עדכון: נוכח המשך הפצת האשמות השווא נגד ארגון Human Rights Watch הרחבנו הצהרה זאת, שפורסמה במקור ב-17 ביולי 2009.

(ניו יורק) - בעת האחרונה נטען בכלי תקשורת שונים כי ארגון Human Rights Watch לא שמר על הניטראליות הפוליטית שלו וחשף נטייה אנטי-ישראלית בכך שנפגש עם תורמים פוטנציאליים בקבלות פנים שנערכו בערב הסעודית ובמקומות נוספים במזרח התיכון. דיווחים אלה מבוססים על הנחות מטעות ועל עובדות שגויות שאליהן נתייחס להלן.

ארגון Human Rights Watch ביקר בערב הסעודית בחודש מאי 2009 והשתתף בשתי קבלות פנים פרטיות שנערכו כדי לדון בעבודתנו במזרח התיכון ומחוץ לו. האשמות השווא שהוטחו בארגון בנוגע לביקור, במסגרת פרסומים בבלוגים ובמאמר מערכת של וול סטריט ג'ורנל, של הנאשיונל פוסט ושל הג'רוזלם פוסט, כללו את הטענה כי ארגון Human Rights Watch ניסה לגייס כסף "כדי להתמודד עם השדולה הישראלית", את הטענה כי הארגון נמנע ממתיחת ביקורת על תפקודה של ערב הסעודית בתחום זכויות האדם, את הטענה כי הארגון אינו מכיר בזכותה של ישראל להגנה עצמית ואת הטענה כי הארגון קשור באורח כלשהו לטרור.

קבלות הפנים בערב הסעודית

ארגון Human Rights Watch ביקר בערב הסעודית בחודש מאי במטרה להתחיל לגייס תמיכה ציבורית בזכויות האדם במדינה זו, וזאת במסגרת מאמצינו הרחבים יותר ליצור בסיס מימון עולמי מגוון מעבר לתורמים המסורתיים שלנו באירופה ובצפון אמריקה. במהלך הביקור (שבמהלכו עוכב חוקרנו הממונה על ערב הסעודית במשך שש שעות בשדה התעופה), נכחנו בשתי קבלות פנים פרטיות בערב הסעודית, בערים ריאד וג'דה, וכן בקבלות פנים בבירות ובעמאן. קבלת פנים דומה התקיימה בחודש אפריל בתל אביב.

קבלות הפנים נערכו בבתים פרטיים, אצל מארחים שהתעניינו בארגון Human Rights Watch ואשר הזמינו גם אורחים אחרים כדי ללמוד עלינו יותר. במסגרתן דנו בעבודתו של הארגון ברחבי העולם ובאזור. בין התחקירים והדו"חות שנדונו היו כאלה שעסקו בהפרות של זכויות האדם בידי ישראל וחמאס, בין היתר במהלך העימות ברצועת עזה, שהיה אחד התחומים שבו התמקדה לאחרונה עבודתו של ארגון Human Rights Watch, כמו-גם בלבנון, ירדן וערב הסעודית.

בקבלת הפנים שהתקיימה בריאד נכחו כ-50 אורחים, 3 מהם קשורים לממשלה: דובר משרד הפנים, סגן ראש הוועדה לזכויות האדם, וחבר במועצת השורה, שהיא גוף מייעץ הממונה על-ידי הממשלה. איש מהם לא התבקש לתרום לארגון, וממילא ארגון Human Rights Watch לא יקבל לעולם תרומות מגורמים רשמיים כאלה בכל מדינה שהיא. אך כמו בכל מדינה, גורמים ממשלתיים רשמיים הם בני שיח חשובים גם במאמצי ההסברה שלנו בנוגע למדיניותה של ערב הסעודית בתחום זכויות האדם. אנו מקיימים שיחות מקיפות עם גורמים רשמיים בערב הסעודית, בין היתר בדרגים הגבוהים ביותר, בנוגע לתפקודה של מדינתם בנושא זכויות האדם, ומקדמים בברכה שיחות כאלה בכל פעם שמזדמן לנו לקיים אותן. מארחנו הזמין את דובר משרד הפנים הן כדי לאותת שארגוןHuman Rights Watch הוא ארגון בעל מוניטין הפועל בערב הסעודית בגלוי והן כדי לאפשר לחברי הצוות שלנו להציג את הביקורת שלנו בנוגע למדיניותה של ערב הסעודית. ערב קודם לכן סייע הדובר בשחרורו של חוקרנו משדה התעופה. קודם לכן נפגש ארגון Human Rights Watch עם גורמים רשמיים בכירים במשרד הפנים כדי לדון בהפרות של זכויות האדם בערב הסעודית.

מבקרי הארגון ניצלו ביקור זה לרעה וטענו לחוסר הגינות מצד Human Rights Watch ולקיומה של הטיה "אנטי-ישראלית" במדיניותו. בין האשמות השווא שהוטחו בארגון היו הטענות הבאות:

• "גיוס תרומות כדי להתמודד עם השדולה למען ישראל"

ארגון Human Rights Watch לא ניסה לגייס כסף כדי "להתמודד עם השדולה למען ישראל". במהלך דיונים שהתקיימו על עבודתנו ברצועת עזה נמתחה עלינו ביקורת שלפיה ארגוןHuman Rights Watch מוטה נגד ישראל, ולמולה הושמעו במזרח התיכון לעתים מזומנות טענות על כך שאנו מטפלים בישראל "ביד רכה" מדי כיוון שבסיס התרומות שלנו נמצא בארה"ב. מעולם לא ניסינו לגייס תרומות כדי להתמודד עם טענות אלה. ביקשנו תרומות לשם תמיכה בעבודתו של ארגוןHuman Rights Watch באזור ובעולם כולו.

•·         "הימנעות ממתיחת ביקורת על הפרות של זכויות האדם בידי ערב הסעודית"

ברשומת בלוג, שפורסמה שוב במהדורה המקוונת של הוול סטריט ג'ורנל, נטען כי לארגוןHuman Rights Watch "לא היה זמן לבקר את תפקודה העגום של ערב הסעודית בתחום זכויות האדם" במהלך הביקור. טענה זו היא שקרית. הקהל שלנו הגיע לאירועים בריאד ובג'דה בדיוק כדי לשמוע מה יש לעשות כדי לשפר את תפקודה של מדינתם בנושא זכויות האדם, בנוסף לנושאים אזוריים רחבים יותר. דנו בעבודתנו בערב הסעודית, המתעדת באורח נרחב את תפקודה המזעזע של המדינה בתחום זכויות האדם וכוללת סיקור של מצב זכויות הנשים, של בעיות חמורות במערכת המשפט הפלילי, של עונשי מוות המוטלים על קטינים, של מצבן של מהגרות עבודה ושל אפליית מיעוטים דתיים. אף ארגון אחר לזכויות האדם לא ערך בשנים האחרונות בחינה מקיפה, מפורטת, ויסודית יותר של סוגיות זכויות האדם בערב הסעודית מארגון Human Rights Watch (www.hrw.org/middle-eastn-africa/saudi-arabia).

•·         "קבלת מימון סעודי ממשלתי"

ראש הארגון הישראלי NGO מוניטור כתב בעיתון נאשיונל פוסט כי "ארגון Human Rights Watch הפך לחברה-בת של ערב הסעודית". ואולם האמת היא שארגון Human Rights Watch אינו מקבל כסף ממשלתי מאף מדינה, ופרסם דו"חות רבים המבקרים בחריפות את ערב הסעודית. שני דו"חות נוספים צפויים לראות אור בשבועות הקרובים.

•·         "אי-הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית"

במאמר הדעה שפורסם בעיתון וול סטריט ג'ורנל האשים המחבר את ארגון Human Rights Watch כי הוא מוטה נגד ישראל וטען כי הארגון מסרב "להבחין בין תוקפנות לבין הגנה עצמית" ואינו מכיר בכך "שבשל סירבו של חמאס להפסיק את התקפותיו הוא נושא באחריות הן לקורבנות הישראלים והן לקורבנות הפלשתינאים".

ארגון Human Rights Watch מעולם לא ביקר את ישראל (או כל מדינה אחרת) על כך שהגנה על אזרחיה, ומעולם לא הטיל ספק בזכותה - ובחובתה - לעשות כן. כאשר ממשלה או ארגון חמוש מעורבים בסכסוך מזוין, השאלה היחידה שאנו שואלים היא האם פעולותיהם הצבאיות מתנהלות בהתאם לחובותיהם על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ארגון Human Rights Watch שומר בקפדנות על ניטראליות בנוגע ללגיטימיות של הבחירה לבצע פעולות צבאיות כיוון שאנו סבורים כי זוהי הדרך הטובה ביותר לקדם את מטרתנו העיקרית - עידוד כל הצדדים לכבד את המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך העימות.

כללי משפט זה חלים על כל הצדדים לסכסוך ונועדו, בראש ובראשונה, לחוס על אנשים שאינם לוחמים ולהגן עליהם מפני סכנות הנשקפות להם מן הלחימה ומפני פגיעה בזכויותיהם. צדקת המטרה והעילה לפרוץ העימות אינם משפיעים על ניתוח מידת חוקיותן של הפעולות בהן נוקט הצבא לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ארגון Human Rights Watch מותח ביקורת על כוחות ישראליים (ראו "עוול מדויק" ו"גשם של אש"), על חמאס (ראו "רקטות מעזה" ו"ירי ללא הבחנה") ועל ארגונים חמושים אחרים (ראו "אזרחים על הכוונת"), כשאנו מוצאים ראיות לכך שפעולותיהם הפרו את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, בלי קשר לסיבות שהביאו אותם לצאת לעימות מזוין.

בנוגע לטענה השנייה שהעלה המחבר, הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו בידי צד אחד לסכסוך אינן מכשירות ביצוע הפרות בידי הצד השני. על כל אחד מהצדדים חלה חובה חוקית לציית לדיני המלחמה.

•·         "ארגון Human Rights Watch מקושר לטרור"

ראש NGO מוניטור אמר לעיתון ג'רוזלם פוסט כי "מתנהל מסע של דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל, הקשור בטבורו לפעולות הטרור; להכחיש זאת, פירושו להתעלם מהעובדות, וארגוןHuman Rights Watch משחק כאן תפקיד מרכזי". ארגון Human Rights Watch ערך תיעוד נרחב של הטרור באזור וגינה אותו, כולל בישראל ובעיראק, ובמשך ארבע שנים קידם יוזמה להביא לידי כך שגורמי מפתח אזוריים יגנו התקפות על אזרחים המבוצעות הן בידי ארגונים חמושים והן בידי מדינות. אנו מאמינים בכל לבנו כי לאזרחים בכל מקום שהוא מגיעה הגנה. כתבנו דו"חות על תקיפה מכוונת של אזרחים בידי קבוצות חמושות באפגניסטן, קולומביה, ישראל, הפיליפינים ובמקומות אחרים.

בניית רשתות של תומכים בזכויות האדם

ביקרנו בערב הסעודית כדי לקדם את המאמצים שלנו ליצור במדינה זו ציבור תומכים לזכויות האדם. זהו חלק מפרויקט נרחב יותר להפוך את מקורות המימון שלנו למגוונים יותר ולחרוג מעבר לתורמים המסורתיים שלנו. בשנת 2009 פתחנו משרד לגיוס משאבים בטוקיו, כדי להרחיב את גיוס התרומות שלנו מעבר לצפון אמריקה ומערב אירופה. ב-10 ביולי פרסם ארגון Human Rights Watch את כוונתו להקים משרד לגיוס משאבים בעיר בירות במטרה לגייס תמיכה מתורמים פוטנציאליים במזרח התיכון עבור עבודתנו בעולם כולו.

בשנים האחרונות קיים ארגון Human Rights Watch כמה קבלות פנים דומות בישראל. מדובר באירועים פרטיים, שהמארחים בהם היו תומכי Human Rights Watch שהזמינו חברים ועמיתים לשמוע על עבודתנו. אנחנו מקיימים אירועים רבים כאלה בכל רחבי ארצות הברית ומערב אירופה, ואנו מקווים לערוך אירועים רבים נוספים במגוון של מדינות, ובהן אוסטרליה, ברזיל, הודו, קניה ודרום אפריקה.

ישנה קהילה משמעותית של סעודים ואחרים במזרח התיכון המאמינים בזכויות האדם ואשר מעוניינים לסייע לחזק את כיבודן בארצותיהם ובאזורם. בנייתו של בסיס תומכים כזה הוא אינטרס של כל תושבי המזרח התיכון.

מבקרים מסוימים טענו כי בביקור של אנשי Human Rights Watch בערב הסעודית ויתר הארגון במידה מסוימת על הניטראליות הפוליטית שלו והפך עצמו תלוי בתרומות המגיעות מאנשים שחיים בחברה מדכאת. כל תקציבנו השנתי - 44 מיליון דולר אמריקאי - מקורו בתרומות של אנשים פרטיים ושל קרנות. כמעט 75% מסכום זה מגיע מצפון אמריקה, כ-25% מגיע ממערב אירופה ופחות מאחוז אחד מגיע מכל יתר אזורי העולם ביחד. כארגון שפעילותו חובקת עולם, התחלנו לנסות לגייס תרומות באוסטרליה, אפריקה, אסיה והמזרח התיכון. יהיה זה חסר בסיס לטעון כי בכך אנו פוגעים בעצמאותנו. לעולם איננו מאפשרים למקורות המימון שלנו לפגוע בעצמאות של עבודתנו.

התורמים שלנו                                                                              

ראש NGO מוניטור טען כי "הגיוני שארגון Human Rights Watch מאמץ אל לבו את הסעודים, כי זה יכול לפצות על איבוד התמיכה בארגון בקרב יהודים ליברליים". אין בסיס לטענה שארגוןHuman Rights Watch איבד תורמים בשל עבודתו על ישראל. ארגון Human Rights Watch אינו מאפיין את התורמים שלו על בסיס דתם או מוצאם האתני, אך רבים מהם מספרים לנו על קשרים חזקים שיש להם עם ישראל וכי הם תומכים בעבודתנו משום שהם מאמינים שכיבוד זכויות האדם צריך להיות אוניברסלי. רבים גם מכירים בכך שכאשר ישראל מתעלמת מזכויות האדם ביטחונה דווקא נפגע ולא מתחזק.

המתודולוגיה של ארגון Human Rights Watch

דיווחיו של ארגון Human Rights Watch על הפרת זכויות האדם, כולל בישראל ובשטחים הפלשתיניים הכבושים, מבוססים על תחקירי שטח נרחבים שאנו מבצעים ועל תיעוד העובדות. רק לאור פעולות אלה אנו מסיקים מסקנות בדבר הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי או של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אנו חותרים ליישם באורח הוגן את המתודולוגיה הקפדנית שלנו בכל הנוגע להפרות חמורות של זכויות האדם בכל מקום שבו הן מתרחשות. מרכיב חשוב באמינות שלנו בבואנו לקיים דיאלוג עם ממשלות הוא העובדה שלא בחרנו למקד את הביקורת שלנו רק בהן, ואנו בוחנים עניינים דומים בלמעלה מ-80 מדינות. עם זאת, ממשלות ותומכיהן לא פעם מותחים ביקורת על ארגון Human Rights Watch ועל המסרים שלנו. הואשמנו בהטיה נגד ממשלות וארגונים חמושים רבים, ובהם סין, קולומביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אתיופיה, אריתריאה, ישראל, חיזבאללה, מרוקו, ארגונים פלשתיניים, רוסיה, רואנדה, סרי לנקה, הנמרים הטמילים, וייטנאם, ונצואלה וזימבבואה.

אנו מנסים להימנע מטעויות באמצעות מחקר שטח קפדני וביקורת איכות זהירה. כשאנו טועים, אנו מפרסמים תיקון.

בניגוד לכך, NGO מוניטור לא מקיים כל מחקר שטח, והוא מגנה כל גורם המותח ביקורת על ישראל. נראה שארגון זה מעולם לא מצא כי ביקורת שנמתחה על ישראל הייתה מוצדקת, ובאף מקרה לא הודה כי ישראל הפרה את זכויות האדם.

תמיכה באידיאל של זכויות האדם

ארגון Human Rights Watch דוחה את ההנחה שלפיה השתייכותו הלאומית, האתנית או הדתית של אדם מעידה על השקפותיו הפוליטיות או על תפיסותיו האידיאולוגיות, וכן את ההנחה שהרקע שממנו באים התורמים שלנו משפיע על הסיקור שלנו.

בדומה לכך, לעולם אין להניח כי תמיכתו של אזרח פרטי בזכויות האדם משקפת דווקא את מדיניותה של ממשלתו. ארגון Human Rights Watch מעוניין ושמח למצוא תומכים השותפים לאידיאל של זכויות האדם - בין אם הם מביעים את תמיכתם באמצעות תרומה ובין בכל דרך אחרת - בכל מדינה שהיא בעולם. חלק חשוב מייעודנו הוא למשוך קהלים כאלה לתוך רשת בינלאומית פעילה, ואין בכך כדי לפגוע בניטראליות הפוליטית שלנו. דפוס פעולה זה אינו מאיים על איש זולת על אלה המפרים את זכויות האדם שאת מעשיהם אנו מבקשים לחשוף.