(ביירות) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשויות בערב הסעודית לבטל את גזר הדין שהוציא בית משפט בינואר 2010, אשר גזר על אישה 300 מלקות ושנת מאסר וחצי בגין הגשת תלונות על הטרדה ללא הליווי הנדרש של גבר אפוטרופוס, ולשחרר אותה מהכלא.
סווסן סלים הורשעה בהגשת "תלונות שווא" נגד פקידי ממשלה וב"הופעה... ללא אפוטרופוס ממין זכר" בבית המשפט. פסק הדין משקף את השיטה המפלה של אפוטרופסות גברית בערב הסעודית שבמסגרתה נאסר על נשים לבצע פעולות רבות ללא נוכחותו של אפוטרופוס ממין זכר.
לדברי נאדיה ח'ליפה, חוקרת ארגון Human Rights Watch לענייני זכויות נשים במזרח התיכון, "בערב הסעודית, עצם העובדה שאישה עוסקת בענייניה הלגיטימיים ללא הגנתו של גבר מהווה ככל הנראה פשע. על הממשלה לשחרר את סווסן סלים ולקיים את הבטחתה לשים קץ לשיטה המפלה".
בחודש יוני 2009, במהלך בחינת התנהלותה של ערב הסעודית בתחום זכויות האדם, קיבלה ערב הסעודית את המלצת מועצת זכויות האדם של האו"ם לבטל את שיטת האפוטרופסות המשפטית. אולם הממשלה לא נקטה אמצעים כלשהם למימושה של ההתחייבות.
על-פי שיטה זו, אנשים המוגדרים כ"אפוטרופוסים ממין זכר" מנהלים את ענייניהן של הנשים בנות חסותם, בין אם הן בגירות ובין אם הן קטינות. כך למשל, נשים המעוניינות לנסוע לחו"ל, לקבל טיפול רפואי מסוגים מסוימים, לעבוד ולנהל את ענייניהן היומיומיים עדיין נדרשות לקבל את הסכמת הגברים נותני החסות שלהן - העשויים להיות בעלים, אבות, אחים או אפילו בנים קטינים.
ראשיתו של מקרה זה בינואר שנת 2004. אז גזר בית משפט בעיירה רס, שבמחוז אל-קסים, בצפון ערב הסעודית, מאסר על בעלה של סלים, סאלח א-ת'וואב, בגין חובות שלא שולמו על ירושה שהייתה נתונה במחלוקת. משפט זכויות האדם הבינלאומי אוסר על מאסרו של אדם אך ורק בגין אי-עמידה בהתחייבויות חוזיות, כגון תשלום חובות. מאוחר יותר, הורה בית המשפט בעיירה רס לשחרר את א-ת'וואב, לאחר שזה הכריז על פשיטת רגל.
בעת שבעלה הוחזק במאסר בשנת 2004, ביקשה סלים את עזרתו של שופט מקומי, חביב עבדאללה אל-אסקה מבית המשפט בבוריידה, כדי להביא לשחרורו של בעלה. במכתב ששלחה סלים למלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז א-סעוד היא סיפרה כי אל-אסקה אמר לה: "אני יותר טוב [מהבעל שלך]. אין לו כלום", והציע לה לגרש אותה מא-ת'וואב. סלים אמרה עוד כי לאחר שחרורו של א-ת'וואב, אל-אסקה אמר לה: "אני אתן [לבעלך] שלושה חודשים לשלם את החוב שלו, ואם הוא לא ישלם, אחזיר אותו לבית הסוהר משום שדחית את ההצעה שלי להתגרש ממנו".
עו"ד מח'לף דהאם א-שמרי, פרקליטהּ של סלים, אמר כי אל-אסקה המשיך להטריד אותה ולהקשות עליה בענייניה העסקיים. סלים התלוננה בכתב בפני שר הפנים, הנסיך נאייף בן עבד אל-עזיז א-סעוד, על מה שהיא ראתה כהתנהגות בלתי הולמת מצד השופט.
א-שמרי אמר כי סלים הוטרדה גם על-ידי גורמים רשמיים נוספים בעיירה רס. לדבריו, מנהל משטרת רס, סאלח סולימאן אל-ח'ליפה, מנהל משרד הדרכונים בעיירה רס, עבד אל-עזיז עבדאללה אל-ח'ליפה; והמושל ח'אלד אל-עסאף, נזפו בסלים פעמים רבות לפני חודש פברואר 2008 על כך שאינה מלווה באפוטרופוס ממין זכר בביקוריה במשרדיהם. בתקופה המדוברת התגלעה מחלוקת בין סלים לבין בעלה והיא לא הייתה מעוניינת שישמש לה אפוטרופוס.
א-שמרי אמר כי פקידים בעיירה רס התעלמו מהסבריה של סלים ולפיהם כאישה ממוצא סודאני שהתאזרחה בסעודיה אין לה בממלכה שום קרוב משפחה ממין זכר שיוכל לשמש לה אפוטרופוס.
ב-14 בפברואר 2008 שבה סלים וכתבה לנסיך נאייף בנוגע ליחס הבלתי נאות שקיבלה לטענתה מידי פקידים רשמיים כיוון שפנתה אליהם ללא גבר אפוטרופוס. סולימאן אל-מהוויס, שופט בדימוס בבית המשפט בעיירה רס סייע לה בהכנת תלונתה ובהגשתה.
במענה לפנייתה קיבלה סלים ב-25 בפברואר זימון לפגישה עם שופט חוקר מטעם בית המשפט בשם סלמאן מוחמד א-נושוואן. סלים התייצבה בבית המשפט, אך ביקשה לשוב למחרת היום משום שלא כל מסמכיה היו עמה. א-נושוואן סירב לבקשתה, ורשם לעצמו הערות. סלים ביקשה לראות מה השופט כותב, וא-נושוואן סירב גם לכך, וכשניסתה לקחת את הנייר שהוא כתב עליו, הנייר נקרע. על-פי מכתבה של סלים למלך עבדאללה, א-נושוואן הורה לה אז בכעס לעזוב את בית המשפט.
ב-8 באפריל 2008 כתבה סלים מכתב למלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז א-סעוד, והתלוננה בו על המפגש שלה עם אל-אסקה משנת 2004, על ההטרדה שלה מאז בידי גורמים רשמיים מקומיים ועל המפגש שלה עם א-נושוואן.
לאחר מכן, השופטים א-נושוואן ואל-אסקה הגישו תלונה פלילית נגד סלים, וטענו כי בשנת 2007 (שנת 1428 בלוח השנה ההיג'רי) הגישה 188 תלונות שווא נגד גורמי ממשל וכי הופיעה בפני משרדים ממשלתיים ללא גבר אפוטרופוס. השופטים הגישו תלונה גם נגד השופט בדימוס שאליו, לפי גיליון האישום, "הלכה לבקש סיוע בכתיבת התלונות הללו".
התלונה הועברה לטיפולו של נשיא המועצה העליונה של הרשות השופטת, סאלח מוחמד א-לוחיידאן. המועצה מינתה שני שופטים מהעיירה בוריידה, אל-אסקה ואבראהים עבדאללה, לנהל את המשפט בבית המשפט בעיירה רס, אף על פי שאל-אסקה היה אחד התובעים.
המשפט נפתח ב-27 בדצמבר 2009. השופט בדימוס אל-מהוויס הוגדר גם הוא כנאשם. התביעה טענה כי הוא "הסית" נגד "השייח'ים [השופטים] של בית המשפט ברס" משום שפוטר מעבודתו כשופט שם, אף כי הוא רשום כשופט "בדימוס", שפרש לגמלאות.
במהלך הדיונים שהתקיימו אותו יום התווכחה סלים עם השופטים מחוץ לאולם בית המשפט, ובעקבות זאת נלקחה על-ידי המשטרה למעצר. סלים מוחזקת יחד עם בנה התינוק בבית הכלא המרכזי של בוריידה, 60 ק"מ מביתה בעיירה רס. ב-25 בינואר 2010 הורשעה סלים ב"הגשת תלונות שווא נגד גורמי ממשל" וב"ביקור במשרדים ממשלתיים ללא גבר אפוטרופוס". בית המשפט גזר עליה שנת מאסר וחצי ו-300 מלקות. התביעה ביקשה מהרשויות לשלול ממנה את אזרחותה הסעודית, שאינה אזרחותה המקורית, ולגרשה מהארץ.
לדברי א-שמרי, אל-מהוויס הורשע בעברות שנגעו לסיועו לכתיבת "תלונות השווא" שלה. נגזרו עליו 120 מלקות ועשרה חודשי מאסר. א-שמרי כתב למלך עבדאללה וביקש חנינה עבור סלים ואל-מהוויס.
לדברי כריסטוף וילקה, חוקר בכיר בארגון Human Rights Watch, "לבקש צדק הוא עסק מסוכן בערב הסעודית. אפילו שופטים בדימוס עלולים להיענש במלקות על סיוע לאחרים לגשת לבתי המשפט".
בערב הסעודית אין דיני עונשין הקובעים רשימה של פעולות שהנן פליליות ומגדירים אותן. לשופטים יש מרחב גדול לשיקול דעת, והם רשאים להתייחס לכל מעשה שהם תופסים כבלתי-ראוי כפשע פלילי ולגזור על מבצעיו כל עונש כישר בעיניהם.
ארגון Human Rights Watch אמר כי גזר הדין של סלים מבוסס על מערכת האפוטרופסות המפלה, וגזר הדין של אל-מהוויס מבוסס על כך שסייע לה, ועל כן יש לבטל את שני גזרי הדין. לדברי הארגון, יש לבטל את עונשי המאסר והמלקות ולשחרר את שני האסירים לאלתר. ארגון Human Rights Watch מתנגד לענישה גופנית בכל נסיבות שהן, משום שמדובר ביחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל.
