ארגון Human Rights Watch אומר היום כי על ממשלת ישראל לקיים באורח מיידי חקירה בלתי-תלויה בנוגע למותם של ארבעה אזרחים, ובהם צלם של רויטרס ושני נערים, שנהרגו בעזה ב-16 באפריל 2008. בתחקיר שערך הארגון במקום האירוע התגלו ראיות המצביעות על כך שצוות טנק ישראלי ירה על צוותו של העיתונאי באורח חסר זהירות או מכוון.
לדברי ג'ו סטורק, מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "החיילים הישראלים לא וידאו לפני הירי כי הם מכוונים על מטרה צבאית, וישנן ראיות לכך שההתקפה כוונה למעשה נגד העיתונאים". סטורק הוסיף ואמר כי "על ישראל לחקור את מקרי המוות האלה, ואם יימצא כי בוצעו פשעים, לדאוג לכך שהאחראים להם יתנו על-כך את הדין".
פדל שנאעה, צלם בן 23 שהועסק על-ידי סוכנות רויטרס, נהרג בעת שצילם את הטנק, בסמוך לגבול עזה-ישראל, מדרום-מזרח לעיר עזה. שלושה אנשים נוספים נהרגו בעת שצפו בשנאעה בשעת עבודתו. שמות ההרוגים, על-פי המרכז הפלשתיני לזכויות האדם, הם: אחמד עארף פרג'אללה, בן 14; ר'סאן ח'אלד אבו עטייווי, בן 17 וח'ליל איסמאעיל דור'מוש, בן 22.
מראיונות שערך ארגון Human Rights Watch עם עד ראייה לאירוע, עם תושב כפר סמוך, ועם עיתונאי שהגיע למקום מיד לאחר ההתקפה, וכן מצפייה בקטעי וידאו שצולמו על-ידי שנאעה, עולה כי באתר ההתקפה לא התקיימה פעילות צבאית פלשתינית כלשהי.
ב-16 באפריל, בסביבות השעה 17:00 אחר-הצהריים, נסע שנאעה עם איש הקול שלו ואפא אבו מיזייד לכפר ג'והור א-דיכ, השוכן בפאתיה המזרחיים של רצועת עזה. לדברי אבו מיזייד השניים נסעו למקום על-מנת לחקור דיווחים על הפגזות באזור. הם נסעו בטנדר אפור לא משוריין, שלדברי סוכנות רויטרס ועל-פי צילומים מאתר האירוע, היה מסומן בכתובות “TV” [טלוויזיה] ו-“Press” [עיתונות] באותיות גדולות וצבעוניות.
בדרכם חלפו השניים על-פני טנק ישראלי שחנה על ראש גבעה, במרחק של כמה מאות מטרים. כשהגיעו לג'והור א-דיכ, צילמו קבוצה של תושבי הכפר שנפצעו בלחימה ואז עזבו את המקום בדרך שבה באו, כשהם שבים וחולפים על-פני הטנק הישראלי. אבו מיזייד אמר לארגון Human Rights Watch כי בעת האירוע לא היה שום ירי בסביבתם הקרובה, אף כי במרחק נשמע ירי של מכונות ירייה.
לדברי אבו מיזייד החליטו השניים בשלב זה לעצור לצד הדרך כדי לצלם את האזור. שנאעה לבש אפוד מגן שבחזיתו נכתבה המילה “PRESS” באותיות גדולות, בלבן ובכחול. בקטעי הווידאו שצילם שנאעה ניתן לראות טנק ישראלי במרחק של כמה מאות מטרים יורה פגז. כשנייה לאחר מכן נפסק הצילום.
אבו מיזייד סיפר לארגון Human Rights Watch: "פדל הציב את המצלמה והחצובה שלו וביקש ממני להרחיק כמה ילדים שהתאספו סביבנו. הם היו בני נוער ולא היו שם שום לוחמים ושום ירי. שמעתי צליל שנשמע כמו "בּוּף". הסתכלתי לכיוון של פדל וראיתי אותו שוכב על הקרקע ומשנן את תפילת השהאדה [הצהרת האמונה המוסלמית]. גם אני נפצעתי בידי השמאלית. פדל מת. פגז נוסף נחת מאחורי הטנדר ופצע אותי ביד ימין ובמותן ואז רצתי לכיוון הכביש הראשי כדי להזעיק עזרה".
בתמונות שצילם עיתונאי מקומי מיד לאחר האירוע נראים הנערים פרג'אללה ועותייווי שוכבים מתים בסמוך לטנדר ההרוס.
דקות לאחר ההפגזה מהטנק ניסו שלושה עיתונאים נוספים להגיע לאזור בג'יפ משוריין. כשעצרו העיתונאים את הג'יפ שלהם, שנכתב עליו “Press” באותיות גדולות, והלכו ברגל לכיוון הטנדר של רויטרס, נורו גם הם מן הטנק.
ויסאם נאסר, צלם בן 23 העובד עבור סוכנות הידיעות "מען", סיפר לארגון Human Rights Watch: "זיהינו פגז שהתקדם לעברנו ממורד הרחוב, שם נערכה הפשיטה הישראלית... כשראינו את הפגז מתקרב השתטחנו על הקרקע. הוא נחת בערך במרחק של חמישה מטרים מאחורי הטנדר והתפוצץ".
מראיות שנאספו על הכביש ומצילומי רנטגן של הפצועים ושל גופות ההרוגים עולה כי הטנק ירה פגז פלאשט, המשחרר מאות קליעים דמויי חצים בטרם הוא פוגע בקרקע. רופאים בעזה הראו לתקשורת את צילומי הרנטגן של גופתו של שנאעה, שנראים בהם מספר חצי פלאשט שננעצו בחזהו וברגליו. מספר חצים ננעצו גם באפוד המגן שלו.
רס"ן אביטל ליבוביץ, דוברת מטעם צה"ל, אמרה לארגון Human Rights Watch כי אתר התקרית "הוא אותו אזור שנהרגו בו שלושה חיילי צה"ל" כ-11 שעות קודם לכן. עם זאת, לא היה ביכולתה של ליבוביץ להצביע על המקום המדויק שהחיילים נהרגו בו ועל מידת קרבתו למקום שצלם רויטרס נהרג בו. לדברי ליבוביץ "הנושא נבדק [...] כשנגיע למסקנות נחלוק את המידע עם רויטרס".
ארגון Human Rights Watch אומר כי על הממשלה להתחייב לקיים חקירה עצמאית של האירוע, ולתת פומבי לממצאיה.
שלושה עדי ראייה שרואיינו כל אחד בנפרד על-ידי ארגון Human Rights Watch אמרו כי בעת האירוע לא היו פעולות איבה בזמן ובמקום המיידיים שהצלם נפגע בהם, אף שמוקדם יותר באותו יום התקיימה לחימה בכפר גו'הר א-דיכ, המרוחק כקילומטר וחצי מאתר ההתקפה.
לדברי סטורק: "האזור שהעיתונאי נהרג בו היה פתוח ומוגבה במידה מסוימת [...] הטנדר של רויטרס היה מסומן בבירור במילים “TV” ו-“Press” וחלף פעמיים על-פני הטנק, ולכן קשה להאמין שצוות הטנק לא ראה שבטנדר היו עיתונאים בלבד".
דיני המלחמה, החלים על הסכסוך המזוין ברצועת עזה, מחייבים את הצדדים לסכסוך לעשות כל שביכולתם כדי לוודא כי מטרות התקפותיהם הן יעדים צבאיים.
אסור בשום מקרה לכוון התקפה על אזרחים, כולל עיתונאים המסקרים אזור מלחמה. כל אדם התוקף אזרח במכוון או תוך חוסר זהירות מבצע פשע מלחמה. כאשר קיימות ראיות לכך שייתכן שבוצע פשע מלחמה חלה על המדינה חובה לחקור ובמידת הצורך להעמיד את החשודים לדין.
זה זמן רב שארגונים לזכויות האדם בישראל ובשטחים הפלשתיניים קוראים לצבא הישראלי להפסיק את השימוש בפגזי פלאשט ברצועת עזה, כיוון שהם מתפזרים על-פני שטח נרחב ולפיכך גוברת הסבירות כי יפגעו באזרחים ללא הבחנה. מתוך פגזי הפלאשט משתחררים מכלים המתפוצצים באוויר ומפזרים בקשת אלפי חצים חדים כתער, שאורכם 3.75 מ"מ, על-פני שטח שאורכו כ-300 מטרים ורוחבו כ-90 מטרים.
לדברי סטורק "השימוש בפגזי פלאשט, ש'רדיוס ההרג' שלהם נרחב, מגביר את הסיכויים לפגיעה חסרת הבחנה באזרחים [...] על ישראל להפסיק את השימוש בנשק הזה ברצועת עזה, שהיא אחד האזורים צפופי האוכלוסין ביותר בעולם".
לקריאת הדו"ח "ירי ללא הבחנה: התקפות רקטות פלשתיניות על ישראל והפגזות ארטילריה ישראליות ברצועת עזה" של ארגון Human Rights Watch מחודש יולי 2007, אנא בקרו בכתובת: https://www.hrw.org/reports/2007/iopt0707/
לקריאת הודעה לעיתונות שפרסם ארגון Human Rights Watch בשנת 2003 בנושא השימוש בפגזי פלאשט בשטחים הפלשתיניים הכבושים אנא בקרו בכתובת:
https://www.hrw.org/english/docs/2003/04/29/isrlpa5821.htm
