איסמאעיל הנייה
ראש הממשלה
רצועת עזה
כבוד ראש הממשלה,
אנו פונים אליך נוכח החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לאמץ את דו"ח הוועדה לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה. אנו רואים בדו"ח שהכינה הוועדה בראשותו של השופט גולדסטון צעד משמעותי העשוי להבטיח שהקורבנות האזרחיים של המלחמה ברצועת עזה, מכל הצדדים, יזכו לכך שיינתן דין וחשבון בעניינם. מרכיב מרכזי בדו"ח הוא הקריאה לכל הצדדים לעימות לנהל חקירות מהימנות בתוך שישה חודשים.
אנו מקדמים בברכה את הצהרת משרד החוץ שלך מיום 15 באוקטובר שלפיה תקיימו חקירות בדבר הטענות נגד הזרוע הצבאית של חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים. לפיכך אנו קוראים לחמאס לקיים ללא משוא פנים חקירות יסודיות ועצמאיות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו כביכול בידי חברי גדודי עז א-דין אל-קסאם ובידי ארגונים חמושים ברצועת עזה, ולהעמיד לדין בהתאם לכללי המשפט ההוגן הבינלאומיים את האנשים שיימצאו אחראים להתקפות רקטות שכוונו על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, בהתאם להמלצות שהובאו בדו"ח גולדסטון.
ארגון Human Rights Watch מכיר בכך שהנזק הכולל שהסבו הפעולות הצבאיות של צה"ל לחיי אדם ולרכוש במהלך העימות בחודשים דצמבר-ינואר היה גדול לאין ערוך מזה שנגרם מפעולותיהם של ארגונים פלשתיניים חמושים. העימות התאפיין בפער ניכר בין העוצמות הצבאיות של כל אחד מהצדדים, וארגון Human Rights Watch תיעד הפרות קשות של דיני המלחמה שביצעו הכוחות הישראליים, ובכלל זה שימוש בלתי-חוקי בזרחן לבן, הרג אזרחים באמצעות טילים ששוגרו ממל"טים והרג אזרחים שהניפו דגלים לבנים.
עם זאת, הפרות אלה ומספרם הגבוה של ההרוגים ברצועת עזה אינם גורעים מן הצורך לבחון הפרות קשות של דיני המלחמה בידי כל הצדדים ואין בהם כדי להצדיק הפרות שביצע חמאס. הפרות של דיני המלחמה אינן נמדדות במספר הנפגעים האזרחיים, אלא במידה שבה כל אחד מהצדדים נוקט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער אובדן של חיי אזרחים. שימוש בנשק לא מתוחכם אינו מצדיק הימנעות מכיבודם של דיני המלחמה, ובדומה לכך, גם העובדה שהיריב משתמש בנשק מתוחכם אין בה כדי להתיר לצד שמנגד להתעלם מכללים אלה. ניתן למזער אובדן מיותר של חיי אדם רק כאשר שני הצדדים מכירים בחובתם לציית לדיני המלחמה ומכבדים אותה, יהיו אמצעי הלחימה העומדים לרשותם אשר יהיו.
ארגון Human Rights Watch מעוניין גם לבקש הבהרות בנוגע להצהרות שהשמיעו לאחרונה דוברים מטעם חמאס, ולפיהן התקפות רקטות של חמאס על דרום ישראל נועדו לפגוע בבסיסי צבא ישראליים אך לא באזרחים ישראלים. מהצהרות קודמות שהשמיעו מנהיגים של חמאס, כמו-גם מהמחקר שערכנו אנו, עולה כי התקפות רקטות של חמאס ושל ארגונים פלשתיניים חמושים אחרים כוונו על אזרחים ישראלים או שוגרו אל ריכוזי אוכלוסייה ישראליים ללא הבחנה. ועדת גולדסטון הגיעה למסקנה כי בכל הנוגע להתקפות רקטות שכוונו נגד אזרחים ישראלים חמאס נושא באחריות להפרות קשות של דיני המלחמה, כולל פשעי מלחמה וייתכן שאף פשעים נגד האנושות.
בראיון לסוכנות הידיעות מען ב-1 באוקטובר, אחמד יוסף, יועץ במשרד החוץ שלך, אמר כי: "חמאס אמר כל העת כי הוא מכוון את התקפותיו אל בסיסים צבאיים. אולי משום שאלה כלי נשק פרימיטיביים - הרקטות, היות שהן תוצרת בית - אולי חלק מהרקטות האלה החטיאו את המטרות שלהן, חלק מהן לא הגיעו למטרה". לדברי שירות החדשות "מדיה ליין" השמיע יוסף הערות דומות גם ב-21 בספטמבר: "בחמאס אמרנו שאף פעם לא התכוונו לירות על אזרחים בזמן המלחמה. אלה רקטות מתוצרת בית והן כוונו אל בסיסים צבאיים, אבל ייתכן שחלק מהן החטיאו את המטרות וגרמו [למותם] של שלושה ישראלים ולפציעה של כמה".
בעבר ביטאו מנהיגים של חמאס ושל ארגונים חמושים אחרים בפומבי את כוונתם לפגוע באזרחים ישראלים, וניסו להצדיק את התקפותיהם בטענה שהן מעשי תגמול חוקיים על התקפות ישראליות על אזרחים פלשתינים. כך למשל, אדם בשם אבו עוביידה, שהזדהה כדובר גדודי עז א-דין אל-קסאם, אמר בקטע וידאו שהוקלט מראש והופץ ב-5 בינואר 2009, כי "אם הפלישה תימשך זה רק יגרום לנו להגדיל את טווח הרקטות שלנו... אנחנו נכפיל את מספר הישראלים שנמצאים תחת אש". אבו עוביידה לא הבחין כלל בין אזרחים לבין כוחות צבאיים. בנאום ששודר באותו יום אמר מחמוד א-זהאר: "האויב הישראלי... הפגיז את כולם בעזה. הם הפגיזו ילדים ובתי חולים ומסגדים, וכשהם עשו זאת, הם נתנו לנו לגיטימציה לתקוף אותם באותה דרך". על-פי דיני המלחמה, מעשי תגמול נגד אזרחים הם אסורים.
בנוסף, נראה כי מנהיגי חמאס טענו שהתקפות רקטות נגד אזרחים ישראלים מוצדקות כחלק מטקטיקות ההתנגדות שלהם לכיבוש הישראלי. בראיון שפורסם ב-5 במאי הודה במשתמע ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, בכך שהתקפות הרקטות של חמאס פוגעות במכוון באזרחים ישראלים. כך הסביר משעל מדוע החליט חמאס להפסיק את ירי הרקטות לתקופה מסוימת:
אי-תקיפת אזרחים היא חלק מהערכה שהתנועה [מקיימת] כדי לשרת את האינטרס של העם. שיגור הרקטות האלה הוא אמצעי ולא מטרה. הזכות להתנגד לכיבוש היא זכות לגיטימית, אבל על יישום הזכות מחליטה ההנהגה בתוך התנועה.
כל צד למעשי האיבה, יהא אשר יהא הבסיס שלו להילחם, חייב לציית לדיני המלחמה. בדינים אלה נקבע כי אזרחים מוגנים מפני התקפה ונאסר לכוון התקפות על אובייקטים אזרחיים ולבצע התקפות שפגיעתן באובייקטים אזרחיים תהיה חסרת הבחנה או בלתי מדתית.
על-פי אתר האינטרנט של גדודי עז א-דין אל-קסאם, בין ה-27 בדצמבר 2008 ל-18 בדצמבר 2009 ירה הארגון 345 רקטות קסאם, 213 רקטות גראד, וכן פגזי מרגמה ותחמושת אחרת. באתר האינטרנט שלהם מקבלים על עצמם גדודי עז א-דין אל-קסאם את האחריות לכל אחד משלושת האירועים שבהם נהרגו אזרחים ישראלים מירי רקטות בשלהי חודש דצמבר 2008, אשר נחקרו על-ידי ארגון Human Rights Watch.
גם הצהרות קודמות של גדודי עז א-דין אל-קסאם מלמדות על כוונה לפגוע באזורים אזרחיים. בהצהרה של גדודי עז א-דין אל-קסאם מיום 11 ביוני 2006 נאמר כי בתגובה להתקפה ישראלית שפגעה בקבוצת לוחמים ביצע הארגון התקפת רקטות על שדרות והוא ימשיך לתקוף את שדרות "עד שתושביה יימלטו בפחד. אנו נהפוך את שדרות לעיר רפאים".
העובדה שאין באזור שנפגע מהרקטות שום בסיס של כוחות הצבא הישראליים מלמדת כי רבות מההתקפות הללו נועדו לפגוע באזרחים ישראלים ובמבנים אזרחיים.
בנוסף לכך, את הרקטות שירו חמאס וארגונים חמושים אחרים לא ניתן לכוון במדויק. על המבנים האזרחיים שניזוקו בישראל החל ב-23 בדצמבר 2008 נמנו גן ילדים, בית כנסת ובתי מגורים. היות שלא ניתן לכוון רקטות אלה במידת דיוק כלשהי, הן פגעו גם באזורים שבתוך רצועת עזה: ב-26 בדצמבר 2008 פגעה רקטה פלשתינית בבית פרטי בעיירה בית לאהיה, ומפגיעתה נהרגו שתי ילדות פלשתיניות, בנות 5 ו-12. במשפט ההומניטארי הבינלאומי החל על העימות, נשק מסוג זה נחשב לחסר הבחנה מטבעו כאשר מכוונים אותו על אזורים מאוכלסים.
חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים הפרו את דיני המלחמה גם בכך שירו רקטות מתוך אזורים מאוכלסים. אף שלחימה בשטח עירוני אינה אסורה על-פי דיני המלחמה, ירי רקטות מתוך אזורים מאוכלסים או מקרבתם חושף אזרחים פלשתינאים לסכנה חמורה של התקפות-נגד ישראליות, ומפר את החובה שמטילים דיני המלחמה לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע ממיקום מטרות צבאיות בתוך אזורים מיושבים בצפיפות או בקרבתם במטרה להגן על האוכלוסייה האזרחית מפני הסכנות הנובעות מפעולות צבאיות.
המלצות דו"ח גולדסטון הן הזדמנות עבור הרשויות ברצועת עזה להתנער מהתקפות בלתי חוקיות על אזרחים ישראליים בעתיד, ולמלא את חובתן על-פי המשפט הבינלאומי לחקור ולהעמיד לדין את האחראים להתקפות כאלה בעבר. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על חקירות כלשהן שניהלו הרשויות ברצועת עזה בעבר בנוגע להתקפות כאלה, ואנו מפצירים בך לקיים חקירות יסודיות בדחיפות וללא משוא פנים.
בברכה,
שרה לאה ויטסטון
מנכ"ל, חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה
