(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ישראל, חמאס ומוסדות או"ם ליישם לאלתר את המלצות הוועדה לבדיקת העובדות של האו"ם בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון בנוגע למלחמה בעזה ולהעמיד לדין את האחראים להפרות חמורות של דיני המלחמה.
הוועדה לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה, שהוקמה על-ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, מצאה כי שני הצדדים לעימות נושאים באחריות להפרות חמורות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי, וכי הם ביצעו פשעי מלחמה וייתכן שאף פשעים נגד האנושות.
לדברי שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch "ממצאי הוועדה לבדיקת העובדות בנוגע להפרות חמורות שביצעו הן ישראל והן חמאס הם צעד משמעותי לקראת עשיית צדק ותיקון עוולות בשני הצדדים. כעת מוטל על האו"ם, ובפרט על מועצת הביטחון, לפעול בהתאם להמלצות אלה ולוודא כי הצדק יעשה".
ארגון Human Rights Watch קורא באופן מיוחד לממשלת ארה"ב שלא למנוע ממועצת הביטחון לפעול בהתאם להמלצות ולאפשר לה להתייחס לראשונה הן להתנהלותה של ישראל והן להתנהלותו של חמאס. מועצת זכויות האדם של האו"ם לא תוכל להוות חלופה למועצת הביטחון שכן ישראל מתייחסת אליה בביטול בטענה שהיא מוטה ומשום שמועצת הביטחון יכולה להפנות את המצב ברצועה לטיפולו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
לדברי וויטסון "ממשל אובאמה הכריז שבמזרח התיכון יועמדו במבחן עקרונות חדשים של זכויות האדם. וושינגטון צריכה לקדם בברכה את ההזדמנות שנקרתה בדרכה של מועצת הביטחון להתייחס למעשים של שני הצדדים במהלך העימות".
בדו"ח, המונה 575 עמודים ואשר פורסם ב-15 בספטמבר 2009, מתועדות הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי בידי ישראל. כמה מן ההפרות הללו מגיעות עד כדי פשעי מלחמה, וייתכן שאף עד כדי פשעים נגד האנושות, ובכלל זה הרג מכוון, התקפות מכוונות על אובייקטים אזרחיים, הרס מכוון של רכוש אזרחי, התקפות חסרות הבחנה, שימוש במגנים אנושיים וענישה קולקטיבית המוטלת על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה בצורה של מצור מתמשך.
בדו"ח נקבע גם כי ירי הרקטות שביצעו ארגונים פלשתיניים חמושים מתוך רצועת עזה היה מכוון ומחושב ונועד לגרום לאובדן חיי אדם ולהטיל אימה על אזרחים בישראל. לפיכך, הגיעה המשלחת למסקנה כי הירי מגיע עד כדי פשעי מלחמה חמורים וייתכן שאף עד כדי פשעים נגד האנושות.
לדברי ארגון Human Rights Watch על מועצת הביטחון של האו"ם ליישם את המלצתה של ועדת הבדיקה ולהקים ועדה של מומחים אשר תבחן האם ישראל וחמאס חוקרים הפרות שבוצעו כביכול בידי כוחותיהם שלהם וכיצד מתנהלות חקירות אלה. בדו"ח נקבע כי אם יימצא בתום שישה חודשים שישראל וחמאס אינן חוקרות את ההפרות בתום לב, על מועצת הביטחון להפנות את המצב ברצועת עזה לטיפולו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
לדברי ארגון Human Rights Watch, שני הצדדים לעימות הם הנושאים בראש ובראשונה באחריות לחקירת הפרות של דיני המלחמה ולהעמדת מבצעיהן לדין. אולם, הן לישראל והן לחמאס יש עבר מטריד בכל הנוגע לחקירת הפרות ולחיובם של חברים בכוחותיהם שלהם לשאת באחריות להפרות חמורות של דיני המלחמה.
לדברי וויטסון, "העבר לא הותיר הרבה סיבות להאמין שישראל וחמאס ינהלו חקירות רציניות בנוגע לטענות מהימנות על הפרות של דיני המלחמה בידי הכוחות שלהם. לכן יש צורך בוועדה שתמונה על-ידי מועצת הביטחון כדי לפקח על המעשים שלהם ולעודד חקירות אמיתיות והעמדות לדין".
ארגון Human Rights Watch תומך בקריאתה של הוועדה לבדיקת העובדות למועצת הביטחון להפנות את המצב ברצועת עזה לבית הדין הפלילי הבינלאומי במקרה שהחקירות שיקיימו רשויות ישראל וחמאס ייוותרו לקויות.
לדברי וויטסון "מדינות החברות במועצת הביטחון צריכות לנקוט אמצעים ממשיים כדי לוודא שהצדק ייעשה בנוגע לכל הפשעים שביצעו כל הצדדים במהלך העימות ברצועת עזה. הצדק הבינלאומי לא צריך להיות מוגבל להעמדה לדין של מבצעי הפרות ממדינות שרגישות יותר ללחץ בינלאומי".
בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהוא בית הדין הבינלאומי הקבוע היחיד, הוא הטריבונל הבינלאומי המתאים לטיפול בפשעי מלחמה שבוצעו במהלך העימות ברצועת עזה. ישראל אינה צד לחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אולם סמכותו השיפוטית של בית הדין תחול על פשעים שבוצעו במהלך העימות ברצועת עזה במקרה שמועצת הביטחון של האו"ם תפנה את המצב ברצועת עזה לטיפולו, במקרה שהתובע בבית הדין ייתן תוקף להצהרתה של הרשות הלאומית הפלשתינית, שביקשה מבית הדין להחיל את סמכותו על פשעים שבוצעו ברצועה או במקרה שיימצא כי אזרחים ממדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי ביצעו פשעי מלחמה מטעם אחד הצדדים.
ארגון Human Rights Watch קרא לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי להגיע ללא דיחוי להכרעה משפטית בנוגע לבקשתה של הרשות הלאומית הפלשתינית, באופן העולה בקנה אחד עם סמכותו של בית הדין לשים קץ לתופעת החסינות מעונש.
הוועדה לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה הוקמה בחודש ינואר בידי מועצת זכויות האדם של האו"ם. המנדט המקורי שנקבע לוועדה הגביל את החקירה באורח בלתי-הוגן להפרות שביצעה ישראל, אולם נשיא המועצה הרחיב מאוחר יותר את היקף החקירה כך שתכלול חקירה של חמאס ושל ארגונים פלשתיניים חמושים אחרים וכאשר הכריז על-כך, קיבלה מועצת זכויות האדם של האו"ם את השינוי ללא עוררין. בראש המשלחת עמד גולדסטון, משפטן בינלאומי בכיר ותובע ראשי לשעבר בבתי הדין הבינלאומיים לפשעי מלחמה ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה, שהתחייב לבחון את שני הצדדים.
הוועדה לבדיקת העובדות הודיעה כי קיימה 188 ראיונות פרטיים, ובחנה למעלה מ-300 דו"חות ומסמכים אחרים, וכן למעלה מ-30 קטעי וידאו ו-1,200 תמונות.
ישראל סירבה לשתף פעולה עם הוועדה ולא השיבה לשאלותיה, לכאורה משום שסברה כי מועצת זכויות האדם מוטה נגדה, דבר שבא לידי ביטוי גם בהחלטה המקורית על הקמת הוועדה לבדיקת העובדות. עם זאת, ישראל סירבה לשתף פעולה גם עם חקירות אחרות בנוגע להתנהלותה ברצועת עזה בתקופה האחרונה, דבר המרמז על שאיפה להימנע מבחינה של מעשיה. ישראל מנעה מצוותו של גולדסטון אשרות כניסה לתחומה, ולפיכך הזמינה הוועדה ישראלים להעיד בפניה במסגרת דיונים פתוחים לציבור שנערכו בג'נבה.
חמאס ורשויות פלשתיניות בגדה המערבית שיתפו פעולה עם המשלחת, אף שבדו"ח ציינה הוועדה "אי-רצון מסוים מצד אנשים שרואיינו ברצועת עזה לדון בפעולות הארגונים החמושים". צוותו של גולדסטון ביקר ברצועת עזה, אליה הגיע דרך מצרים בתחילת חודש יוני.
לדברי וויטסון "מועצת זכויות האדם התמקדה בעבר בישראל באופן בלתי מידתי, אבל דו"ח גולדסטון מתעלה מעל הפוליטיקה ובוחן בצורה מדויקת ומקצועית הפרות שביצעו שני הצדדים. ישראל צריכה לקדם בברכה את ההתפתחות החיובית הזו באופן הטיפול של המועצה בסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולא להמשיך לנסות להימנע מבחינה של ההתנהלות שלה ברצועת עזה".
ארגון Human Rights Watch דיווח בהרחבה על הפרות שביצעו הן ישראל והן ארגונים פלשתיניים חמושים במהלך מה שישראל כינתה "מבצע עופרת יצוקה" בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009. חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים הפרו את דיני המלחמה בכך שירו מאות רקטות קסאם וגראד לתוך אזורים אזרחיים בישראל, ובכך שירו רקטות אלה מתוך אזורים מיושבים בצפיפות ברצועה. ההפרות הישראליות של דיני המלחמה כללו ירי זרחן לבן לתוך אזורים מיושבים, ירי באזרחים שהניפו דגלים לבנים על-מנת לסמן כי הינם אזרחים, פגיעה מכוונות באזרחים באמצעות טילים ששוגרו ממל"טים והרס בלתי-חוקי של רכוש אזרחי.
