Skip to main content

לבנון/ישראל: חיזבאללה ירה תחמושת מצרר לעבר ישראל במהלך העימות

אושר לראשונה כי נעשה שימוש בסוג נשק זה

במהלך העימות האחרון ירה ארגון חיזבאללה תחמושת מצרר אל שטחים אזרחיים בצפון ישראל – כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. זוהי הפעם הראשונה שמתקבל אישור לכך שחיזבאללה השתמש בכלי נשק שנויים במחלוקת אלה.

הפריסה של רקטות Type-81 בקוטר 122 מ"מ מתוצרת סין על ידי חיזבאללה מהווה גם את המקרה הראשון שבו מתקבל אישור לכך שאכן נעשה שימוש בדגם המסוים הזה של תחמושת מצרר במקום כלשהו בעולם. ארגוןHuman Rights Watch תיעד שתי פגיעות של תחמושת מצררType-81 שאירעו ב-25 ביולי בכפר מרר שבגליל.

"אנו מודאגים מהתגלית שלא רק ישראל אלא גם ארגון חיזבאללה עשה שימוש בתחמושת מצרר במהלך העימות האחרון, וזאת בעת שמדינות רבות דוחות את השימוש בסוג זה של נשק, בדיוק בגלל ההשפעה שלו על אזרחים", אומר סטיב גוס, מנהל מחלקת אמצעי לחימה בארגון Human Rights Watch. "אין הצדקה לשימוש בתחמושת מצרר באזורים שמיושבים באזרחים לעולם, מכיוון שזהו נשק לא מדויק ובלתי-אמין".

אף כי לא ידוע מתי ובאיזה אופן הגיעה תחמושת מצרר תוצרת-חוץ זו לידי חיזבאללה, ואף כי הכמות של תחמושת המצרר שירה חיזבאללה קטנה בהרבה מזו שנורתה על ידי ישראל במהלך המלחמה האחרונה, הממצאים החדשים מעוררים חשש חמור בנוגע לשכיחותם של כלי נשק מסוג זה בידי ארגונים חמושים שאינם מדינות, כמו גם בידי מדינות.

ארגון Human Rights Watch דיווח בעבר על השימוש הנרחב של ישראל בתחמושת מצרר בדרום לבנון במהלך העימות, ותיעד מקרים של אזרחים שנהרגו כתוצאה מפגיעת כלי נשק אלה, הן במהלך המלחמה והן לאחריה (https://www.hrw.org/english/docs/2006/07/24/isrlpa13798.htm). על פי הערכות האו"ם, ישראל ירתה לא פחות מ-4 מיליון פצצונות בשטח לבנון, שהותירו לא פחות ממיליון "נפלים" שלא התפוצצו ועדיין מסכנים את האוכלוסייה האזרחית בלבנון ופוגעים במאמצי השיקום הכלכלי בעקבות המלחמה. כתוצאה מנפלי פצצונות אלה נפגעו בממוצע כשלושה אזרחים מידי יום מאז שנכנסה הפסקת האש לתוקפה.

תחמושת מצרר מהווה סכנה לאזרחים בשני אופנים. ראשית, השימוש בתחמושת מסוג זה גורם לפיזור של פצצונות על פני שטח נרחב, ולמעשה מבטיח פגיעה באזרחים במקרים שבהם התחמושת נורית לעבר אזורים מיושבים. שנית, השימוש בתחמושת מצרר מותיר מספר גדול של נפלים. נפלים אלה הופכים בפועל למוקשים שגורמים להריגתם ולפציעתם של בני אדם זמן רב אחרי תום העימות.

כל אחת מרקטות המצררType-81 בקוטר 122 מ"מ שבהן השתמש חיזבאללה נושאת 39 מטעני-נפץ Type-90 או MZD. כל מטען-נפץ כזה מפזר בעוצמה קטלנית מאות כדוריות פלדה, שקוטרן כ-3.5 מ"מ. במהלך החקירות המתמשכות של מתקפות חיזבאללה על צפון ישראל במשך המלחמה שהתנהלה מה-12 ביולי ועד ה-14 באוגוסט, התגלו לארגון Human Rights Watch ראיות בדבר השימוש חסר-התקדים של חיזבאללה בתחמושת מצרר מסוג זה. הרשויות בישראל מנעו עד כה פרסום פרטים אודות התקפות המצרר של חיזבאללה על ישראל מנימוקים ביטחוניים.

פצצות מצרר בכפר מרר

ב-25 ביולי 2006, בין 2:15 ל-2:30 אחה"צ, על פי עדותו של ג'יהאד גנאם, נחתה רקטת מצרר בשטח שבין שלושה בתים השייכים למשפחתו בצדו המערבי של הכפר מרר (19,000 תושבים). כתוצאה מההתקפה נפצעו שלושה מבני משפחתו: בנו רמי, בן 8, אחיו זיאד, בן 35, ואחותו סוהא, בת 33. על זרועותיו של רמי נראו צלקות לא-אחידות שנגרמו מרסיסים, וכן סימני פגיעה עגולים קטנים יותר, שלדברי ג'יהאד נגרמו מכדוריות פלדה.

ג'יהאד גנאם, שעובד כמנהל מפעל, הראה לתחקירני Human Rights Watch כדוריות פלדה בקוטר 3.5 מ"מ וכן פיסות מתכת, שנאספו לדבריו באתר הפגיעה, ומתאימים לתכולה המוכרת של מטעני-נפץ Type-90. הוא סיפר שמצא בחצר הבית מעטה של פצצה ובתוכו מטענים שמונחים זה על גבי זה. עדות ראייה זו, והפציעות הקלות יחסית שנגרמו לבנו, מצביעים על כך שכפי הנראה מטעני הנפץ לא התפזרו כיאות.

לדברי תושבים אחרים בכפר, הרקטה שנפלה בשטח של משפחת גנאם הייתה חלק ממטח של 10 עד 12 רקטות שנחתו, זו אחר זו, בתוך הכפר מרר או בקרבתו באותו אחר צהריים. תחקירני Human Rights Watch לא הצליחו לקבוע כמה מהרקטות במטח זה הכילו פצצונות, אולם עדי ראייה סיפרו שלפחות אחת מהרקטות האחרות הכילה תחמושת מצרר. עמל הינו, בן 42, שעובד לפרנסתו בייצור זגוגיות לבניין, הראה לתחקירני Human Rights Watch שאריות שנותרו מרקטה זו, שאותן אסף, לדבריו, בשטח פתוח באזור חריק, ממש מחוץ לכפר מרר. בין השאריות ניתן היה לראות פיסות מתכת שזוּהוֹ בבירור כחלקים מפצצונות והמעטפות שלהן.

את מטעני הנפץ Type-90 קל לזהות. הם דומים לפעמונים גליליים קטנים עם סרט שקשור בקצה אחד. רצועת פלסטיק שמלאה בכדוריות פלדה בקוטר 3.5 מ"מ מלופפת סביב מרכז הגליל. בתוך הגליל יש "מטען חלול", חודר שריון. כדוריות המתכת שהוכנסו לתוך רקטות ה-122 מ"מ וה-200 מ"מ הרגילות של חיזבאללה – כלומר, הרקטות שלא הכילו תחמושת מצרר – הן בקוטר של 6 מ"מ (https://www.hrw.org/english/docs/2006/07/18/lebano13760.htm).

גורמי משטרה בישראל סיפרו לתחקירני Human Rights Watch שבידיהם תיעוד על 113 רקטות מצרר שנורו לעבר ישראל במהלך העימות, וגרמו בסיכום כללי להרוג אחד ול-12 פצועים: בכפר מרר נהרג אדם אחד וששה נפצעו, בכרמיאל נפצעו שלושה בני אדם, בקריית מוצקין נפצעו שני בני אדם ובנהריה נפצע אדם אחד. לדברי המשטרה, הרקטה הראשונה מסוג זה התגלתה ב-15 ביולי בכפר ספסופה שבגליל העליון. 113 רקטות מצרר Type-81 מכילות 4,407 מטעני-נפץ נפרדים.

משטרת ישראל גם הציגה בפני תחקירני Human Rights Watch ראיות פיסיות למטענים מתוך רקטה Type-81, שלדבריהם נחתה בעיר כרמיאל. מטענים אלה היו זהים לשאריות המטענים שהוצגו לאנשי Human Rights Watch בכפר מרר.

גורמי המשטרה והצבא לא חשפו בפני תחקירני Human Rights Watch את שיעור מטעני-הנפץ שלא התפוצצו (נפלים) מתוך 113 רקטות המצרר שפונו על ידם, על פי דבריהם.

ניתוח משפטי

המשפט ההומניטארי הבינלאומי (דיני המלחמה) מחייב את הצדדים הנלחמים להבחין בין לוחמים לבין אזרחים (עיקרון ההבחנה), וכן לוודא שבעת תקיפת מטרות צבאיות לגיטימיות, משקלו של היתרון הצבאי שניתן להפיק מההתקפה אכן גובר על הפגיעה שעלולה להיגרם לאזרחים.

ארגון חיזבאללה שיגר רקטות מצרר שלכל הפחות מהוות נשק חסר הבחנה, כלומר – הארגון הפר את עיקרון ההבחנה בכך שעשה שימוש בדגמים של נשק מצרר לא-מוּנחה ומאוד לא מדויק כנגד אזורים מיושבים. במקרה הרע, חיזבאללה תקף במכוון אזורים אזרחיים באמצעות נשק זה.

חמש מדינות – סין, מצרים, איטליה, רוסיה וסלובקיה – מייצרות תשעה סוגים של רקטות 122 מ"מ שנושאות פצצונות. לפחות שתי מדינות נוספות, סודאן ואיחוד האמירויות הערביות, מחזיקות רקטות מסוג זה במאגרי הנשק שלהן.

בחודש נובמבר 2006 צפויה הוועידה לבחינת האמנה בדבר נשק קונבנציונלי לקבל החלטה אם להתחיל בניסוח מסמך בינלאומי חדש שיעסוק בבעיה של פצצות המצרר. על אף שבעימותים הצבאיים שהתרחשו לאחרונה, לרבות בלבנון, בעיראק, באפגניסטן ובקוסובו נעשה שימוש בכלי נשק מסוג זה, מספר גדל והולך של מדינות הצטרפו לתנועה הקוראת לחדול משימוש בתחמושת המצרר שהיא בלתי-מדויקת ואינה אמינה, בגלל הסיכון לחיי אזרחים הן במהלך התקפות והן אחריהן.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.