(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על בית הדין הצבאי לערעורים לשים קץ למעצרו המנהלי של מוחמד עות'מאן, פעיל לזכויות האדם מהגדה המערבית, ולהורות על שחרורו.
לפני למעלה מחודשיים עצרו הרשויות הישראליות את עות'מאן מבלי להגיש נגדו כתב אישום, ככל הנראה על רקע פוליטי. לאחר מכן הועבר עות'מאן למעצר מנהלי מכוח צו צבאי שבו נקבעה תקופת מעצר של שלושה חודשים, וזאת מבלי שיואשם בביצוע עברה כלשהי. בית דין צבאי אישר את צו המעצר על-סמך ראיות חסויות שעות'מ'אן ועורך דינו לא הורשו לראות. לעות'מאן אין עבר פלילי, וככל הידוע לארגון Human Rights Watch הוא מעולם לא קרא לבצע פעולות אלימות או השתתף בפעולות כאלה. תקופת המעצר של עות'מאן, שניתנת להארכה, אמורה להסתיים ב-22 בדצמבר.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "המסקנה הסבירה היחידה היא שעות'מאן נענש על פעילותו הציבורית הלא אלימה. הרשויות חקרו אותו במשך חודשים, ואפילו הורו על המשך המעצר שלו, אבל הן לא מוכנות לומר מדוע הן מחזיקות אותו, והן לא האשימו אותו בביצוע פשע כלשהו".
עות'מאן הוא פעיל בתנועת המחאה הלא אלימה "Stop the Wall" ("עצרו את החומה"). הרשויות הישראליות עצרו אותו ב-22 בספטמבר 2009, כששב לגדה המערבית מביקור בנורבגיה, שם דיבר על מכשול ההפרדה שישראל הקימה בשטח הכבוש. המכשול נבנה כביכול כאמצעי הגנה נגד מחבלים מתאבדים, אך הוא אינו מוקם לאורך גבול 1967 ("הקו הירוק"). 87% מתוואי המכשול עוברים בתוך הגדה המערבית, ותוואי זה מפריד באורח בלתי-חוקי תושבים מאדמותיהם, מגביל את תנועתם ומספח בפועל אדמות מהשטח הכבוש להתנחלויות ישראליות בלתי-חוקיות.
ב-23 בנובמבר, לאחר שעות'מאן הוחזק במעצר במשך 61 יום "לצורך חקירה", הורה אל"מ רון וייסל, קצין בצבא הישראלי בגדה המערבית, על מעצרו המנהלי של עות'מאן למשך שלושה חודשים בטענה כי נשקפת ממנו סכנה "לביטחון האזור". בית הדין הצבאי לעניינים מנהליים, הממוקם בבסיס הצבאי עופר הסמוך לרמאללה, אישר ב-25 בנובמבר את צו המעצר והורה לקזז ממשכו את פרק הזמן שבו כבר הוחזק ב"מעצר לצורך חקירה".
צו המעצר המנהלי של עות'מאן הוצא יום אחד לאחר שבית דין צבאי הורה על שחרורו. עות'מאן נעצר תחילה על-פי צו צבאי המורה על "מעצר לצורך חקירה". לדברי עורכי דינו בארגון א-דמיר, ארגון פלשתינאי למען זכויות אסירים, ב-22 בנובמבר הורה בית הדין הצבאי לערעורים לשחרר את עות'מאן בערבות כיוון שלא חלה כל התקדמות בחקירתו, לא נמצאו ראיות נוספות נגדו, ולא הוגש נגדו כתב אישום על עבירות כלשהן. עם זאת, בית הדין גם הורה על מעצרו של עות'מאן למשך 24 שעות כדי לאפשר לתביעה הצבאית להוציא נגדו במהלך זמן זה צו מעצר מנהלי. למחרת הוציא וייסל צו מעצר מנהלי נגד עות'מאן.
הרשויות הישראליות הפרו את זכויותיו של עות'מאן במהלך המעצר. מחמוד חסן, עורך דין מטעם א-דמיר שמייצג את עות'מאן, אמר לארגון Human Rights Watch כי ב-2 בנובמבר העבירו הרשויות הישראליות את עות'מאן מהגדה המערבית לכלא באר שבע שבתוך ישראל, מבלי להודיע על כך למשפחתו או לעורכי דינו, ואסרו על עורכי דינו לפגוש אותו במשך 15 יום. לדברי חסן, "זה נודע לנו רק יומיים אחר-כך מהסגל בכלא עופר, כשניסינו לבקר אותו שם". לדברי חסן, עות'מאן לא הורשה להגיע לשני דיונים שהתקיימו לאחר מכן בעניינו, ואשר במהלכם הועלה האיום כי הוא ייעצר במעצר מנהלי. צווים צבאיים ישראליים מתירים למנוע מגורמים חיצוניים גישה לעצורים "לצורך חקירה".
הסטנדרטים הבינלאומיים החלים על היחס לכל אדם שנעצר מחייבים הודעה מידית למשפחת העצור, הן לאחר שהאדם נעצר והן לאחר שהועבר למקום מעצר אחר. נוסף לכך, לכל העצירים מוקנית הזכות לביקור של עורך דין, זכות שניתן להגביל רק ב"נסיבות יוצאות דופן המוגדרות בחוק".
צו המעצר המנהלי שבו נקבע כי מעותמ'אן נשקפת "סכנה לביטחון האזור" מסתמך על צו צבאי מס' 1591 משנת 2007. על-פי צו זה, המפקד הצבאי של הגדה המערבית רשאי לעצור אדם למשך תקופה של עד שישה חודשים ולחדש את מעצרו ללא הגבלה לתקופות נוספות. שופט צבאי חייב לבחון את צו המעצר, אך הדיון שבו מתבצעת בחינה זו מתנהל בדלתיים סגורות, ללא עדים, ומתבסס על מידע חסוי שהעציר ועורך דינו אינם מורשים לראות. העציר רשאי לערער על החלטתו של השופט הצבאי לבית הדין הצבאי לערעורים על מעצרים מנהליים, הממוקם גם הוא במחנה הצבאי עופר.
לדברי ג'מאל ג'ומעה, רכז בתנועת "Stop the Wall", חייל ישראלי עצר את עות'מאן במחסום במהלך הקיץ ואיים עליו בשל פעילותו הציבורית נגד החומה. ג'ומעה אמר כי לפני שהצטרף לתנועת "Stop the Wall" עבד עות'מאן בתוכנית הליווי האקומנית בפלשתין ובישראל (EAPPI), פרויקט של מועצת הכנסיות העולמית שמטרתו להעניק ליווי לפעילים פלשתינאים במסגרת פעילות לא אלימה.
לדברי ויסטון, כפי שעולה בבירור מהמקרה של עות'מאן, פלשתינאים בשטחים הכבושים נתונים עדיין לחסדי בתי הדין הצבאיים, המוסמכים לעצור אותם לתקופה בלתי מוגבלת מבלי להגיש נגדם כתב אישום, על יסוד ראיות חסויות שאין ביכולתם לערער עליהן.
על-פי הארגון הישראלי לזכויות האדם "בצלם", נכון ל-9 בנובמבר החזיקה ישראל במעצר מנהלי למעלה מ-322 פלשתינאים, ש-132 מהם כבר הוחזקו במעצר במשך למעלה משנה. על-פי הנתונים הרשמיים המעודכנים ביותר הזמינים בנוגע למשפטים של פלשתינאים שהועמדו לדין בבתי דין צבאיים - נתונים אשר הגיעו לידי ארגון "יש דין" - בשנת 2006 התנהלו 9,123 משפטים, אך רק 23 נאשמים (0.2%) זוכו.
אף שהמשפט הבינלאומי לזכויות האדם מתיר שימוש מוגבל במעצר מנהלי במצבי חירום, הרשויות נדרשות לפעול על-פי כללי יסוד הנוגעים למעצר, ובכלל זה דיון משפטי הוגן שבמסגרתו מתאפשר לעציר לערער על הנימוקים למעצרו. ככוח הכובש בגדה המערבית, חלים על ישראל הכללים המסדירים מצב של כיבוש, ואשר מתירים שימוש במעצר מנהלי רק כאשר הדבר נחוץ לצרכים ביטחוניים הכרחיים.
