וכלום לא הגיע לצבא". לדבריו, האדם היחיד שהוא ראה חוצה את התעלה תקע בקרקע, בסביבות השעה 15:00, את דגל פלשתין, נורה, ולאחר מכן פונה בידי גברים צעירים אחרים.

עדי ראייה מסרו לארגון Human Rights Watch דיווחים עקביים על כך שהכוחות הישראליים ירו על המפגינים גז מדמיע לראשונה רק בסביבות השעה 17:00 או 18:00, לאחר שעות של ירי חי.

ד"ר תייסיר מרעי, תושב מג'דל שמס, סיפר כי בסביבות אותה שעה, צעירים מהיישוב התחילו גם הם ליידות אבנים על חיילים ישראלים, לדבריו משום שהכוחות המשיכו לירות על מפגינים באזור המפורז בעוד אנשי צוות רפואי מסוריה מטפלים בפצועים. דוברים מטעם הצבא הישראלי אמרו שהכוחות נצרו אש בכמה הזדמנויות כדי לאפשר לאנשי צוותים רפואיים לפנות את הפצועים. המפגין הפלשתינאי מסוריה התנדב לסייע לצוותי הרפואה וסיפר כי אנשי הצוותים נשאו ונתנו עם הצבא הישראלי על הפסקת אש באורך של חמש דקות כדי לאפשר לפנות פצועים.

עדי ראייה מסרו כי בשלב זה החלו הכוחות הישראליים לירות על הצעירים גז מדמיע, עד שקבוצה של גברים מבוגרים יותר ממג'דל שמס התערבה והצעירים הפסיקו ליידות אבנים. הרופא סיפר שכמה מתושבי היישוב שנפצעו קל או שאפו גז טופלו במרפאה מקומית.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.