הליכי החקיקה הללו מסכנים את החברה האזרחית בישראל
25 יולי, 2010

הצעות כאלה יכולות להציב את ישראל בשורה אחת עם רבים מהשלטונות השכנים שלה, הפועלים להשתיק את המבקרים אותם במקום להגן על חופש הביטוי שלהם. ישראל בהחלט יכולה להגן על עצמה מפני האשמות לא מוצדקות, אך הנזק שחוקים כאלה יגרמו לדמוקרטיה שלה עצמה עלול להיות בלתי הפיך.

שרה לאה ויטסון, מנהלת מחלקת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch

(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על כנסת ישראל לדחות את הצעות החוק שיובילו להחלשת החברה האזרחית התוססת הפועלת במדינה. הצעות חוק שהונחו לאחרונה על שולחן הכנסת יביאו לענישת ארגונים למען זכויות האדם בגין דיווח ביקורתי וביצוע פעולות הסברה ביקורתיות, כולל פרסום מידע על פשעי מלחמה, הבעת תמיכה בחרמות ומתן סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט מדיני.

התפתחויות אלה באות על רקע הצהרות ופעולות אחרות של גורמים רשמיים שיוצרות אווירה מאיימת יותר ויותר עבור פעילי זכויות האדם בישראל. ישנם סימנים רבים לכך שהממשלה מחשיבה את הארגונים הלא ממשלתיים עצמם לבעיה, ולא את הבעיות שהם חושפים בתחום זכויות האדם.

ארגון Human Rights Watch ציין כי כיום תלויות ועומדות ארבע הצעות חוק והצעות לתיקוני חקיקה שיפגעו קשות בזכותם של אזרחי ישראל למתוח ביקורת על המדיניות ועל הפעולות של ממשלתם. על-פי אחת ההצעות, ייסגרו ארגונים המפיצים מידע שיש בו כדי לשמש בכתבי אישום שיוגשו במדינות אחרות נגד שרים בממשלת ישראל ונגד אנשי צבא ישראלים בגין הפרת המשפט הבינלאומי. על-פי הצעה נוספת, ייענשו ארגונים ואנשים שיביעו תמיכה בהחרמת ישראל או ישתתפו בחרם כזה. הצעה שלישית תטיל דרישות דיווח מכבידות ומידיות על כל גוף המקבל מימון בכל סכום שהוא מממשלה זרה לכל מטרה שהיא. ולבסוף, על-פי ההצעה הרביעית, ייענש כל אדם המגיש סיוע לפליטים לאחר שנכנסו שלא כחוק לשטח ישראל.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת מחלקת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הצעות כאלה יכולות להציב את ישראל בשורה אחת עם רבים מהשלטונות השכנים שלה, הפועלים להשתיק את המבקרים אותם במקום להגן על חופש הביטוי שלהם. ישראל בהחלט יכולה להגן על עצמה מפני האשמות לא מוצדקות, אך הנזק שחוקים כאלה יגרמו לדמוקרטיה שלה עצמה עלול להיות בלתי הפיך".

ב-28 באפריל הגישו 19 חברי כנסת הצעה לתיקון חוק העמותות, שעל-פי הטיוטה הנוכחית שלה נועדה "למנוע מלכתחילה רישומה של עמותה" המפרסמת ברבים מידע "בעניין תביעות משפטיות, המתנהלות בערכאות הפועלות מחוץ למדינת ישראל, כנגד בכירים בממשל בישראל או קצינים בצבא, בגין פשעי מלחמה". עמותות רשומות שיעסקו בפעילות כזאת, ניתן יהיה לפסול את רישומן והן ייסגרו.

ב-14 ביוני הגישו 25 חברי כנסת גרסה של הצעת החוק שעברה תיקונים קלים. כעת, על יו"ר הכנסת להחליט אם להעביר את ההצעה לדיון ראשון במליאת הכנסת. כדי שההצעה תקבל תוקף של חוק יהיה על הכנסת לאשר אותה בשלוש קריאות.

ב-16 באפריל, זמן קצר לפני שהצעה זו הונחה על שולחן הכנסת, פרסם ארגון פרטי בשם "אם תרצו" דו"ח שבו האשים 12 מארגוני זכויות האדם הישראליים בתמיכה בהליכים משפטיים המתנהלים בבתי דין זרים, על-פי עקרון השיפוט האוניברסאלי, נגד גורמים ישראלים האחראים לכאורה להפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי או באספקת מידע שהוביל להליכים כאלה. הארגון גם השיק במועד פרסום הדו"ח מסע הסברה בכלי התקשורת בנושא זה. מסע ההסברה התמקד בארגון "עדאלה", העוסק בזכויות המיעוט הערבי בישראל, ובקרן החדשה לישראל, שהיא אחד הגופים העיקריים המממנים יָזְמוֹת בתחום זכויות האזרח והרווחה וקבוצות הפועלות לקידום נושאים שונים בישראל. בהצהרה משותפת שפורסמה לאחר הגשת הצעת חוק זו הכריזו עשרה מארגוני זכויות האדם הישראליים כי "במקום להגן על ערכי הדמוקרטיה מעדיפים יוזמי החוק לרמוס אותה עד עפר".

לדברי ויטסון, "סגירת ארגונים ישראליים המתעדים הפרות ישראליות של דיני המלחמה לא תעלים את הפגיעות הללו מן העין".

הליך חקיקה נוסף שנועד לדכא ביקורת על ישראל הוא הצעת חוק "איסור הטלת חרם" שהגישו 24 חברי כנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, שהועברה ב-15 ביוני לאישורה של ועדת חוק, חוקה ומשפט ועברה ב-14 ביולי בקריאה טרומית במליאת הכנסת. החוק המוצע חל הן על אזרחי ישראל והן על אנשים שאינם אזרחי ישראל - ובכלל זה פלשתינאים מהשטחים הכבושים - ואפשר שיחול גם על "ישות מדינית זרה", כולל הרשות הפלשתינית. הצעת החוק קובעת קנסות, סנקציות כלכליות ואיסור על כניסתם לשטח ישראל של "יזמי חרמות או מקדמי חרמות" על ישראל, על אזרחי ישראל, מוצרים ישראליים או אזרחים זרים המנהלים קשרים "עם מדינת ישראל או עם אזור הנמצא בשליטת מדינת ישראל", כולל חרמות המוגבלים לסחורה המיוצרת בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית.

לפי הצעת החוק, כל גורם שנפגע מהפרתו של חוק זה יוכל לתבוע פיצויים בגובה של עד 30 אלף ש"ח מכל ארגון או אדם שיזם או עודד הטלת חרם נגדו, מבלי שיידרש להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו. בנוסף לכך, גורמים שנפגעו מהטלת חרם יוכלו לשטוח בפני בית המשפט טענות נוספות על נזק ממשי שנגרם להם בשל חרם שהוטל. הצעת החוק קובעת כי ניתן יהיה להעניש עמותות ישראליות התומכות ביָזְמוֹת להטיל חרם - כמו המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, קואליציית נשים לשלום והוועד הישראלי נגד הריסת בתים - בין אם הן מנוהלות בידי אזרחים יהודים של מדינת ישראל ובין אם הן מנוהלות בידי פלשתינאים אזרחי מדינת ישראל.

לדברי ויטסון, "ניתן להסכים או להתנגד להנחה שחרם הוא אמצעי טוב לטיפול בהפרה של זכויות האדם, אבל לא צריכה להיות מחלוקת על כך שבמדינה דמוקרטית אסור להטיל עונשים על פעילות לא אלימה בעד חרמות או נגדם".

שתי הצעות נוספות מאיימות גם הן על ארגונים ישראליים לא ממשלתיים. הצעת חוק "רישום העמותות", שהכנסת אישרה ב-17 בפברואר בקריאה טרומית, תוקנה לאחרונה במענה למחאות קשות שהשמיעו רבים מהארגונים והקרנות ללא מטרות רווח. נראה כי ההצעה מטופלת בתהליך חקיקה מזורז, והוחלט כי מליאת הכנסת תדון בה ותצביע עליה בקריאה ראשונה ב-16 באוגוסט, בזמן פגרת הקיץ. החוק המוצע, על-פי גרסתו החדשה שפורסמה ב-16 ביולי, כבר לא ישלול מארגונים את מעמד הפטור-ממס שהם זוכים לו, אך נוסחו מטיל כעת דרישות דיווח מכבידות על כל גוף המקבל מימון בכל סכום שהוא מ"ישות מדינית זרה" דוגמת האיחוד האירופי או הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID), סיוע שמרבית ארגוני זכויות האזרח וזכויות האדם הישראליים תלויים בו.

בנוסף לדרישות הדיווח השנתיות הקיימות, יידרשו הארגונים לדווח בתוך שלושים יום על מענקים כאלה לרשם המפלגות, ובכלל זה על כל "ההתחייבויות" שניתנו לגוף המממן, בין בעל-פה ובין בכתב, והדבר יפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים. ארגונים יחויבו לפרסם כל מענק שיועבר להם מסוכנות סיוע של ממשלה זרה עבור מסעות פרסום ספציפיים כחלק ממסע הפרסום. דרישות אלה יחייבו למעשה רבים מארגוני זכויות האדם, מהארגונים הסביבתיים ומהגופים העוסקים בתרבות לפרסם בפירוט את הפעולות המתוכננות שלהם מיד עם קבלת המימון, ואם לא יעשו כן יסתכנו בענישה פלילית. אולם, ארגוני ימין וקבוצות מתנחלים רבים לא יושפעו מהחוק משום שכספם מגיע מתורמים פרטיים בלבד.

לדברי ויטסון, "די ברור שההצעות האלה נובעות ממניעים פוליטיים לדכא ארגונים הנחשבים לביקורתיים כלפי הממשלה. ממשלת ישראל ממעיטה בערכו של הנזק שהיא גורמת לכל הישראלים במאמציה להשתיק ארגונים ביקורתיים באמצעים רשמיים".

לבסוף, הצעת החוק "למניעת הסתננות" תביא לענישתם של כל הזרים הנכנסים לישראל שלא כחוק - ובכלל זה פליטים ומבקשי מקלט מדיני - כמו-גם של גורמים המספקים להם כל סיוע שהוא, כולל מרגע שהם נמצאים בשטח ישראל. הצעת החוק מגדירה "מסתנן" כך: "מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול... בלא רשות כדין". החוק אינו מגדיר או מוציא מכלל הגדרת המסתנן את הפליטים ומבקשי המקלט המדיני, שאלפים מהם נכנסו לישראל מאז שנת 2005 מדרום, דרך הגבול המצרי בסיני. אשר על כן, הצעת החוק עומדת בסתירה ישירה לחובותיה של מדינת ישראל כצד לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפרוטוקול שלה משנת 1967.

הצעת החוק, שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה בחודש מאי 2008 וועדת הפנים של הכנסת דנה בו שוב בפברואר השנה, קובעת עונש של עד שבע שנות מאסר ל"מסתננים" לא חמושים. אך ארגונים המנסים לסייע למבקשי מקלט מדיני ולפליטים ייענשו גם הם בחומרה. על אנשים המספקים להם סיוע כמו טיפול רפואי, מזון, מים, מחסה, או סיוע משפטי ניתן יהיה לגזור עונש של עד 15 שנות מאסר ולהטיל קנסות בגובה 10,000 ש"ח. ב-4 באוגוסט 2009 אמר ציקי סלע, שעמד אז בראש יחידת "עוז", המשמשת כמשטרת ההגירה של ישראל, כי ארגונים המסייעים למבקשי מקלט ולמהגרי עבודה "רוצים בהשמדת מדינת ישראל". למחרת אמר שר הפנים אלי ישי כי ארגונים אלה "מסכלים את המפעל הציוני". מוערך כי מספרם של מבקשי המקלט המדיני השוהים כיום בישראל עומד על כ-20 אלף בני אדם, וכי כ-85% מהם מגיעים מסודאן ומאריתריאה.

בנוסף לכל אלה, נראה כי קבוצות ישראליות וחברים בהן המוחים על פעולות הממשלה מתגלים יותר ויותר כיעד לפעולות משטרה. ההפגנות השבועיות המתמשכות נגד ההשתלטות היהודית על בתים בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים הן דוגמה טובה לכך. ב-14 במאי 2010 נעצרו 14 מפגינים ישראלים, הואשמו ב"התפרעות" וב"הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" ושוחררו לאחר 32 שעות במעצר. ארבעה מפגינים טופלו בבית החולים לאחר שנפצעו בהתנגשות עם כוחות המשטרה וסבלו משברים בעצמותיהם.

מעצרים אלה הם חלק ממגמה הנמשכת כמה חודשים ובמסגרתה נעצרו עד כה עשרות מפגינים למרות קביעות חוזרות ונשנות של בתי המשפט בישראל כי משמרות המחאה הנערכות בשכונה חוקיות. עם העצורים בחודשים האחרונים נמנים פעילים בולטים בתחום זכויות האדם כמו חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל. ב-12 במאי, יומיים לפני המעצר, אפשרה המשטרה למאות מתנחלים ותומכי מתנחלים להפגין באותו מקום, ואיש מהם לא נעצר. ב-4 ביולי, שיגרו למעלה מארבעים משפטנים, אקדמאים, סופרים ופוליטיקאים ישראלים מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו קראו לו לחקור את פעולות האכיפה המפלות לכאורה של המשטרה בשייח' ג'ראח. ב-9 ביולי נעצרו תשעה פעילים ישראלים נוספים שהפגינו בשכונה ושוחררו מאוחר יותר באותו יום.