על האו"ם להבטיח כי תתקיים חקירה נטולת פניות בנוגע להפרות החמורות שביצעו שני הצדדים
6 פברואר, 2009
הן מועצת הביטחון והן המזכ"ל צריכים לפעול להקמתה של ועדת חקירה עצמאית בנוגע לטענות בדבר הפרות שביצעו הצדדים. מאז קרא ארגון Human Rights Watch לראשונה להקמתה של ועדה כזאת, עלה מחקירותינו בשטח צורך ברור ודחוף עוד יותר בחקירה מקיפה מסוג זה.
ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch אמר כי

 

(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי חיוני שתתקיים חקירה נטולת פניות בנוגע לטענות בדבר הפרות חמורות של דיני המלחמה שביצעו ישראל וחמאס במהלך הלחימה האחרונה ברצועת עזה. זאת על-מנת שניתן יהיה לחשוף את העובדות ולהמליץ על מנגנונים שיחייבו את מפרי הזכויות לתת את הדין על מעשיהם ויוודאו שהקורבנות יזכו לפיצויים.

ארגון Human Rights Watch שב וחוזר על קריאתו להקמת ועדת חקירה בינלאומית ועצמאית ואמר כי על מועצת הביטחון של האו"ם או מזכ"ל האו"ם באן-קי-מון לנקוט בדחיפות באמצעים הנחוצים על-מנת ליישמה.

ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch אמר כי "הן מועצת הביטחון והן המזכ"ל צריכים לפעול להקמתה של ועדת חקירה עצמאית בנוגע לטענות בדבר הפרות שביצעו הצדדים. מאז קרא ארגון Human Rights Watch לראשונה להקמתה של ועדה כזאת, עלה מחקירותינו בשטח צורך ברור ודחוף עוד יותר בחקירה מקיפה מסוג זה".

ב-12 בינואר החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה על שיגורה של משלחת בינלאומית לבדיקת העובדות, שתחקור טענות להפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי שביצעה ישראל, אך לא הפרות שביצעו חמאס וקבוצות פלשתיניות חמושות אחרות. גורמים בכירים באו"ם קראו באופן ספציפי לחקירה של ההתקפות הישראליות על בתי ספר ומפקדות של האו"ם ברצועה. גורמים ישראליים רשמיים אמרו כי הממשלה תחקור התקפות אלה כמו גם הפרות אחרות שנטען שביצעו כוחותיה, ובהן השימוש בזרחן לבן באזורים מיושבים בצפיפות.  

ארגון Human Rights Watch אמר כי תפקודה הבלתי-מספק של ישראל בעבר בכל הנוגע לחקירת הפרות חמורות שביצעו כוחותיה ולהעמדת האחראים להם לדין, והיעדר מאמץ כלשהו בתחום זה מצד חמאס או קבוצות פלשתיניות אחרות, מחייבים שחקירת העימות האחרון תהיה פרוייקט בינלאומי בלתי-תלוי.

הלחימה ברצועת עזה שהחלה ב-27 בדצמבר, אז פתחה ישראל בפעולה הצבאית שלה, ונמשכה עד שהכריזו הן  ישראל והן חמאס באורח חד צדדי על הפסקת אש ב-18 בינואר, הותירה כ-1,300 הרוגים פלשתינאים ולמעלה מ-5,000 פצועים, 40 אחוזים מהם ילדים ונשים. בנוסף, נפגע גם מספר לא ידוע של גברים-אזרחים, שלא לקחו חלק במעשי האיבה. באותה תקופה, הרגו רקטות שירו פלשתינאים שלושה אזרחים ישראלים ופצעו למעלה מ-80. עשרה חיילים ישראלים נהרגו.

לדברי סטורק "האזרחים היו אלה ששילמו בעליל את המחיר הגדול ביותר בעימות זה. חקירה עצמאית היא צעד הכרחי על-מנת לוודא כי הם יזכו לכך שהצדק ייעשה והאחראים יידרשו לתת דין וחשבון על מעשיהם כראוי".

ארגון Human Rights Watch קרא לכל חברות מועצת הביטחון  לתמוך בהקמתה של ועדת חקירה של האו"ם. חשוב כי ועדה כזו תורכב מאנשים בעלי מומחיות רבה ככל האפשר, שיוענקו לה סמכויות מרביות ושהמנדט שיקבע עבורה יאפשר לה לטפל בהפרות חמורות מצד כל הצדדים לעימות. בהעדר צעד כזה מצד מועצת הביטחון, אמר ארגון Human Rights Watch, על מזכ"ל האו"ם באן-קי-מון לנקוט מיד ביוזמה להקמת ועדת חקירה מסוג זה.

לדברי סטורק "בעוד מועצת האו"ם לזכויות האדם פעלה כאילו רק ישראל ראויה לביקורת, מנעה ארה"ב לעיתים מזומנות ממועצת הביטחון לפעול על-מנת לחייב את ישראל לתת דין וחשבון על מעשיה. מוסר כפול זה, שזכה לחיזוק משני הצדדים, הזיק למעשה הן לפלשתינאים והן לישראלים מן השורה, וודאי שפגעו בכיבוד החוק הבינלאומי".

ארגון Human Rights Watch ציין כי סירובה של ישראל לאפשר לעיתונאים עצמאים ולאנשי זכויות אדם להיכנס לרצועת עזה במהלך הלחימה מגביר את הצורך בחקירה שתיערך על-ידי מומחים עצמאים המוכנים ויכולים לראיין קורבנות ועדי ראייה ולאסוף ראיות פיזיות, כמו גם להיפגש עם גורמים ישראליים ופלשתיניים רשמיים.

ארגון Human Rights Watch חוקר כעת ברצועת עזה הפרות לכאורה של דיני המלחמה, ובהן:

  • שימוש חסר הבחנה בנשק כמו ארטילריה כבדה באזורים מיושבים בצפיפות;
  • שימוש באזרחים כמגנים אנושיים או סיכון מיותר של אזרחים;
  • ירי על אמבולנסים וצוותים רפואיים או חסימה אחרת של גישתם לנזקקים לטיפול;
  • ירי מכוון או חסר הבחנה של רקטות לתוך אזורי מגורים;
  • ירי מכוון על אנשים שניסו לאותת על כך שהם אזרחים באמצעות דגלים לבנים; וכן
  • ירי מכוון על מתקנים שהיו על-פי המשוער אזרחיים כמו תחנות משטרה ומשרדי ממשלה, שלא היוו מטרות צבאיות לגיטימיות.

ארגון Human Rights Watch אמר כי ועדת חקירה בינלאומית צריכה לחקור גם הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו קודם למתקפה הישראלית שהחלה ב-27 בדצמבר. הפרות אלה צריכות לכלול את ירי הרקטות בידי ארגונים פלשתיניים חמושים לתוך אזורים ישראליים אזרחיים ואת המצור שהטילה ישראל על תנועה של אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה וממנה ועל אספקת שירותים חיוניים לרצועה, המהווה ענישה קולקטיבית. על ועדת החקירה לבדוק מי נושא באחריות למתן ההוראות ולביצוען של הפרות אלה, כמו גם מי ידע או צריך היה לדעת על-כך אך לא עשה דבר על-מנת למנוע אותן.

לדברי סטורק "הצדדים לעימות ברצועה ביצעו הפרות חמורות של דיני המלחמה. הקורבנות זכאים לכל הפחות לחקירה לגיטימית, מקיפה ונטולת פניות שתוביל למתן דין וחשבון מלא ולפיצויים מלאים."

מדינות מחויבות לחקור הפרות חמורות של דיני המלחמה. כאשר הפרות אלה מבוצעות מתוך כוונה פלילית, הן מהוות פשעי מלחמה. כאשר קיימות ראיות לביצועו של פשע מלחמה, מוטלת על המדינה חובה לחקור את הדבר ובמידת הצורך, להעמיד את החשודים לדין. ארגונים חמושים שאינם מדינות צריכים לנקוט בצעדים משמעתיים ושיפוטיים הולמים נגד חברים בכוחותיהם המבצעים הפרות של דיני המלחמה.

חקירות קודמות שניהל צה"ל בנוגע להפרות לכאורה של דיני המלחמה, באותם מקרים שבהם נפתחה חקירה כלל, היו פגומות מיסודן. חקירה שהתקיימה למשל לגבי הריגתם של 27 אנשים בכפר הלבנוני קנא ב-29 ביולי 2006, במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה, לא הייתה מקיפה ולקתה בחסר מבחינה משפטית, וממצאיה עמדו בסתירה לעדויות שמסרו עדי ראייה.

 בעקבות פעולות ישראליות במחנה הפליטים ג'נין שבגדה המערבית בחודש אפריל 2002, מסר ארגון Human Rights Watch  לגורמים ישראליים רשמיים ראיות לכאורה בדבר חשדות לשימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים" ובדבר פשעי מלחמה אחרים שביצעו לכאורה כוחות ישראליים.

ככל הידוע לארגון Human Rights    Watch , לא ניהלה ישראל מעולם חקירות נטולות פניות ויסודיות של תקריות אלה ואיש מאנשי הצבא הישראלי לא נדרש מעולם לתת עליהן את הדין.

ארגון Human Rights Watch מצא כי במהלך המתקפה המשמעותית האחרונה של ישראל ברצועת עזה, בסוף פברואר ובתחילת מארס 2008, ביצעו הכוחות הישראליים מספר מעשי הרג ממוקדים של אנשים שלא לקחו חלק במעשי האיבה וכן הפרות חמורות אחרות של דיני המלחמה. נכון להיום לא פתח צה"ל בחקירה לגבי אף אחד מן המקרים הללו.

כמו כן, לא ידוע על אף חקירה שקיים ארגון חמאס או על עונשים כלשהם שהטיל על מי מאנשיו האחראים להתקפות רקטות בלתי-חוקיות על ישראל או להפרות אחרות לכאורה של דיני המלחמה.

ארגון Human Rights Watch מתמקד במשפט הבינלאומי החל על ניהול מעשי האיבה בידי שני הצדדים לעימות, ובייחוד בכל הנוגע לחובה לחוס על מי שאינם לוחמים ולהגן עליהם מפני סכנות המלחמה. ארגון Human Rights Watch אינו מתייחס לסוגיית צדקת ההזדקקות לכוח מזוין מצד חמאס או ישראל או לשאלה האם היקף השימוש בכוח מוצדק. הארגון סבור כי גישה זו שבה הוא נוקט היא הדרך הטובה ביותר לקדם את מטרתו - לעודד את כל הצדדים לסכסוך לכבד את המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

ארגון Human Rights Watch אמר כי חקירה מהימנה מצריכה בחינה של כל היבטיו של העימות ושל השפעתו על אזרחים, ובחינה של כל ההפרות שבוצעו לכאורה. לדברי סטורק "הבלטה של ההפרות שביצעו שני הצדדים אין משמעותה, ואסור שישתמע ממנה,  כי דרכי ההתנהלות של שני הצדדים שקולות זו לזו".